התובעת: אי אפשר לסמוך על עדותו של ראש המכון לרפואה משפטית, קוגל: כשאני עם ההגנה אני שקרן, כשאני עם התביעה אני ישר

ד"ר חן קוגל, שמעיד לרוב מטעם התביעה, הוא הפעם עד המפתח מטעם ההגנה, זה שבגללו נפתח מחדש תיק הרצח של תאיר ראדה ז"ל • התובעת האשימה אתמול כי כאשר קוגל מקבל תשלום הוא מעיד בהתאם לרצון של מי שהזמין אותו • השופט התערב: "אם הוא עד להשכיר, אז תזרקו את כל חוות הדעת של המכון לרפואה משפטית?" • אלא שקוגל כלל לא מקבל באופן אישי כסף בתיק הזה • אילנה ראדה: "עדיין לא ידוע מי הרוצח"

זה היה אירוע יוצא דופן. ד"ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית באבו כביר, שבדרך כלל מעיד מטעם התביעה במטרה לחזק את טענותיה כי נאשמים שונים הם שאחראים לפשעים, התייצב הפעם על הדוכן כעד המפתח מטעם ההגנה, זה שבגללו נפתח משפטו החוזר של רומן זדורוב. וכשניסה להעצים את הספק בדבר אשמתו ברצח הילדה תאיר ראדה – נקלע לקרב חזיתי מול התובעת.

 

עם כניסתו לאולם הדיונים התקבל ד"ר קוגל בלחיצת יד חמה ובחיוך על ידי אילנה ראדה, אמה של תאיר, שמאמינה מזה שנים כי זדורוב חף מפשע. הוא התייחס לניסיון המדינה למנוע את עדותו מטעם ההגנה ואמר: "אני לא חושב שזה נכון למנוע עדות מקצועית. המטרה היחידה היא לעשות צדק".

 

בחקירתו הראשית התייחס ד”ר קוגל לסוגייה מהותית בתיק, השלב שבו נזל דם מהגופה על טביעת הנעל שעל האסלה: "אין מצב שדם יזלוג מהגופה חמש שעות אחרי המוות. זה יכול לקרות רק אם השכיבו את הגופה ואולי אף הרימו את רגליה. לא יכול לזלוג דם מהגופה באופן אקטיבי או פסיבי בצורה אחרת. זה יכול לקרות רק בדקות שלאחר המוות כי יש ניקוז של דם שנשאר בכלי הדם".

 

במהלך הדיון נוצר עימות חריף בין ד"ר קוגל לבין התובעת, עו"ד שרון הר־ציון. היא טענה כי פסיקות קודמות של בתי משפט קבעו שכאשר הוא מעיד מטעם ההגנה הוא מעוות נתונים, מסתיר ממצאים ועוד. "יש לך מישהו שמשלם ותוצאה נדרשת. אין חולק שאתה מעיד ועונה לתוצאות המזמין", טענה, ובמשך קרוב לשעה הציגה פסקי דין שבהם נדחו חוות הדעת של קוגל. זאת למרות שד”ר קוגל, שהינו עובד מדינה, לא קיבל כסף עבור חוות הדעת הנוכחית והתשלום הועבר למכון לרפואה משפטית."אתם פשוט לא רוצים אותי בתור מנהל המכון", הטיח העד בתובעת. "כשאתה עד הגנה אין לך גבולות", השיבה הר־ציון.

 

ד”ר קוגל הגיב בציניות: “כשאני עם ההגנה אני שקרן, וכשאני עם התביעה אני ישר ודובר אמת”. הוא הוסיף ואמר כי אם היה תאב בצע, כפי שהתביעה מתארת אותו, “הייתי יושב היום על החוף בבהאמה וצוחק על כולם”. הוא איים להציג רשימה של עשרות מקרים שבהם התביעה ביקשה ממנו לדבריו לשנות את חוות דעתו, כולל בתיק זה. “אם את רוצה להתנגח”, אמר לתובעת, “גם לי יש הרבה מה להגיד על ההתנהגות של הפרקליטות בתיק הזה”.

 

אב בית הדין, השופט אשר קולה, התערב בשלב זה: “אתם רוצים להמשיך ולכבס את הכביסה המלוכלכת כאן ועכשיו? יש לכך השלכות רוחב. אם את אומרת שהוא עד להשכיר, תזרקו את כל חוות הדעת של המכון לרפואה משפטית?”

 

עו”ד הר ציון השיבה: “אומר ד”ר קוגל הנכבד שיש גם לו מה להגיד על הפרקליטות. אני לא עומדת פה למשפט והפרקליטות לא עומדת כאן למשפט”.

 

השופט דני צרפתי הגיב: “גם העד לא עומד למשפט”.

 

בהמשך ההתנגחויות אמר השופט קולה: “ברור שיש לכם בטן מלאה זה על זה, אבל אם תמשיכו בקו זה לא ניתן יהיה לסמוך בעתיד על חוות דעת של המכון לרפואה משפטית”. עו”ד הר ציון: “לקחנו את זה בחשבון ובגלל זה רצינו למנוע את העדות הזו. הכל נבדק ברמות הגבוהות ביותר ונלקח בחשבון”.

 

ד"ר קוגל התייחס בעדותו לשישה נושאים: האם סביר שדם נזל מהגופה שעות לאחר הרצח, כיוון החתך שבוצע בצווארה של המנוחה, צורת הלהב שביצע את החתך, המועד שבו בוצע החתך בשורש כף היד, העובדה ששלפוחית השתן של המנוחה הייתה ריקה, וכן האפשרות שאולה קרבצ'נקו - שלטענת ההגנה רצחה את ראדה - נשכה את הילדה, למרות שאין לכך סימנים.

 

אילנה ראדה אמרה בסוף הדיון: "אלוהים שלח מלאך לאולם, אחרי 15 שנה. סוף־סוף האמת יוצאת לאור. מה שברור זה שהפרקליטות שיקרה במשך 15 שנה. עדיין לא ידוע מי הרוצח, אבל אני אתפוס אותו".

 

בסוף יום הדיונים הגדיר ד"ר קוגל את התנהגות התביעה במלה "שערורייה". לדבריו, "בשביל שתי נקודות בתיק אחד הם רוצים לשרוף הכל. התביעה רוצה שבתי המשפט יקבלו את חוות הדעת של המכון לרפואה משפטית, אבל ברגע שחוות הדעת אינה תואמת את צרכיה, או מפריעה לאיזו תזה שלה, המכון הופך ללא אמין, לא מקצועי ושקרן. אי אפשר לעבור לסדר היום. כמנהל המכון אני מתכוון לפעול בעניין הזה". הוא הוסיף כי ישקול כיצד לפעול עם עשרות תיקים שבהם, לדבריו, התבקש המכון לשנות חוות דעת על פי צרכי התביעה.