אֲנִי כּוֹתֵב לָךְ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ
כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשְׁכְּחִי.
גַּם כְּשֶׁעַרְפֶל הָעֶרֶב יֵרֵד עַל מוֹחִי
וּכְבָר לֹא אֶהְיֶה מְסֻגָּל לוֹמַר אֶת שְׁלוֹשׁ הַמִּלִּים.
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ וּמְוַתֵּר עַל קָטָלוֹג הַדִּמּוּיִים.
עַל הָרְאוּיִים וְעַל הָרְהוּיִים.
אֲנִי נִשְׁאָר רַק עִם הַמִּלִּים הָאֵלֶּה
בַּסִּדּוּר הַבָּא:
אַתְּ. אֲנִי. אַהֲבָה.