נעמי שמר: "חזונך מלהיב" ישעיהו ליבוביץ: "טעית בהבנת דבריי"

לפני 40 שנה יצר מוטי קירשנבאום את הסרט "אל בורות המים", מסע משותף ברחבי הארץ של המשוררת הימנית נעמי שמר והסופר השמאלני עמוס קינן • בפסטיבל הסרטים הדוקומנטריים של הספרייה הלאומית, שייפתח ביום ראשון, יוקרן הסרט לצד מסמכים נדירים הקשורים אליו, ביניהם מילות שיר הנושא בכתב ידה של שמר והתכתבויותיה עם פרופ' ישעיהו ליבוביץ, כשחשבה שמצאה שותף לדעותיה ונתקלה בתגובה צוננת

הפגיש איש הטלוויזיה מוטי קירשנבאום שני קצוות: המשוררת נעמי שמר, בת המושבה כנרת ש"יצאה מהארון" מבחינה פוליטית והחלה לבטא פומבית את עמדותיה הימניות; והסופר והאמן עמוס קינן, יוצא הלח"י, האפיקורס ובעל השקפת עולם שמאלנית.

 

הם יצאו למסע שורשי ברחבי ארץ ישראל, לאורכה ולרוחבה. במסע המתועד, שהפך לאחד מסרטיו החשובים של קירשנבאום, "אל בורות המים", מתווכחים שמר וקינן על מלחמה ושלום, על יחסם לדת, למדינה ולשטחים, ועל אהבתם לארץ, שבאה לידי ביטוי בצורות שונות. זה קרה בימים שבהם עוד היה ניתן לנהל דיונים וויכוחים פוליטיים מכבדים בין אנשים, ולא קרבות מלאי רעל בין פרופילים ברשתות החברתיות.

 

לציון 40 שנה ליצירת סרטו של קירשנבאום, הוא יפתח ביום ראשון את פסטיבל דוקוטקסט – פסטיבל סרטים דוקומנטריים מהארץ ומהעולם שתקיים הספרייה הלאומית בשבוע הבא. הפסטיבל, שנערך בפעם השמינית, יימשך חמישה ימים.

 

לכבוד ההקרנה המיוחדת יתקיים סיור חשיפה של פריטים מיוחדים מתוך ארכיון נעמי שמר, השמור בספרייה, ביניהם השיר המפורסם שכתבה נעמי שמר לכבוד הסרט, שגם שמו "אל בורות המים" – בכתב ידה, התווים שלו, מילות השיר "ירושלים של זהב" – שגם בו מוזכרת השורה "חזרנו אל בורות המים", ופריטים נוספים מארכיונה של המשוררת והפזמונאית הלאומית. כן ייחשפו לראשונה מכתבים של עמוס עוז – שהופיע גם הוא בסרט, מכתבים של עמוס קינן ומסמכים נוספים הקשורים לסרט ולתקופה.

 

בין הפריטים שיוצגו ישנו מכתב של נעמי שמר לפרופ' ישעיהו ליבוביץ. בחול המועד סוכות, 1979, כתבה שמר לליבוביץ: "לעיתים קרובות אני הוגה ומעיינת בכתבך וקרובה לליבי שאיפתך שמדינתנו תהיה יהודית בחוקתה ובאורחות חייה – אמן, כן יהי רצון. חזון זה נראה לי מלהיב ומהפכני הרבה יותר מן 'החזרה בתשובה' הפרטית שחוגים דתיים עושים סביבה חגיגה שלמה ולי אינה אומרת כמעט דבר. בספרך 'יהדות, עם, יהודי מדינת ישראל' אני קוראת שמהפכה זו יכולה להיות פרי רצונה של חבורה קטנה. שאלתי היא – האינך חושב שלגוש אמונים יש סיכוי להיות החבורה הזו? לתשובתך אצפה ואקווה". היא חתמה את המכתב בשמה המלא: "נעמי הורוביץ".

 

למרות שמכתבה של שמר היה לבבי וחם, תשובתו של פרופסור ליבוביץ הייתה צוננת ואף מרירה. "את טעית טעות חמורה בהבנת דבריי", פסק ליבוביץ, והוסיף כי הוא לא התכוון למדינה בעלת אורח חיים יהודי, כי אם לאנשים המבקשים לחיות אורח חיים יהודי.

 

באשר לגוש אמונים, הוא כתב בזעם, השתמש במילים חריפות וקשות במיוחד, והצהיר כי הארגון "אינו מעוניין כלל ביהודים וביהדות, אלא רק במדינה. לא על יהדותם ואורח חייהם היהודי הוא נאבק, אלא רק על האינטרס השלטוני של המדינה. לפיכך הוא הולך יד ביד עם כופרים, בעיקר מחללי שבת, אוכלי טרפות, בועלי נידות וזונות – כדי שיוכלו יחדיו להשתלט על אדמות זרות ועל עם זר".

 

במכתב אחר שייחשף גם הוא בסיור, מיולי 1979, מבקש הגיבור השני בסרט, עמוס קינן, לא לכלול אותו באנתולוגיה על דור הפלמ"ח. זאת בעקבות בקשה שקיבל מאקו"ם לחתום על הסכמה להיכלל באנתולוגיה זו. קינן כותב שדור הפלמ"ח הוא לא גיל ביולוגי אלא זרם בספרות, והוא אינו חלק ממנו. "לא רק שלא השתייכתי אליו", כותב קינן על דור הפלמ"ח, "אלא שנציגיו של זרם זה לא קיבלו אותי לקהלם ורדפו אותי בכל אשר יכלו. את זאת עשו בימי עדנתם. אין לי עניין להגיש להם עצמי במתנה בימי בלותם".

 

בנוסף ל"אל בורות המים" יוקרנו בפסטיבל עשרות סרטים דקומונטריים ישראליים לצד סרטי דוקו מאוקראינה, רוסיה, טיבט, גרמניה ויפן.