ויוה למאסטרו

השאלה שגרמה להפקת האירוויזיון לחשוב שהוא חי בסרט. הקלאסיקה שחיבר תוך כמה דקות. השיר שהלחין בלי לדעת שנכתב על אשתו. והלהיט שהעלה אצלו אבק 12 שנה. רז שכניק יצא למסע בעקבות הסיפורים הקטנים שסיפר צביקה פיק על שיריו הגדולים, ושמע מהאמנים שעבדו בצמוד אליו איך היצירות הקפיצו אותו - ואת עולם התרבות הישראלי - מעלה מעלה מעלה

דיווה | 1998

ביצוע: דנה אינטרנשיונל, מילים: יואב גינאי, לחן: צביקה פיק

 

"שמעתי על דנה הרבה מהמועדונים בניינטיז", סיפר פיק בראיון ל'ידיעות אחרונות'. "רציתי לכתוב לה שיר רציני, לא צחוקים להופעות, כי בהתחלה היא הייתה יותר ידועה כדראג־שואו. בסופו של דבר עשיתי איתה מעט מאוד דברים, אבל יצאו להיטי ענק, שבזמנו גם שברו תקרות זכוכית מבחינתה. ב־1998 פנו אליי מרשות השידור, כמו לכל מיני מלחינים, וביקשו שני שירים. לא אמרו לאיזה אמן. הלחנתי שני שירים, אחד להיי פייב והשני היה 'דיווה'. רציתי שדנה תשיר אותו, הרגשתי שהוא מתאים לקול שלה. יצרתי קשר עם יואב גינאי כדי שיכתוב מילים, ועם עופר ניסים, המנהל של דנה אז. עופר שלח אותה אליי והשמעתי לה את השיר כמו שאני הקלטתי אותו. אני זוכר שהיא הלכה די מהר כי נהג חיכה לה למטה".

 

הוקלט באולפני הספרייה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

 

 

גינאי, איך נולדו המילים?

 

 

יואב גינאי: "'דיווה לנצח', כך כתב לי צביקה פיק בווטסאפ, ממש לפני שבועיים כששלח לי בהתרגשות גרסה חדשה של השיר בגרמנית. את 'דיווה' כתבתי במונית בניו־יורק בהשראת תקליטן במועדון שהציג את הזמרת שלצידו כ'דיווה שלי'. את הטקסט הרצוף בשמות של נשים גדולות מהחיים ייעדתי לדנה אינטרנשיונל שמבחינתי הייתה המתאימה ביותר לנצח באירוויזיון. החלטתי למסור בעצמי את הטקסט לצביקה פיק מתוך אמונה שמלחין מחונן, מי שיצר להיטי פופ ענקיים, יוכל לפצח את הנוסחה הנכונה והייחודית שבהובלתה של דנה ויעצים את הסיכוי לניצחון".

 

וככה היה.

 

"במאי 1998 בברמינגהאם, אחרי הצבעה מורטת עצבים, עלינו דנה, צביקה ואני לבמה כזוכים הגדולים בתחרות. השיר עשה ועודנו עושה היסטוריה בכך שהפך סמל בינלאומי לטולרנטיות ולקבלת האחר. עבור צביקה זה היה פרס מיוחד שהזניק לו מחדש את הקריירה שהגיעה לשיא עם העלאת 'מרי לו', המחזמר משיריו בתיאטרון הלאומי הבימה".

 

פיק: "מהרגע הראשון חשבתי שזה שיר מצוין, ואמרתי שאם הביצוע והעיבוד יהיו טובים, 'דיווה' יכול לזכות באירוויזיון. באנגליה, ההימורים שמו אותנו במקום עשירי גג, לא ספרו אותנו כמועמדים לזכייה. הרגשתי שזה מתאים לנו שלא ישימו לב, הייתי בטוח שהשיר יזכה מההתחלה. בחדר שבו מקבלים את הקרדיטציות לתחרות, שאלתי את הבחורה האחראית מהבי־בי־סי מאיפה עולים לבמה כשיש ניצחון. כולם צחקו, אולי חשבו שאני חי באיזה סרט, אבל אני חייכתי. אותה גברת באה כדי לקרוא לי לבמה כשהשיר ניצח".

 

עשית כסף מהשיר?

 

"הרווחתי, אבל לא הרבה. אני מאוד אוהב את דנה אינטרנשיונל, למרות שהיו תקופות של מתחים בינינו, זה לא הגיע מהצד שלי. אני מקווה שזה מאחורינו. עכשיו אנחנו מדברים על לעשות עוד שירים".

 

דנה אינטרנשיונל: "מי שבאמת הייתה האם היולדת של דיווה זה יואב גינאי. סיפר שיצא ממועדון בניו־יורק בשעות שהלילה נושק לבוקר, טייל ברחובות, חשב עליי, הוציא קופסת גפרורים או משהו דומה והחל לכתוב את המילים שיפוזמו שנה אחרי בכל העולם. כשחזר הוא שלח לנו את השיר בפקס, והאמת? השיר נדחף למגירה. לא ממש היינו בעניין של אירוויזיון, לא היה לחן ואפשר להודות שגם הטקסט לא הלהיב אותנו נורא. אבל גינאי הוא לא אחד שמוותר. כשהבין שהטקסט צפוי לסיים את חייו בחשיכת המגירה והתאריך לסיום מועד שליחת השירים מתקרב, הוא שאל אם אכפת לנו שיעביר את הטקסט לפיק. לא היה אכפת".

 

מה קרה אחר כך?

 

"יומיים אחרי צביקה הגיע להשמיע את השיר על הפסנתר. הלכנו לאולפן. סקיצה. ניסיון. וביום האחרון להגשת השירים נמסרה בבהילות מעטפה אצל השומר בכניסה לאולפני הרדיו בקריה בתל־אביב. בוועדה שבחרה את השירים ניטש ויכוח מר. 'דיווה' או בלדת פסנתר של ארקדי דוכין. אלה אומרים שהוא יותר מכובד ואלו אומרים שהיא יותר מתאימה. בסוף, על חודו של קול אחד, 'דיווה' נבחר. אני הייתי באוטו כששמעתי את קריין החדשות מודיע: 'שירם של צביקה פיק ויואב גינאי בביצועה של דנה אינטרנשיונל, דיווה, נבחר לייצג את ישראל באירויזיון'. וככה החל המסע של השיר שאף אחד לא העז אפילו לחלום, עד לאן הוא יגיע וכמה שהוא יהיה אינסופי".

 

אני לא יכולה בלעדיך | 1994

ביצוע: דנה אינטרנשיונל, מילים: מקס גת מור, לחן: צביקה פיק

 

דנה אינטרנשיונל: "בתקופה ההיא מעט אמנים הסכימו לכתוב לי, אבל יום אחד שי כרם, מנהלי האישי, הודיע לי שנפגשים עם צביקה אחרי שקיבלנו טקסט שובה לב ממקס, באמת משהו נוגע ויוצא דופן. קבענו בבית של עופר ניסים ואני נכנסתי לשם רוח וצלצולים ופופאי, ותמיד כשאני ככה זה אומר שאני הכי נבוכה ומתביישת. צביקה, שיודע להקסים ולהחניף ולהתנהג כמו דון ז'ואן פולני, נישק לי את היד וזו הייתה פגישה מקסימה ומצחיקה והרגשנו מיד קרבה גדולה. בכל זאת, לשנינו יש אופי של כדור דיסקו נוצץ. כמה ימים אחר כך הגיעה קלטת עם שיר. עופר ניסים הלך עם זה לאולפן וחודש אחרי כל המדינה שרה את 'אני לא יכולה בלעדיך'. באותה התקופה אגב היה לי בן זוג, האהבה הגדולה של חיי, וזה היה השיר שלנו. מאז שנפרדנו לא הייתה לי אהבה. תמיד הייתי צוחקת עם צביקה ואומרת לו שהוא ניחס לי את האהבה".

 

פיק: "אחרי שהבנתי מי זו דנה ושמעתי עליה, רציתי מאוד לעבוד איתה. הייתי בטוח שיש שם פוטנציאל שעוד לא התפוצץ. הלחנתי בכמה דקות את 'אני לא יכולה בלעדיך', והייתי בטוח שהשילוב שלה עם המוזיקה שלי כל כך נכון, שהוא יביא להיסטריה. לא חושב שטעיתי".

 

נאסף תשרי | 1978

ביצוע ולחן: צביקה פיק, מילים: נתן יונתן

 

פיק: "דליה הלר עורכת מוזיקלית ברשת גימל, רצתה להקליט שירי משוררים למצעד השנתי החדש של 1977. היא מצאה את השיר 'נאסף תשרי' של נתן יונתן ושלחה לי להלחין. עכשיו, הם אמרו לי, זה לא טקסט קל להלחנה, אבל היה לי רעיון מסוים, כבר עם ההפקה, והלחנתי את הטקסט עוד באותו יום".

 

כמה זמן לקח לך להלחין את זה?

 

"לא לוקח לי הרבה זמן בכלל. יש לי הרבה רעיונות, עם הרבה מחשבות. אני למעשה חושב מנגינות וכשיש צורך אז אני מנסה את זה עם המילים ואם זה נראה לי, אז זה השיר הבא".

 

וידעת שזה יתפוס כל כך?

 

"שאלה קשה. כי באופן עקרוני, אני תמיד חושב על הכי טוב. על הכי גבוה. שיצליח. שיהיה הכי גדול. אבל אתה יודע, יש הפתעות. במקרה הזה אני חייב להגיד שהרגשתי שקורה פה משהו מיוחד, יצירה שמבחינתי פורצת דרך. ככל שהמשכנו לעבוד חשבתי שנתן יונתן פשוט כתב טקסט גאוני ועמוק על שכול, על מוות, על מעגלי החיים. גם נתן יונתן בעצמו דיבר על החיבור המיוחד בינינו ואמר שזה ניצוץ מיוחד, חיבור שקורה פעם בחיים. חשבתי ש'נאסף תשרי' יצליח אבל לא האמנתי שבצורה כזו. אני זוכר את עצמי פותח רדיו והשיר נמצא בכל תחנה אפשרית. עד היום אני חושב שזה אחד מהשירים הכי טובים שיצאו לי".

 

אין מדינה לאהבה

 

ביצועים: צביקה פיק (1971), נורית גלרון (1996), מילים: יהונתן גפן, לחן: צביקה פיק

 

פיק: "אחרי ששיחקתי במחזמר 'שיער', יהונתן גפן ואני איכשהו הכרנו באיזשהו מקום והתחברנו באותה תקופה. נפגשנו המון. הייתי ילד כזה. אתה יודע. אנשים מוכשרים כמו יהונתן גפן נראו לי כמו כישרונות מהלכים. נורא שמחתי שאני מכיר אותו ואת אהוד מנור, ועוד יותר שמחתי שהם רוצים לכתוב לי. חברת התקליטים CBS הציעה לי אז חוזה תקליטים וחתמתי. יהונתן גפן הזמין אותי יום אחד אליו הביתה ונתן לי את הטקסט של ‘אין מדינה לאהבה’. ישבתי על הפסנתר שם, ותוך כמה דקות כבר היה הלחן".

 

דקות?!?

 

"כן תתפלא. אני מכיר את הסיפורים על היוצרים שאומרים, 'ישבתי כל יום באמצע הלילה, כתבתי, שבוע ככה'. לא צריך לשבת בכלל לדעתי. אם הרעיון ישנו, זה עניין של דקה לפעמים. תשמע, אם אני לא מתחבר ישר למילים, אני עוזב את השיר. במקרה של 'אין מדינה לאהבה', כמו גם במקרה של 'נאסף תשרי', חשבתי שיש כאן משהו שיצליח מאוד, אבל לא הצלחתי להגדיר לעצמי מהו. פשוט היה לי ברור שזה שיר מעולה. אגב, הוא היה מעין המנון של ההיפים באותה תקופה, זוכר ששרו את זה בחוף באכזיב. נדמה לי גם שמשום מה פסלו בגלי צה"ל לתקופה מסוימת, אבל בסוף לא הפסיקו להשמיע. יותר חשוב, אחרי 'אין מדינה לאהבה' קרה לי משהו: חשבתי שאני יודע את הטעם של הקהל, שמצאתי בעצמי אפשרות לחשוב כמו הקהל. זה מה שעזר לי לכתוב המון שירים בהמשך".

 

מה עם הקאבר של נורית גלרון, אהבת?

 

"כן. הרבה זמרים הקליטו אותו, כולל זוהר ארגוב שאהב מאוד את השיר. כנראה זה אומר משהו".

 

מרי לו | 1979

 

ביצוע ולחן: צביקה פיק, מילים: מירית שם אור

 

"לא פעם, כשרציתי לכתוב לצביקה שירים ולבטא את עצמי, עשיתי את זה בצורה כזו שנתתי לו לספר עליי בעצם", סיפרה מירית שם אור, אשתו לשעבר, בראיון ל'ידיעות אחרונות'. "'מרי לו' זו אני, כלומר צביקה שר עליי. רציתי להיות שחקנית קולנוע בחו"ל ולא עשיתי את זה בסוף, גם לא ניסיתי. היה טוב מדי בישראל מאשר עכשיו לקום וללכת ללוס־אנג'לס. במחזמר שעלה לבמות הצמיד דן אלמגור למרי לו ביוגרפיה, כך שהיא שנולדה בחיפה בשם מרים לובוביץ' ושינתה את שמה למרי לו. הוא לא ידע שאני נולדתי בחיפה, בשם מרים שמייביץ'. עכשיו הוא יודע".

די מדהים. המיתוס מספר שהיית שולחת לצביקה שירים בפקס.

 

"זה נכון מאה אחוז. הכל בלי לדבר, רק שהפקס כבר נגמר, אז עברנו לווטסאפ. התהליך היה מאוד פשוט. לצביקה היו חסרים שירים, הוא היה מבקש ממני לכתוב, וזה היה קורה בדרך כלל בעשר בלילה, אחרי שהילדים ישנים. אגב, אני לא כותבת הרבה שירים כמו שיש לי אחוז להיטים גבוה מאוד מבין אלה שכתבתי, אפילו אחוזים מטורפים".

 

פיק: "מרי לו זה לגמרי כל אחת שיוצאת בערב, שדופקת הופעה, הולכת לכבוש את העולם, את הבמות במועדונים. כל אחת".

 

מתברר שמירית כתבה את זה על עצמה.

 

"אתה יודע מה? חידשת לי. אבל היא בהחלט יכולה להתאים לדמות של מרי לו".

 

מוזיקה (מעלה מעלה) | 1978

ביצוע ולחן: צביקה פיק, מילים: מירית שם אור

 

פיק: "מירית כתבה לי הרבה מאוד שירים טובים, והתחברתי ישר מההתחלה לסגנון הכתיבה שלה. משום מה, על 'מוזיקה' ירדו הרבה מאוד בתקשורת. כתבו, 'מה זה המילים האלה'. חשבו בגדול שהשיר מטופש. זה החזיר אותי להתחלת הקריירה שלי. ראיתי אז את הקהל, שמעתי את הקהל, ראיתי מה הם עושים בשירים האלה בהופעות. לא ממש ראיתי את זה בתקשורת, שלא כל כך הבינה באותה תקופה מה קורה. גם ל'מוזיקה' המבקרים ממש לא התחברו".

 

כי נתפסת כעוף מוזר עם הנצנצים וההופעה והשיער.

 

"כן. עם התלבושות. הנגנים והזמרות. אתה יודע. וכל החיים האישיים, קראו לזה אז, נער להיטון. אתה יודע, אני בסך הכל הסתובבתי כמו שאמן פופ צריך להיות ואנשים כאן בכלל לא הבינו. לא הבנתי איך הפער כל כך גדול בין מה שאני רואה בהופעות, נניח עיר הנוער בגני התערוכה, ואוהבים את 'מוזיקה', ממש בהיסטריה, אבל זה לא בא לידי ביטוי בתקשורת. אנשים אתה יודע, באו להופעות, כתבו על הבגדים, כתבו על הזמרות, כתבו איך אני זז, כתבו מה עשיתי, מה לבשתי. לא הייתה באותה תקופה התייחסות לשירים שכתבתי ויצרתי ושרתי, גם לעצמי וגם לאחרים".

 

כשכבר כן התייחסו למוזיקה, מה כתבו על השירים עצמם, כמו 'מוזיקה'?

 

"לאט־לאט התחילו להבין מי באמת נמצא מאחורי כל התדמית הזאת, שהיא ברובה לא נכונה בכלל. מי שמכיר אותי יודע שאני בחור רגיל. פולני רגיל. קם בבוקר, יושב עם הכפכפים, ואתה יודע, ומתעסק בקריירה וכותב את השירים. כשהתחילו להבין אז חשבו שהנה, מאחורי כל זה יש מוזיקה, עדיין לא חשבו שזה יישאר כל כך הרבה שנים כמו עד היום. מי היה מאמין ש'מעלה מעלה' יחזיק היום אולמות מפוצצים, גם בהופעות שלי, גם במחזמר 'מרי לו' שהוא גאוות חיי".

 

זה שיר פופ מעולה ממש.

 

"אתה אומר את זה היום, אבל עובדה שאנשים העירו שהוא נמוך ונטול תחכום. בוא נתקן גם עוול היסטורי. אנשים נוטים לחשוב שכשיש הרבה להיטים אז אספת ועשית אלבום אוסף. 'מוזיקה' היה שיר נושא של אלבום שאמנם כמעט כל השירים בו הצליחו מאוד, אבל זה לא אוסף אלא תקליט מקורי".

 

אהבה בסוף הקיץ | 1977

ביצוע ולחן: צביקה פיק. מילים: מירית שם אור

 

פיק: "לשיר הזה היה חלק חשוב בזכייה שלי כזמר השנה אז, משהו שתמיד רציתי. הייתה תקופה שבה תמיד הייתי שני, אחרי אריק איינשטיין או שלמה ארצי ויגאל בשן ואריאל זילבר. כבר חשבתי שלא אזכה לעולם, אבל אז בא התקליט 'קליידוסקופ' עם 'אהבה בסוף הקיץ', שמכר מעולה ואני חושב שעשה לי שירות אחר. בחיים לא אשכח את הסצנה שבה אני שר את 'אהבה בסוף הקיץ' מול המון קהל בעיר הנוער שצורח את כל המילים. אני שרתי 'הם היו האוהבים הצעירים' והם שרו למעשה על עצמם".

 

הלב | 2004

ביצוע: מאיה בוסקילה, מילים: מירית שם אור, לחן: צביקה פיק

 

"הופעתי בצוות בידור באילת במועדון וצביקה היה מגיע לשם לפעמים כשהיה בחופשה", מספרת בוסקילה. "הוא תמיד ניגש ואמר שאני זמרת טובה והבטיח שכשיהיה לי אלבום, הוא מבטיח לי שיר. אמרתי לו, אל תדאג, אני אבקש אותו. לא ויתרתי לו, רדפתי אחריו והגעתי אליו עד לבית ברמת־השרון, אמרתי, הבטחת לי שיר, אתה זוכר? צביקה קלט שהוא לא יכול לצאת בשלום מהבחורה הזו שיושבת לו על הווריד, הוציא מהמגירה שיר שהלחין 12 שנים לפני, ואני לא חושבת בכלל שהוא האמין בשיר הזה. גם אני לא התחברתי בהתחלה, קיבלתי בקלטת כשצביקה שר את זה כבלדה. דידי הררי, שהיה באחד הימים באולפן כשהקלטתי, סיפר שהבנות שלו שמעו את הסקיצה בבית, אמרו שהן אוהבות ורצו לרקוד את השיר. עלה הרעיון להקליט מחדש שיר קצבי. ופה זה התגלגל. רק בדיעבד גיליתי שהשיר שכב כל כך הרבה שנים במגירה. צביקה היה בהלם מההצלחה. הוא הקליט לזה קאבר בעצמו".

 

נשמתי | 2009

ביצוע: מאיה בוסקילה, מילים: דורון מדלי, לחן: צביקה פיק

 

"צביקה ואני רצינו לשתף פעולה הרבה זמן", מספר דורון מדלי. "לצביקה הייתה במשרד ערימה אינסופית של דפים עם מילים מכל מיני יוצרים. הוא ממש היה משחק בזה. מגריל דף, שם על הפסנתר ומנסה להלחין. השיר 'נשמתי' נולד באחד המשחקים. צביקה היה יזם גדול ושיכנע את 'סלקום' לעשות איתו פרויקט מוזיקלי גדול - שירים חדשים לזמרות בלבד.

 

'נשמתי' היה אחד הסינגלים בביצוע מאיה בוסקילה. מאיה בדיוק נכנסה לעונת 'האח הגדול VIP' ובעודה עושה פעילות בוקר בבית האח, השמיעו את זה ברמקולים כדי לאותת לה שהשיר יצא לעולם".

 

בוסקילה, איך זה היה בשבילך?

 

"כשדורון מדלי כתב עבורי את 'נשמתי', אמרתי, זו מילה של רחוב, אני לא יכולה לשיר ככה. צביקה, שאהב את השיר, שתק כמה דקות ואמר, מאיה, את לא מבינה כלום בשירים, פשוט תשירי. הוא צדק. 'נשמתי' עקף את 'הלב' כמעט בכל קטגוריה אפשרית של השמעות וצפיות. פה התחיל בין צביקה וביני קשר חזק יותר. נכנסתי ל'מרי לו' איפשהו בשנת 2016, ובהמשך הייתה לנו שנה מטורפת עם מופע משותף, של צביקה ושלי. ואז הגיע יום העצמאות של 2018 והיו אמורות להיות לנו שלוש הופעות יחד, אבל צביקה לא הגיע ועידכנו אותי רק אחרי שהוא עבר אירוע מוחי בלונדון, אולי לא רצו שאעלה ככה לבמה. מאז כבר לא ראיתי אותו פנים אל פנים, ואולי צביקה פשוט לא היה מוכן שאראה אותו ככה, במצבו אחרי האירוע. אבל כן דיברנו הרבה בשנים האחרונות. לפני חודש אפילו דיברנו על זה שאולי נחזור להופעה המשותפת שלנו. הוא רצה מאוד, ואני רציתי לחדש את 'הלב' ואת 'נשמתי', להקליט אותם שוב יחד איתו".

 

הרקדן האוטומטי | 1973

ביצוע: צביקה פיק ורותי נבון, מילים: מירית שם אור, לחן: צביקה פיק

 

פיק: "הרקדן האוטומטי זה אני, מה השאלה? מירית הראתה לי את השיר ומיד התחברתי. לא תמיד אני מתחבר מאוד מהר. בסוף יש לנו יחד שלושה ילדים, נכדים ומלא שירים. רותי נבון ואני היינו אז חברים טובים ובעיניי היא הייתה הזמרת הכי טובה בישראל. היה לי רעיון שנשיר יחד וההקלטות היו כיפיות במיוחד. חשבתי שיש לה קול לא ייאמן. פה למשל, בניגוד ל'נאסף תשרי', לא הייתי משוכנע בכלל שהשיר יצליח, למרות שאהבתי אותו. מה שקרה לשיר הזה עד היום זו הפתעה מבחינתי, אפילו שוק. לא הייתי מהמר שה'רקדן האוטומטי' יהיה כזה שלאגר. לימים, כששרתי את השיר בהופעות, שמתי לב שילדים, מבוגרים, כולם אוהבים אותו. זה חומר למחשבה. הייתי מקבל גם הודעות שרוקדים אותו בברים בארץ. די מדהים".

 

נבון, זוכרת איך הגבת להצעה של צביקה?

 

"היינו קבוצה של חברים אז, מירית, יוני נמרי, אח שלי ואני. צביקה ואני היינו כמו משפחה כבר מההתחלה, היינו נפגשים לפחות פעמיים בשבוע עם החברים. הוא היה אדם מצחיק מאוד והתרגלנו אחד לשני. צביקה רצה לעשות תקליט לעצמו ואמר לי, אני רוצה שתהיי באלבום הזה ונעשה דואט. מירית כתבה את המילים, וצביקה כבר ידע מההתחלה איך צריך לשיר בגבוה את ה'טה נה נה נה נה'. הייתה לו בראש את כל ההפקה. לצביקה ולי היה קול מאוד דומה, ויברציות כאלה של תאומים, והתאמנו זה לזו. הכימיה בינינו הייתה חזקה וכשיצא 'הרקדן האוטומטי' זו הייתה פצצה אטומית. לדעתי המצאנו אז דבר חדש כי לא היו שירים כאלה, לא הייתה מוזיקה כזו. למען האמת, אפילו לא חלמתי שזה יהיה כזה להיט, אבל הקהל נדלק על השיר וכמו שצביקה אמר לא מזמן, זה קורה עד היום. אין אפס, גם צעירים מאוד מכירים את 'הרקדן האוטומטי' ואולי לא יודעים מי שר אותו, אבל הוא שם, אפילו בחתונות".

 

לגור איתו | 1979

ביצוע: ריקי גל, מילים: מירית שם אור, לחן: צביקה פיק

 

"צביקה פיק פנה אליי עם 'לגור איתו' לסרט 'דיזנגוף 99", מספרת ריקי גל. "בגדול, לא אהבתי את השיר הזה בהתחלה. למה הוא כל כך הצליח? יש בו איזושהי אמת כובשת, רוק־פופ תמים של בחורות צעירות שמתאהבות לפעמים בגברים נשואים וחולמות לעבור לגור איתם יום אחד. גם אני חוויתי אהבות נעורים והתאהבתי בגברים מבוגרים יותר, יוצאי דופן. למשל, התאהבתי בפושע. היה לי איתו רומן כשהייתי בת 16־17 והוא עוד היה נשוי עם ילדים, ובאמצע הרומן ברח לחו"ל, שם תפסו אותו, אבל היה לו את הקסם של איש מיוחד. זה נגמר אחרי שנה וחצי".

 

שני תפוחים | 1971

ביצוע ולחן: צביקה פיק, מילים: אהוד מנור

 

פיק: "אחרי שאהוד עשה את התרגום של המחזמר 'שיער', התחברנו. יום אחד חשבנו לכתוב משהו יחד והוא הביא את הטקסט הזה, שהיה בו משהו תמים ויפה בעיניי. הלחן התיישב אצלי בראש תוך כמה דקות".

 

הלך קל עם הסינגל הראשון?

 

"שלחנו אותו לרדיו במעין גישוש ראשוני והבנתי שמאזינים שואלים, מי זה הזמר הזה ששר דרך האף, לא שמענו קול כזה. הם לא כל כך ידעו שבפעם הראשונה באולפן תפסה אותי התרגשות כזו עד שהקול פשוט נעלם כמעט. הביאו אותי לרופא מומחה אז, קיבלתי זריקה אחת ביד ועוד זריקה בישבן — ושלחו אותי בחזרה לאולפן. סיימתי להקליט את השיר ואז הקול נעלם למשהו כמו שבוע, וחזר".

 

בין האצבעות | 1973

ביצוע: רותי נבון, מילים: מירית שם אור, לחן: צביקה פיק

 

נבון: "זה השיר הראשון שצביקה נתן לי. הוא שמע עליי, אני עליו, והוא הרגיש שאני מתאימה מאוד לשירים שלו. היה צריך לכתוב לי בסגנון מיוחד, צביקה עלה מפולניה, אני נולדתי בארץ אבל מגיל שלוש הסתובבתי בעולם עם המשפחה. שנינו נחשבנו עוף מוזר כי הרוב שרו אז מוזיקה שנשענה על לחנים שהגיעו בעיקר ממזרח אירופה. הכירו ביני ובין צביקה מהמשרד שלו, אמרו שהוא רוצה לכתוב לי, כנראה הרגיש שיש לו פרטנרית. הייתי אז ילדה יחסית בתעשייה, מה ידעתי? 'בין האצבעות' הייתה הפתעה נהדרת, לא חשבתי שיצליח. למשל, על 'חשמל בכפות ידיך' ידעתי מהדקה הראשונה שזה יהיה להיט. אני חושבת ששיתוף הפעולה בין צביקה וביני פתח את השערים לאמנים נוספים שרצו לעשות מוזיקה דומה. התחילו להיות לי הרבה חקייניות, שראו שזה הולך, רצו לשנות סגנון. הרבה זמרים ניסו אז לשיר כמו צביקה, ולא הצליחו".

 

צביקה, ראית שהשיר הצליח, כמובן שהקלטת בעצמך.

 

"זה היה פעם הרגל שלי. שנה אחת אחרי שמישהו שר שירים שלי, אני עושה ביצוע. גם 'בין האצבעות' היה מאוד מוצלח וחשבתי שנכון להקליט אותו גם בגרסה משלי".

 

אלף נשיקות | 1985

ביצוע: יהורם גאון, מילים: מירית שם אור, לחן: צביקה פיק

 

פיק: "כשהלחנתי את 'אלף נשיקות' והיה כבר סוג של סקיצה לשיר, כולם אמרו לי למה אתה נותן את זה ליהורם גאון. עניתי, אני לא חושב שמישהו בעולם יכול לשיר את זה יותר טוב ממנו".

 

הצטערת פעם שנתת שיר למישהו ולא עשית אותו ראשון?

 

"אף פעם".

 

גם כשנהיו להיטים ענקיים?

 

"לא. אני שמח מאוד כשיוצא לי לקלוע בבחירות שלי כשאני נותן שירים לאמנים. אמרתי גם לא פעם לא למי שביקש, אבל בסך הכל יש הרבה שירים שלי שהלכו לאמנים אחרים".

 

יהורם גאון: "יש שירים שהם מתנה, 'אלף נשיקות' הוא אחד כזה. מאחר שאין לאף אחד מאיתנו החוש לנבא מה יהיה עוד שיר, ומה יהפוך 'שריפת קוצים', כשצביקה קרא לי לשמוע שיר חדש שכתב, המבוסס על מילים ממכתב שכתב אבשלום פיינברג, בשם 'אלף נשיקות', זה היה מאוד מסקרן ללכת ולשמוע. השיר שהשמיע לי, כשהוא מנגן ושר, היה יפה. העיבוד של מירית שם אור לטקסט היה מוצלח.

 

ואמרתי בסדר, אולי, ונראה. נקבע יום הקלטה, והקלטתי. ולא ידעתי אז שאני מקליט את אחד השירים היפים והמרהיבים ביותר ששרתי מעודי."

 

דם חם | 1980

ביצוע: שרי, מילים: מירית שם אור, לחן: צביקה פיק

 

"צביקה כגן, המפיק שלי אז, פנה לצביקה פיק וביקש ממנו לכתוב לי שיר", מספרת שרי. "הוא עשה את זה. כשקיבלתי את שיר שהשם שלו היה 'דם חם', אמרתי, אני לא שרה שיר שהשם שלו כזה, שמעלה ישר קונוטציות של עצבני, חמום מוח, ואמא'לה, וכמובן כל מה שקשור בדם. אמרתי למירית, אני לא יכולה להתמודד עם השם של השיר, מה עושים. ואז צביקה ומירית שיכנעו אותי יחד שזה מאוד מתאים לאנרגיות שלי, לרוקריות שלי ולמי שאני. בצורה מפוכחת אמרתי, טוב, ניכנס ונעשה את זה".

 

מאיפה באה הצעקה המפורסמת שלו בסוף?

 

"עלה לו רעיון באולפן והוא פתאום אמר, אני עושה את הצעקה הזו בסוף, 'וואו', כמו שעשה אחרי 'מעלה, מעלה'. בשיר הזה הרגשתי חזרה לעצמי כי עד אז עשיתי את 'לעולם בעקבות השמש' ופופ ישראלי רך ודיסקו. בזכות 'דם חם' קיבלתי וייב של רוקנרול כיפי כזה, עם הצרחה בסוף שבכלל העיפה אותי. נסעתי אז לחו"ל לסיבוב הופעות של שלושה חודשים בארה"ב ומרגע שהשיר יצא התחלתי לקבל מכתבים מהחבר שלי, שהיום בעלי: תקשיבי, השיר במקום הראשון בגלי צה"ל וברשת גימל, והוא שולח לי גזרי עיתונות על מה שקורה ואני לא מאמינה שאני לא בישראל כדי לחוות את כל זה".

 

'דם חם' הפך מעין קמע ב'שירים ושערים', ברכת מזל לגולים.

 

"ועוד איך! השם של השיר גם הפך למטבע לשון. בשבוע שעבר הופעתי בבית לחם הגלילית והקהל צועק 'דם חם, דם חם'. אין ספק שקיבלתי ממנו אייקון שורף במה בכל הופעה".

 

חלומות מתגשמים | 2005

ביצוע: הראל מויאל, הראל סקעת ועדי כהן, מילים: מירית שם אור, לחן: צביקה פיק

 

"לקראת העונה השלישית עלה אצלנו הרעיון לכתוב שיר אודישנים שכל המתמודדים ילמדו, כך שישירו שיר זהה", מספר יואב צפיר, העורך והבמאי של 'כוכב נולד'. "החלטתי לפנות למאסטרו, שהביא לנו שבע שנים לפני כן את האירוויזיון. צביקה אמר, בוא נפנה למירית שם אור. אם היא תביא טקסט שידליק אותי, נלך על זה. מירית שלחה למחרת את הטקסט, כמעט כמו שהוא בגרסה הסופית. יומיים אחר כך צביקה מצלצל אליי, בוא עכשיו. הבית שלו היה שני רחובות ממני ברמת־השרון. הוא השמיע לי את השיר על פסנתר ואני מיד דמעתי. בכל זאת היינו כבר אחרי שתי עונות של נינט, שירי וגבסו ושל ההראלים ועדי כהן, והשיר תפס את המהות המדויקת של התוכנית. התאהבתי מיד בשיר, שלחתי לכל השותפים שלי בתוכנית וכולם הגיבו כמוני. השאר היסטוריה, אפשר להגיד".