גולדן בוי

הוא זמר מוכשר, פרפורמר אדיר, מצויד בלוק קטלני ובעיקר מצליח איכשהו להיות אהוב על כולם - מהנערה בת ה–12 ועד לסבתא השמרנית שלה. אפילו מסדרת השערוריות שליוותה את צאת הסרט החדש בכיכובו הוא יצא בלי שום שריטה. אז מה הסוד של הארי סטיילס? ועד מתי יצליח הכוכב מספר 1 בעולם להימנע מטעויות?

באמריקה הכל קורה בסתיו. בחירות לנשיאות ולקונגרס? בסתיו. הוריקנים הרסניים? בסתיו. הצבעים הכי יפים? בסתיו. יציאת הסרטים שרודפים אחרי האוסקר? בסתיו. ועדיין, בכל הרעש האינסופי שיוצרת דווקא העונה הזו, הצליח מסע יחסי ציבור של סרט קולנוע אחד - אפילו לא סרט טוב - להפוך לנושא שכולם מדברים עליו.

 

מעט אנשים יכולים להגיד לכם מהי בדיוק עלילת הסרט "אל תדאגי יקירתי", אבל רבים יכולים להגיד לכם שזה הסרט עם הטריילר שיש בו אורגזמה מרשימה; שהבמאית שלו בדיוק נפרדה מארוסה - שאמנם מגלם את טד לאסו החביב, אבל את מסמכי המשמורת הוא הגיש לה כשהיא על הבמה מול קהל; שהכוכבת שלו לא הגיעה למסיבת העיתונאים הגדולה לקידום הפרויקט, כי הסתכסכה עם הבמאית; שעוד כוכב שלו נראה כאילו הוא יורק על כוכב אחר באחת ההקרנות החגיגיות - הוא לא באמת ירק עליו - והכי חשוב, שזה הסרט שבו הבמאית והכוכב הגדול פצחו ברומן על הסט. היו עוד ועוד זרזיפי צהבהבות, למען האמת מינוריים יחסית להיסטוריה של הוליווד, אבל כאן הצטברו לסקנדל יח"צ כה גדול עד שנדמה היה שכל זה נעשה בכוונה כדי שאף אחד לא ידבר על הסרט עצמו.

 

ולמרות הסקנדלים והביקורות הרעות, כש"אל תדאגי יקירתי" עלה סוף־סוף על המסכים בארה"ב, הוא היה הצלחה קופתית לא רעה בכלל, בטח עבור דרמת מבוגרים מעיקה. זה כנראה לא היה קורה לסרט אחר, בוודאי לא בעידן שבו יש מבחר כל כך גדול של תוכן, אבל לסרט אחר לא היה את הכוכב הכי גדול בעולם היום. סרט רע או לא, סקנדלים או לא, הלגיונות של הארי סטיילס, לפחות אלה שנמצאים בגיל שבו אפשר לראות סרט כזה, התייצבו כדי לעזור לו לכבוש עוד פינה קטנה באימפריה עליה הוא חולש כבר בגיל 28. ולחשוב שכל זה התחיל בתכנית ריאליטי אליה הלך בעיקר כי אמא שלו לחצה עליו, וממנה בכלל הודח בהתחלה.

 

בחודש שעבר סיים הארי סטיילס סדרה היסטורית למדי של 15 הופעות רצופות תוך פחות מחודש במדיסון סקוור גארדן בניו־יורק - כולן היו סולד־אאוט. ההופעה האחרונה נראתה כמו חגיגת הניצחון שלו על העולם כולו. היא נעצרה באמצע כדי שהגארדן יתלה עבורו שלט ברכה ענקי על ההישג. זו הייתה רק הפעם השלישית שהאולם בעל המיתוס הכמעט מקודש תולה שלט קבוע לציון הישג של זמר. שני הבאנרים הקודמים שייכים לבילי ג'ואל, היום בן 73. בין 15 ההופעות של סטיילס בגארדן, הופיע ג'ואל פעמיים במה שהוא לגמרי האולם הביתי שלו, ובתחילת ההופעות אמר לקהל: "אני רוצה להודות להארי סטיילס על שלקח ערב חופש".

 

 

כשהשלט עלה למרומי הגארדן, סטיילס עמד על הבמה ובכה. הוא לקח טישו ממעריצה בשורה הראשונה, ואמר לקהל: "בכל פעם שאתם מגיעים למדיסון סקוור גארדן ורואים את השלט הזה, תזכרו שזה בזכותכם. זה שייך לנו". הדבר הראשון שעשה אחר כך היה להתקלח. לא רק כדי לנקות את כל הזיעה, אלא, כפי שאמר ל"רולינג סטון", "לקבל רגע של בהירות. זה ממש לא טבעי לעמוד מול כל כך הרבה אנשים ולחוות את החוויה הזו. כשמתקלחים, חוזרים להיות אדם פשוט". אז אחרי שחזר להיות אדם פשוט, עלה שוב על הבמה של המדיסון סקוור גארדן שכבר היה ריק כדי להביט בבאנר הענקי שתלו שם לכבודו.

 

× × ×

 

בעולם שבו מצד אחד 15 דקות תהילה נמשכות היום הרבה פחות מ־15 דקות, ומצד שני אנשים זוכים לסופרלטיבים מוגזמים בקלות זולה במיוחד, הארי סטיילס הוא כנראה הדבר האמיתי. זמר מוכשר, שחקן לא רע, פרפורמר אדיר שכל הופעה שלו היא באמת אירוע, נראה בדיוק כמו שספר ההפעלה דורש, אומר את כל הדברים הנכונים, מייצג את כולם, אוהב את כולם, אהוב על כולם, גם על נערה בת 12 וגם על סבתא שלה, גם על נער מתחבט מינית וגם על האבא השמרן שלו.

 

כל זה קרה די מהר. ב־2016 עוד היה סטיילס חבר להקת "וואן דיירקשן". אמנם הכוכב הגדול שלה, אבל עדיין, חלק מלהקה. לא פשוט לצאת מלהקה מצליחה מאוד ולהפוך לסופרסטאר גדול עוד יותר. אין הרבה ביונסה בעולם. אבל שש שנים אחרי, למעשה חמש שנים אחרי אלבום הסולו הראשון שלו, הארי סטיילס באמת חורך הכל. סיבוב הופעות עולמי שכל הכרטיסים אליו נמכרו מראש, עם מחירי שוק שחור פסיכיים, קו מוצרי טיפוח עור, לק ובגדים, קולקציית אופנה עם גוצ'י, וגם קריירה קולנועית מתפתחת במהירות. חוץ מ"אל תדאגי יקירתי", הוא מופיע בסתיו הזה גם בדרמה (המוצלחת קצת יותר) My Policeman, וחתום עם אולפני מארוול ומתישהו יחזור לגלם את ארוס בסדרת ה"נצחיים". ויש כמובן את הרומן עם הבמאית אוליביה ווילד, שלפחות נכון לרגע כתיבת שורות אלה, עדיין מתרחש.

 

אי־אפשר להתווכח על הכישרון של הארי סטיילס, אבל יש הרבה זמרים/שחקנים/פרפורמרים/סמלי אופנה מוכשרים. השאלה הגדולה היא תמיד האם אדם כזה מוצא זווית חדשה, וסטיילס מצא אותה בהליכה לעבר: עמימות מינית ונזילות מגדרית מבית הספר של דיוויד בואי ומיק ג'אגר. ב־1970 הופיע בואי על עטיפת אלבומו The Man Who Sold the World ב"שמלה לגבר". ב־2020, סטיילס לבש שמלת תחרה מחויטת של גוצ'י על השער של "ווג".

 

מבקרי המוזיקה וסתם הגיגנים הגיבו בהתלהבות. ב־NPR כתבו שהוא "לבוש בפאר של מורשת הרוק". GQ כינה אותו "אחד הגברים המתלבשים הכי טובים בעולם" עם "אלגנטיות ובחירות נועזות“. סטיילס, מכונה משומנת שיודעת להגיד בדיוק את מה שצריך, אמר על כך ל"הגרדיאן": "מה בדיוק נשי ומה גברי? אם אני רואה חולצה יפה ויגידו לי 'אבל זה לנשים‘, אז אני אחשוב, 'אוקיי, אבל זה לא גורם לי לרצות ללבוש את זה פחות‘. אני חושב שברגע שאתה מרגיש יותר בנוח עם עצמך, הכל הופך להרבה יותר קל”.

 

גם ההופעות שלו הפכו למרחבים בטוחים. על הבמה הוא עזר לאנשים לצאת מהארון מול ההורים, או סתם איפשר להם להציע נישואים או אפילו לגלות מה מין העובר שלהם. במהלך הופעה בגרמניה, בדיוק כשבית המשפט העליון בארה"ב החליט לבטל את חוקיות ההפלות, לקח סטיילס שלט שהחזיקה אישה בקהל עליו היה כתוב "הגוף שלי - הבחירה שלי", והניף אותו על הבמה.

 

בשנתיים האחרונות החל ללכת לטיפול פסיכולוגי, ממנו התחמק הרבה שנים, גם כדי שיוכל להפסיק להתייחס לאינספור המילים שנכתבות על חיי המין שלו. "האם אני מפזר רמזים של עמימות מינית כדי לנסות להיות יותר מעניין? לא", אמר ל"הגרדיאן", "ההחלטות שאני מקבל לגבי שיתופי פעולה או איך להתלבש ביום כזה או אחר הן רק בגלל שאני רוצה שדברים ייראו בצורה מסוימת. לא כי זה גורם לי להיראות הומו, או שזה גורם לי להיראות סטרייט, או שזה גורם לי להיראות דו־מיני, אלא בגלל שאני חושב שזה נראה מגניב. מעבר לכך, אני פשוט חושב שמיניות זה משהו כיפי. לפעמים אנשים אומרים, 'היית בפומבי רק עם נשים', סליחה, אבל אני לא חושב שהייתי בפומבי עם אף אחד. אם מישהו מצלם אותך עם מישהו, זה לא אומר שבחרת לנהל מערכת יחסים פומבית“.

 

לעמימות הזו יש גם ביקורות שמגיעות בעיקר מקהילת הלהט"ב שמאשימה אותו ב"קווירבייט" - שימוש בהומוקסואליות כדי לקדם את מעמד הסלב שלו מבלי להגיד במפורש שהוא הומו. "קשה ליישב שתיים מהזהויות הציבוריות הבלתי תואמות של מר סטיילס", כתבה אנה מרקס ב"הניו־יורק טיימס", "שתיהן שוברות לב למעריצים קווירים רבים כמוני. זהות אחת: מר סטיילס, גבר סטרייט באופן פומבי, מנכס לעצמו את הדימויים של קהילה שנאבקת על שוויון בעולם שהופך יותר ויותר עוין אליה. הזהות השנייה: מר סטיילס, הומו בארון, מפגין קוויריות בתקווה שהקהילה שלו תקבל אותו בברכה. מר סטיילס הולך על קו דק. המילים הרכות שלו על כך ש'צריך לקבל את כולם ולא לבדוק הגדרות', מעמעמות את סכנת הפנטזיה שהוא מציג. מר סטיילס רומז שהמאבקים הגדולים ביותר נגד הומופוביה הסתיימו, ושזה טוב, או לפחות חוש עסקי טוב, להפגין עמימות כדי לפנות להמונים - אפילו אלה שיעדיפו לראות אותך מת מאשר מאוהב".

 

× × ×

 

הארי סטיילס, נולד ב־1994 בכפר בצפון אנגליה ולא חיכה הרבה כדי להתחיל למשוך תשומת לב. אחותו, ג‘מה, סיפרה ל"ווג" כי "אמא שלי אהבה להלביש אותנו. אני תמיד שנאתי את זה והארי תמיד התלהב מזה“. הוא גם אהב ללבוש שמלות מילדות, ואחרי הפעם הראשונה שבה הרגיש את מגע בד הטייטס, כבר באמת לא הביט לאחור. "הוא היה ילד מאוד רועש“, אמרה ג׳מה, "אפילו אז היה לו סוג כזה של מגנטיות שגרמה לאנשים רק לרצות לצפות בו“.

 

כשהיה ​​בן שבע עזב אביו, דס סטיילס, את הבית. "הושבתי את הילדים ואמרתי להם שאני עוזב", סיפר האב לעיתון בריטי, "הם בכו, אפילו הארי". הוא הסביר שהארי לא בכה הרבה בילדותו, אבל בשורת הגירושים קרעה אותו. דס שמר על קשר עם הבן, אבל האם נישאה שוב, וג'ון קוקס הפך לאב השני של סטיילס. הוא גם מי שראה את הארי שר על במה בפעם הראשונה בגיל תשע. גם הנישואים האלה הסתיימו בגירושים, וכיוון שבסופו של דבר מעולם לא הייתה לו דמות אב יציבה באמת, התחבר הארי בעיקר לאמא, אבל את האהבה למוזיקה קיבל דווקא מסבא וסבתא. "כשהייתי קטן", סיפר, "קיבלנו מכונת קריוקי ושרתי אלביס פרסלי, כי זה מה שסבא וסבתא שלי הקשיבו לו. הכנתי לסבא קלטת שבה אני שר שירים של אלביס בצד אחד ואמינם בצד השני".

 

הוא חלם בכלל להיות פיזיותרפיסט, אבל לאמא לא הייתה סבלנות לשטויות אידיאליסטיות, היא ראתה בילד שלה כוכב־על. כשהיה בן 14 לקחה אותו ללונדון לאודישן ל"אקס פקטור". "הלכתי כדי לברר אם אני יכול לשיר או אם אמא שלי סתם נחמדה אליי", סיפר סטיילס ל"ווג", "כל מה שרציתי היה להיכנס לתחרות". הוא אכן עבר אבל הודח מאוחר יותר. השופטים החליטו להחזיר אותו עם ארבעה מתמודדים נוספים - נייל הורן, ליאם פיין, לואי טומלינסון וזאין מאליק - והחמישה החליטו שהגורל קבע שהם צריכים להקים להקה חדשה. "מאז אקס פקטור, כל דבר בחיי מרגיש כמו בונוס", אמר סטיילס ל"רולינג סטון", "הגעתי לטלוויזיה כי רציתי לשיר. מעולם לא ציפיתי ולא חשבתי שזה מה שיקרה“.

 

וואן דיירקשן גרמה לסטיילס להבין לאן הוא באמת יכול להגיע. השנה הייתה 2010, פול מקרטני נתן להם את ברכתו ובכל מה שקשור ללהקת בנים שהיא תופעת עולמית, הם היו כנראה הכי קרוב שאפשר לביטלס במאה ה־21. כולל הדרמות מאחורי הקלעים והפירוק הבלתי נמנע ב־2016. "אהבתי את הזמן שלי בוואן דיירקשן", אמר סטיילס ל"ווג", "הכל היה חדש עבורי וניסיתי ללמוד כמה שיותר. רציתי לספוג את זה". וואן דיירקשן גם לימדה אותו כמה עשיר הוא יכול להיות מהעולם החדש הזה. בגיל 18 כבר קנה בית משלו בלונדון ובכה כשעבר אליו, "כי פשוט הרגשתי שיש לי סוף־סוף מקום שהוא שלי".

 

עם התהילה באו כמובן הפפראצי, הצהובונים, הרכילויות והרומנים המפורסמים. למשל הסיפור הקצרצר עם טיילור סוויפט בסוף 2012. במשך שנים אחר כך החליטו המעריצים של סוויפט כי כמעט ככל שיר קורע לב שלה היה סגירת חשבונות עם סטיילס, וכל זה בעקבות רומן שנמשך בערך חודש. סטיילס אמר אז להווארד סטרן כי הוא לגמרי יתמוך בסוויפט אם תרצה לכתוב עליו. "אני חושב שזה, כאילו, מחמיא“, אמר, "גם אם השיר לא כל כך מחמיא. טיילור כותבת מצוינת אז בכל מקרה השיר יהיה טוב".

 

אלבום הסולו הראשון שלו, שנקרא פשוט "הארי סטיילס", יצא בשנת 2017. אלבומו השני, Fine Line, זיכה אותו בשלוש מועמדויות לגראמי וזכייה אחת בשנת 2020. האלבום השלישי כבר באמת העלה אותו מדרגה. כשכל העולם נסגר בגלל הקורונה, חזר סטיילס ללוס־אנג'לס והביא שלושה חברים שיגורו איתו בבית הגדול שלו. כשהתחיל לשעמם לו הוא התיישב לכתוב חומרים חדשים ואחר כך פשוט עבר לגור באולפן במאליבו שהיה ריק וזמין. מפה לשם הם כתבו את Harry’s House, אלבום בינגו שהוא גם איכותי מספיק וגם להיטי מספיק.

 

במקביל, החלה הקריירה הקולנועית של סטיילס לתפוס תאוצה אמיתית. ב־2017 הוא לוהק, מאוד במפתיע, לסרט המלחמה האפי "דנקרק” של כריסטופר נולאן. אף אחד לא חשב אז שהארי סטיילס הוא בכלל שחקן, ובוודאי לא כזה שיכול להיות בסרט של כריסטופר נולאן. אבל מה שהתחיל בהרמת גבות ברחבי גבעות הוליווד, התגלה כהברקה של ממש. סטיילס היה מצוין. "לעשות את דנקרק היה אחת החוויות הטובות שלי", אמר סטיילס, "תמיד רציתי לנסות לשחק, אבל הייתי עסוק בלהקה ולא היה לי זמן לעשות את זה כמו שצריך. היום הראשון על הסט של דנקרק היה מימי העבודה הקשים ביותר בחיי".

 

נולאן טוען עד היום שהוא לא ידע עד כמה סטיילס מפורסם כשליהק אותו, אבל אחרי דנקרק הוליווד הפסיקה לגחך. קלואי ז‘או, שביימה את "נצחיים" של מארוול, ייעדה לו מראש את תפקיד ארוס, אחיו של תאנוס הרשע, שהוא סוג פלייבוי אינטר־גלקטי שיכול לשלוט ברגשות של אנשים. סטיילס קיבל הזדמנות לגלם את עצמו.

 

ההופעה בדנקרק תפסה גם את העין של אוליביה ווילד, במאית מתחילה, דעתנית, כריזמטית, מושכת כותרות, וכזו שהכישרון שלה היה ברור כבר בסרטה הראשון, הנהדר, Booksmart. כשהחלה לעבוד על "אל תדאגי יקירתי", התחרו על הסרט לא פחות מ־18 אולפנים. היא ליהקה מהר את פלורנס פיו המעולה, וסטיילס היה ברשימה הקצרה של המועמדים לתפקיד הבעל, בסיפור על עקרת בית שחיה באוטופיה אמריקאית של שנות ה־50, ומתחילה להבין שהאוטופיה היא דיסטופיה.

 

השיחות בין סטיילס למפיקי הסרט החלו עוד לפני המגפה ולא התקדמו הרבה, ובכל מקרה הוא היה אמור לצאת לסיבוב הופעות במשך רוב 2020. במקומו לוהק לתפקיד שיה לה־באף, מוכשר אבל בעייתי, ו־ווילד פיטרה אותו די מהר בגלל מה שלטענתה הייתה "התנהגות לא הולמת על הסט". אז כבר סטיילס היה פנוי, הוא הוחתם, מצא לעצמו גם תפקיד דרמטי מאוד וגם רומן עם הבמאית שלו.

 

"הנה עובדה לא ידועה", כתבה ווילד באינסטגרם, "רוב השחקנים הגברים לא רוצים לשחק תפקידי משנה בסרטים שהדמות המרכזית בהם היא אישה. התעשייה גידלה אותם להאמין שתפקידים כאלה מפחיתים את הכוח והערך הפיננסי שלהם. זו אחת הסיבות שכל כך קשה להשיג מימון לסרטים המתמקדים בסיפורים נשיים, וקשה עוד יותר למצוא שחקנים שמבינים מדוע כן כדאי לאפשר לאישה להחזיק את אור הזרקורים. אבל הארי סטיילס לא רק התענג על ההזדמנות לתת לפלורנס פיו המבריקה להיות במרכז, אלא גם החדיר לכל סצנה תחושת אנושיות מגוונת. הוא לא באמת היה צריך להצטרף לקרקס שלנו, אבל הוא קפץ על העגלה בענווה ובחן, והעיף אותנו כל יום".

 

ווילד וסטיילס לא אומרים הרבה על הרומן ביניהם, והוואקום מתמלא כמובן במהירות על ידי המדיה החברתית. היו הצקצוקים המתבקשים מהפרש הגילים ביניהם (אפשר לחשוב, הוא בן 28, היא בת 38), וכמובן ביקורת על יחסי במאי־כוכב, כאילו שאין היסטוריה הוליוודית ארוכה של יחסים כאלה. אבל פה הבמאי הוא במאית, והסטנדרטים הרי חייבים להיות כפולים. "שנינו יוצאים מגדרנו כדי להגן על מערכת היחסים שלנו", אמרה ווילד ל"וריאטי", "אני חושבת שזה גם מניסיון, אבל גם מאהבה עמוקה".

 

סטיילס, מצידו, למד לחיות עם העובדה שאף בת זוג - או בן זוג, או גם וגם - לא יהיו מספיק טובים עבור כת המעריצים. זה חלק מהמחיר של להיות בספירות אליהן הגיע לפני גיל 30. בכל מערכת יחסים חדשה הוא מקיים כבר בשלב מוקדם את אותה שיחה שכמעט אף אחד בעולם לא נזקק לה. "דמיין לעצמך", אמר ל"רולינג סטון", "איך זה לצאת לדייט שני ולהתחיל להסביר דברים כמו 'טוב, יש את העניין הזה, יהיו אנשים שיגידו עליכם כך וכך, וזה הולך להיות ממש מטורף, והם יהיו ממש מרושעים, אבל תדעו שזה לא אמיתי... אוקיי? יופי, עכשיו מה נזמין לאכול?‘"

 

tzippy@yedioth.co.il