בין שני חסמים

זירת הפיגוע בקריית ארבע־חברון ממוקמת ברחוב בעל שני שמות: וואדי אל ג'ארוס בפי הפלסטינים, ודרך לפיד בפי המתנחלים • לא מעט תושבים יהודים בוחרים לקנות שם אצל בעלי העסקים הפלסטינים, במחירים שלא ניתן למצוא בישראל • אבל צרור היריות של המחבל שרצח את רונן חנניה ז"ל ופצע את בנו שהגיעו לקנות במכולת, קטעו את מעט דו־הקיום שאפשר היה למצוא במקום • מסע בציר שמשוסע בין חשש ביטחוני לתקווה כלכלית

המצלמה על לוח השעונים ברכבו של קצין הביטחון של קריית־ארבע תיעדה את רגעיו האחרונים בחייו של המחבל כמאל יעקב ג'עברי. זה סרטון שמתחיל בנסיעה מהירה, דהירה אל זירת פיגוע כשברקע דיווחים על מחבל עם נשק אוטומטי היורה לעבר יהודים. הוא מסתיים בניטרול המחבל על ידי ניגוח של הרכב.

 

לרגע נתפס ג'עברי במצלמה עומד בגבו למכולת של חוסני נאדר סלאח מסוואדה. הוא מתהלך עם מעיל ארוך של בדואים ובידו רובה M-16, אחרי שרצח בקור רוח וביריות את רונן חנינה ז"ל דקות ספורות קודם לכן. אין קול בסרטון הזה, רק תמונות קשות. רכב הקב"ט מזנק לעברו ומעיף אותו אל המקרר של פירמת הגלידות "אייס קרים ARAFA". כשהוא מנסה לקום, הקב"ט נוסע לאחור ולוחץ שוב על הדוושה. בכך למעשה הוא מנטרל את המחבל.

 

הגענו לזירת הפיגוע, בנקודה שנמצאת ברחוב בעל שני שמות. וואדי אל ג'ארוס זה השם השגור בפי הפלסטינים, ודרך לפיד בפי המתנחלים הישראלים. כדי להגיע למקום מקריית־ארבע, יורדים בשדרות כלב בן יפונה עד צומת הטי עם דרך לפיד ובה פונים ימינה. אם תפתחו מפה של גוגל תגלו שפארק מאיר כהנא נמצא לא הרחק מכאן.

 

כמה מטרים אחרי הפניה לגבעת האבות, השכונה בה מתגורר חניכו של כהנא, ח"כ איתמר בן גביר, עומד מחסום הנקרא חסם ציון. זה מבנה בטון מזויין מוקף גדר גבוהה שבו מתבצע בידוק, ועל גגו עמדת שמירה ממוגנת. יש פה שני מחסומי ברזל כבדים החוסמים תנועת רכבים ושער ברזל הסובב על צירו, דרכו עוברים הפלסטינים אחרי הבידוק.

 

כמה מאות מטרים ממנו ישנו חסם נוסף הנקרא חסם אשמורת. 22 שנה היה המחסום הזה סגור. מחסום הברזל הצהוב היה תמיד למטה וכמה קוביות בטון על הכביש השלימו את חסימת הכביש. כל מי שגר כאן בשכונת ג'עברי נאלץ להשאיר את רכבו במחסום, וללכת ברגל אל ביתו. השכן ווהיל קפישה אומר שיום אחד לפני כחצי שנה פתאום נפתח המחסום. "חשבנו יום יומיים יסגרו עוד פעם אבל זה נשאר פתוח מאז ולא נסגר אפילו לשעה אחת", הוא מספר לנו, "פתאום במקום חצי שעה־ארבעים דקות שלקח לי להגיע למרכז העיר חברון, עשיתי את אותו המרחק בעשר דקות. במקום להביא מקרר או מכונת כביסה על עגלה מהמחסום פשוט הבאנו הכל בצורה נורמלית, ברכב". את מדיניות הסרת המחסומים מוביל שר הביטחון בני גנץ. איפה שאפשר לשחרר, לשחרר. לתת לכלכלה הפלסטינית לעבוד ולהפריד כמה שניתן בין טרור לאוכלוסיה. זה הסיפור של הסרתו של מחסום אשמורת.

 

22 שנה היה סגור וביום אחד נפתח. גנץ כנראה לא הורה באופן פרטני על הסרתו הזה, אבל "רוח המפקד" מרחפת מעל. כשנודע הדבר לראש מועצת קריית־ארבע, אליהו ליבמן, הוא שלח מכתב בהול לשר הביטחון שבו פירט את הסיבות להקמת המחסום וסיים באזהרה: "פתיחת הציר מסכנת את התושבים היהודים הנעים בציר זה, בין חסם ציון ובין חסם אשמורת. תושבי קריית ארבע־חברון מבקרים במוסכים הנמצאים בציר באופן יום יומי. פתיחת הציר תאפשר לכל חוליית מחבלים חמושה להגיע עם רכב מכל מקום בחברון. אנשים עלולים לשלם בחייהם אם הציר הזה ייפתח".

 

הירי בחנות המכולת

 

ברחוב הזה, הכלוא בין שני מחסומים, אחד סגור, השני פתוח, ישנם עסקים הנהנים מלקוחות יהודים. לא מעט מתושבי קריית־ארבע באים לתקן כאן את רכבם בשליש המחיר. בבית המזרונים של אמג'ד אלסעיד המחירים ברצפה. בנגריית פאדי אפשר להזמין ארון לחדר הילדים בחצי המחיר. בסופרמרקט אבו חמזה מול הכניסה לשכונת האבות בקבוק מים מינרלים קטן עולה שני שקל. חבילת נייר טואלט עם 18 גלילים של נייר מפנק תעלה לכם 20 שקלים. אין מחירים כאלה בארץ.

 

מוחמד נאדר סלאח מסוואדה היה במוצאי שבת במכולת יחד עם אחיו חוסני. את הטלפון שלו קיבלנו מתושב קריית־ארבע שקונה אצלם קבוע. "כמעט הכל אני קונה שם כבר 30 שנה", אמר הקרייתי, "הכל שם זול. סיגריות, ירקות, פירות, כל מה שאתם רוצים. מה שאצלנו עולה 200 שקל, אצלם תקנה ב־100 שקל, אפילו פחות."

 

"היינו בחנות, הכל היה שקט", סיפר מוחמד, "בא הקליינט היהודי עם הבן שלו, קנו אוכל וכל מיני, וכשהם יצאו פתאום שמעתי טיק טיק טיק, יריות של נשק. אני לא ראיתי כלום. חוסני יצא לרחוב לראות מה קרה וחזר עם הבן של היהודי. מהר התקשרנו למשטרה הישראלית ולאמבולנס. גם אחי נפצע, הוא קיבל כדור בישבן".

 

גיבורי היום

 

המחבל ג'עברי הגיע למקום עם רכב טנדר שחור. אחרי הירי שביצע לעבר חנניה ז"ל ובנו הוא נכנס לרכבו, נסע איתו במעלה הרחוב מעבר למחסום אשמורת וחזר רגלית למקום הפיגוע. אולי תחילה רצה לברוח חזרה לעיר חברון אבל נמלך בדעתו. כשחזר למקום כבר הגיעו לשם החובשים עופר אוחנה וישראל ליאור. הוא פתח לעברם באש ופגע באוחנה. אוחנה הצליח לגרור את עצמו למחסה בין שני בניינים, וליאור רץ לעברו תחת אש ושם לו חוסם עורקים בזרוע.

 

בינתיים הגיע למקום יוני בלייכברד, אחד מרכזי הביטחון של קריית־ארבע, יחד עם קצין צבא בחופשה שקפץ לרכב שלו בלי נעליים, לבוש בתחתוני בוקסר. איך שהגיעו למכולת של האחים מסוואדה פתח עליהם המחבל באש. בלייכברד נפצע מרסיסים בידו ומספר: "המחבל ירה עליי לפחות מחסנית מלאה. וכשהוא ירה עלי ניסיתי לפרוק מהרכב וגם לבצע ירי. עמדתי מולו כמה שניות והוא פשוט לא הפסיק לירות. מזל שבאותו רגע הגיע קצין הביטחון של הקרייה ודרס את המחבל. מיד לאחר מכן החייל שהיה איתי ברכב ניגש למחבל וירה בו".

 

מותו של חנניה ז"ל נקבע מאוחר יותר בבית החולים. אוחנה החובש הובהל לבית החולים כשהוא פצוע קשה. עכשיו המחסום סגור שוב. לא ברור מתי ייפתח אם בכלל. "אין מה לעשות", אומר קפישה העומד בחזית המסגרייה הסגורה שלו, "החלטתי לא לפתוח היום. אף אחד כאן לא פתח את החנות שלו, כי האווירה עכשיו מתוחה ולא טובה".