המאבק לעליית יהודי אתיופיה לישראל מאז 1948, התהליכים שהביאו להכרת המדינה בזכאותם לעלות לפי חוק השבות, מבצעי העלייה החשאיים מסודן והמהלכים שהביאו לרכבת האווירית של "מבצע משה": כל אלו ועוד נמצאים במסמכים המרתקים שמפורסמים לראשונה לרגל חג הסיגד ושופכים אור חדש על תולדות עליית יהודי אתיופיה.
ארכיון המדינה, השייך למשרד ראש הממשלה, פירסם 80 תעודות ומסמכים שפורשים את סיפורם הדרמטי של פעילי העלייה מאתיופיה, ההתמודדות של נציגי המדינה בארץ ובתפוצות עם הביקורת של הארגונים היהודיים בעולם לצד תרומתם הרבה להצלחת המבצע, שיתוף הפעולה עם הממשל האמריקאי, הפעולות המסוכנות לחילוץ היהודים ממחנות הפליטים בסודן ועוד.
ראש הממשלה יאיר לפיד אמר כי "החלטנו לפרסם תעודות שמהוות מסמך היסטורי בעל חשיבות עצומה בתהליך העלאת יהודי אתיופיה לישראל. התעודות הן עדות לכך שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי ובית לכל יהודי בעולם. אני מברך את כל יוצאי אתיופיה לרגל חג הסיגד".
בארכיון המדינה מציינים כי הפרסום מספק מבט ייחודי אל תוך תהליך קבלת ההחלטות בדרגים הגבוהים ביותר של השלטון בישראל, הלבטים והשיקולים שהנחו אותם, המעצורים שבדרך ומידת הירתמותם של ארבעה ראשי ממשלה - רבין, בגין, שמיר ופרס - שכיהנו בתקופה זו, לעיצוב המדיניות ולעידוד העלייה.
"חייבים להוריד פרופיל"
אחד המסמכים שנחשפו הוא פרוטוקול של ישיבת ממשלה סוערת מה־6 בינואר 1985, שבה ראש הממשלה שמעון פרס מעדכן את השרים כי מבצע משה, שבמסגרתו הגיעו בטיסות לארץ כ־6,500 יהודים מאתיופיה בקצב של 250 יהודים ליום, הופסק לאחר הדלפתו ופרסומו בכתב העת של המתנחלים "נקודה" ולאחר מכן בסוכנות רויטרס - סיפור אשר הפך לכלל עולמי.
פרס שיבח את המוסד על ביצוע המבצע באחריות ובמסירות רבה. "היות וזו היתה עלייה שלא תוכננה מראש ובקצב גדול משרד הקליטה, משרד הבינוי והסוכנות תפסו כמעט כל בית פנוי במדינת ישראל. זה כלל גם מחנות צבאיים ששר הבטחון הסכים לפנות ולהעביר אותם לרשות משרד הקליטה. זה כלל גם כלל בתי מלון בכל הארץ. אני קצת התפלאתי לראות את הטרוניה של אנשי הצפון שהם באים כ'גנבים בלילה'. מה זאת אומרת כ'גנבים בלילה'? זו היתה עלייה בלתי ליגלית. על כן העולים שוכנו גם בבתי המלון בנהריה, בכל מקום שיכולנו לשכן שם את העולים".
על ההדלפה של דבר המבצע אמר פרס: "אני חושב שאנחנו צריכים עכשיו לעשות מאמץ עליון להוריד את הפרופיל לכמה שבועות. אולי אם הכלי ירגע וישכח נוכל לחדש את העלייה בדרך הזאת. אם לא נצטרך לחפש דרכים אחרות. בכל אופן, אנחנו לא ויתרנו על בואם של אחינו ואחיותינו מאתיופיה, כפי שאחד מהם אמר, שהם לא מבינים מדוע מתפלאים על הקצב הזה של העלייה, לאחר שהם חיכו 2,600 שנה. אני מאוד מצטער, שכל הכוחות בתוך ישראל, שיש להם הרס פנימי, החלו להאשים אחד את השני. זהו מפעל לתפארת. קרה פנצ'ר אז מתחילים להאשים את הרבנים, מתחילים להאשים את הסוכנות ומתחילים להאשים את הממשלה. אני מציע לא לעשות מזה מלחמת יהודים".
במהלך הישיבה הציג ראש המוסד נחום אדמוני סרטון בן 17 דקות על העלייה הסודית מאתיופיה דרך סודן. וכך אמר אדמוני באותה ישיבה: "ראש הממשלה הזכיר מספר של 6,500 שהגיעו במבצע הזה, שבו היתה הסכמה עם שלטונות סודן. ההסכמה ניתנה לנו, כאשר אנחנו לא הופענו כממשלת ישראל, אלא בדרכים עקיפות ועם ההסכמה הוזכר תנאי, שהפרת סודיות תיאלץ אותם להפסיק. הם אמרו זאת בתחילה, לא בצורה של איום, אלא בצורה של הצגת עובדה. ואכן, לצערנו, כאשר הופרה הסודיות, המבצע הזה הופסק. יתר האנשים פרט ל־6,500 שהגיעו במסגרת המבצע הזה, הגיעו בדרכים חליפיות משלנו, שעדיין לא ניתן לגלות את צורתן".
אדמוני אמר שכאשר יירד גל הפרסום, המוסד יחפש דרכים לחדש את העלייה אך לשם כך חשוב לשמור על סודיות.
השר משה קצב אמר באותו דיון: "אינני יודע איך החברה בישראל, במשך השנים הבאות, תתייחס לעולי אתיופיה. אני חושש מאוד מיחס של זלזול, אני חושש מתגובות הדור הצעיר, שמתפתח מיהודי אתיופיה".
סגן ראש הממשלה דאז יצחק רבין אמר: "אני רק רוצה לצרף ברכה לכל מי שעסק במעשה הצלה מופלא זה, כל מי שהתחיל בזה, אם זו הממשלה הקודם, אם זה מר בגין, אם זה ה'מוסד' - כל מי שהיתה לו יד במבצע מיוחד זה. התחושה היא - ואמרתי זאת לחבר כאן - שהם יחזירו אותנו למקור הראשון של הציונות".
במהלך הישיבה התנהלו חילופי דברים בין השר יוסף שפירא וראש הממשלה פרס בנושא יהדות העולים.
שפירא: "אני רוצה לומר שתי מלים בנושא הגיור - עלו בכלי התקשורת שאלות בנושא הגיור. הנושא הזה הוא נושא רגיש מאוד. איני רוצה להיכנס לפרטים. אם הטבילה (הגיור לחומרה. א.א) הזו לא תיעשה, מצב היהודים הללו יהיה יותר גרוע".
פרס: "ראש הממשלה התעניין וקיבל את דעת הרבנים. אין שום חילוקי דעות. אני חושב שהרבנים נהגו בסדר. פסק הדין שהם נתנו, קביל עליי".
שפירא: "אדוני ראש הממשלה - יש היום בתוך העדה האתיופית התעוררות כנגד הדבר הזה."
פרס: "סימן שהם נקלטו בארץ, הם מתחילים להתלונן".
יהודים זיהו יהודים
ארכיון המדינה גם חשף תכתובת סודית בין ראש הממשלה מנחם בגין לנשיא ארה"ב רונלד רייגן משנת 1981, שבה ביקש בגין מרייגן להעלות את נושא היהודים בפגישתו עם נשיא סודן נומיירי ולבקש ממנו להרשות להם לעזוב את סודן. "אדוני הנשיא, הדברים שאני כותב אליך היום הם בגדר הצלת נפשות של אותם אנשים. אני משוכנע כי תרצה לעשות כל שביכולתך כדי לקבל מהנשיא נומיירי תשובה חיובית", כתב בגין. רייגן השיב שארה"ב מחויבת לחלוטין לסייע לפליטים היהודים במחנות אך נראה לו שלא נכון להעלות את הנושא באופן גלוי מול נומיירי.
עוד נחשף דוח על פגישה בין ראש המוסד אדמוני לשר מרדכי בן פורת, שמונה לשר המיוחד לנושא יהודי אתיופיה ב־12 בינואר 1983. המוסד עידכן את בן פורת כי השלטונות באתיופיה מקיימים פיקוח הדוק על היהודים באמצעות מודיעים וממונים מטעם. בן פורת העלה את האפשרות של לחץ ציבורי מבוקר על ממשלת אתיופיה. אנשי המוסד ציינו שייבדקו אפשרויות נוספות להוצאת יהודים מאתיופיה. כל פנייה לשלטונות - ציבורית או חשאית - צריכה להיעשות בתיאום עם המוסד.
עוד נחשף דוח סודי על פגישה שקיים שגריר ישראל בוושינגטון מאיר רוזן עם סגן נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש לקראת יציאתו לסודן לפגישה עם נומיירי בפברואר 1985. רוזן תיאר את מצבם החמור של כ־1,200 היהודים שנשארו בסודן. בכיר במחלקת המדינה שהשתתף בפגישה אישר שמדובר במעל אלף פליטים. רוזן הוסיף שהקשר עם גנרל א־טייב נפסק, ואמר שלסודנים לא אכפת לאן יוצאים יהודי אתיופיה, כל עוד לא ייצאו ישירות לישראל. הוא ביקש מבוש לדאוג להוצאת היהודים במבצע מרוכז. ליימן הוסיף שנומיירי מתמודד עם התקפות מבחוץ ומבפנים. לכן מעדיפים הסודנים לצמצם ככל האפשר את הפרסום בנושא ולהוציא את הפליטים בשיטה המקובלת טרום "מבצע משה", כלומר בטיסות מסחריות, שבהן מטפל ארגון ההגירה הבינלאומי ICM. למרות זאת נודע לשגרירות שבעקבות הפגישה החליט בוש לבקש טיסות מיוחדות. יום הוראן, השגריר האמריקאי בחרטום, הונחה להיפגש עם נומיירי, ולבקש ממנו להפעיל תוכנית מיוחדת ליציאתם של יהודי אתיופיה, ורצוי שתיכנס לפעולה עוד לפני ביקורו המיועד של בוש. עם זאת, דיווח רוזן, שמשרד האוצר האמריקאי עדיין מתנגד לחידוש הסיוע לסודן, דבר שיקשה על בוש לדרוש מנומיירי לנקוט בצעדים.
ב־17 במארס 1985 דיווח ראש הממשלה פרס לשר הביטחון רבין על מבצע מתוכנן (לימים ייקרא מבצע שבא) להוצאת יהודי אתיופיה שנשארו במחנות בסודן בטיסה ישירה לבסיס חיל האוויר "רמון". התוכנית יצאה לפועל כמה ימים לאחר מכן. יהודים עולי אתיופיה מישראל זיהו את הפליטים היהודים במחנות והביאו אותם אל נקודת כינוס קרובה למחנה בגדאריף. משם טסו לישראל בטיסות שארגנו האמריקאים, ובניגוד למה שהובטח לסודנים - ללא עצירת ביניים באירופה. התוכנית הייתה להביא 2,000 יהודים אך רק 494 זוהו במחנות. ימים אחדים לאחר מבצע הפינוי האמריקאי בתחילת אפריל, הגיע שלטונו של נומיירי לקיצו בהפיכה נגדו.
במסמך אחר נחשפה תוכנית להגברת קצב העלייה שהציג במארס 1978 הווארד לנהוף מהאגודה האמריקאית למען יהודי אתיופיה לראש הממשלה, ושאותה הגה ברוך טגניה, אחד מחניכי כפר בתיה שהצליח לעלות לישראל כבר באמצע שנות ה־50. במרכז התוכנית עמדה הצעה להביא אל גבול סודן אלפי יהודים מכפריהם באזור גונדר, ומשם להעבירם במשאיות או ברכבת אל פורט סודן. באישון ליל הם יעלו על אוניות שלא יזוהו כישראליות, ויגיעו לישראל. לנהוף וטגניה העריכו שניתן להסתייע במורדים מקומיים נגד המשטר ולנהל את המבצע באמצעות ישראלים בני העדה. חלק ממרכיבי התוכנית של לנהוף וטגניה נמצאים בשיטת הפעולה שאימצה מדינת ישראל להעלאת יהודי אתיופיה מסודן שלוש שנים לאחר מכן.בחליפה הכהה, התכופף קדימה. "אני לא מבין למה לא עניתם לפנייתי, להכיר בקצין הגרמני שהציל את אבי, כחסיד אומות העולם", אמר בתוקף.