"צה"ל אחראי לכל מה שקורה ביו"ש, וכך זה צריך להישאר".
הרמטכ"ל אביב כוכבי הצליח לתמרן בין שלושה ראשי ממשלה, ארבעה שרי ביטחון וחמש מערכות בחירות, אבל דווקא לקראת סיום כהונתו נקלע לשדה מוקשים פוליטי | בראיון פרידה הוא יוצא נגד העברת הסמכויות בשטחים לסמוטריץ', מגלה שלא עודכן לפני עליית השר לביטחון לאומי להר הבית, מדבר על ההתמודדות עם משבר כוח האדם בצבא, מספר איך צה"ל מרתיע את חמאס וחיזבאללה, ומבהיר: "בחצי השנה האחרונה תירגלנו שני מודלים כמעט מלאים לתקיפה באיראן"
"השנה הקרובה", אומר הרמטכ"ל אביב כוכבי, "הולכת להיות שנת חיינו היפה ביותר. יעל אשתי (המשנה לפרקליטת מחוז צפון) החליטה שהיא פורשת יחד איתי. יש לנו כבר כרטיסים ליעד הראשון בחו"ל, ואחר כך מתוכננים עוד הרבה יעדים, חלק מהם עם כל המשפחה המורחבת: הבנות, בני הזוג שלהן, הנכדה. יהיו גם הרבה הופעות רוק. ובין לבין פשוט נשב, יעל ואני, ככה, עם שני כיסאות מול הים".
זה יקרה ב־16 בינואר. רב־אלוף כוכבי ישאיר מאחוריו 40 שנות שירות בצה"ל, יאמר שלום ללשכה בקומה ה־14 בקריה, "יגזור חוגר" - ובמקרה שלו, תעודת קצין, ויהפוך לרמטכ"ל לשעבר.
הקדנציה שלו בתפקיד הייתה חריגה ויוצאת דופן. בכל זאת, לא כל רמטכ"ל פועל תחת כמעט שנתיים של קורונה, חמש מערכות בחירות, שלושה ראשי ממשלה, ארבעה שרי ביטחון ותקופה ממושכת ללא תקציב מדינה מאושר, מה שמשפיע כמובן על תקציב הביטחון.
מול המשוכות הללו צלח כוכבי את כל המכשולים. שנותיו כרמטכ"ל היו עמוסות בפעילות: המבצעים "גן סגור", "חגורה שחורה", "שומר החומות", "עלות השחר" ו"שובר גלים", ייצוב ועיצוב של שלוש זירות, הכנת הצבא לאפשרות של תקיפה באיראן ופעילות מב"מ - המערכה שבין המלחמות - אינטנסיבית ובלתי פוסקת.
לכל אורך כהונתו כרמטכ"ל הוא לא התראיין. למעשה, מכל שירותו הצבאי רב־השנים ניתן למצוא בקושי ראיון אחד איתו, וגם זה - הוא כמעט מתנצל - נעשה רק בעקבות בקשה ישירה מלשכת הרמטכ"ל דאז. הוא מבין תקשורת, מקפיד על כל הודעה שיוצאת בשמו, מאשר כל תמונה שלו שיוצאת מדובר צה"ל וחרד מאוד לתדמיתו. במקום להתראיין העדיף לדבר לציבור מעל לראשי העיתונאים, באמצעות נאומים, אגרות וסרטונים שהפיץ דובר צה"ל, ולפנות לקצינים הצעירים מעל ראשי המפקדים באמצעות סרטונים שבהם הוא מחווה דעתו על אירועי השעה.
"העדפתי להתרכז בעבודה. לעשות את מה שצריך, ורק בסוף לסכם", הוא מסביר. "היו תדריכים שעשיתי, שיחות רקע, הרצאות פומביות. לא היו שאלות שנשארו בלי תשובה. אבל הגישה העקרונית שלי תמיד הייתה - תעבוד. עכשיו, בסוף, אני מתראיין".
כוכבי התכונן לראיונות הפרידה בעזרת יועץ תקשורת חיצוני, זמיר דחב"ש, שעשה זאת במסגרת שירות המילואים שלו. זה מפתיע, כי כוכבי מדבר ברהיטות ומנוסה בשיחות רקע עם עיתונאים. ייתכן שהדבר מעיד על כוונותיו העתידיות, ולא צריך ליפול מהכיסא אם יתברר שהתייעץ במהלך שירותו עם יועצים חיצוניים נוספים. בשעתו, אגב, ביקש כוכבי למנות את יועץ התקשורת גיל מסינג לדובר צה"ל, אך הוא הסיר את מועמדותו.
אלא שדווקא שבועיים וחצי לפני הפרישה מצא עצמו כוכבי בעין הסערה, בעקבות שיחה שיזם עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובה ביקש שהחלטות הקשורות לצה"ל יתקבלו רק לאחר שהצבא יציג לדרג המדיני את ההשלכות והמשמעויות. "כוכבי מכניס פוליטיזציה בוטה לצה"ל", תקף אותו שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שמכהן גם כשר שני במשרד הביטחון. "צריך עשר שנות צינון לרמטכ"לים", דרש.
נפגעת מהאמירות של סמוטריץ'?
"לא", אומר כוכבי ומחייך. "האמירה שלי הייתה מקצועית לחלוטין. לא היה בה שום דבר פוליטי. ביקשתי שיחה לגבי השינויים שדיברו עליהם, לפני שיתקבלו ההחלטות. זו התנהגות מקצועית בלבד, בדיוק כמו לגבי החלטות בעניין עזה או גבול הצפון".
השינויים המתוכננים פורסמו הרבה קודם. למה חיכית עם השיחה?
"לא היה לי למי לפנות. רק אחרי שנתניהו אמר לנשיא 'עלה בידי', פניתי. אפילו שר ביטחון לא מונה עדיין, אז פניתי לראש הממשלה המיועד".
ואיך הייתה השיחה?
"אני לא אכנס לפרטים".
אבל סיימת אותה אופטימי?
"כן. בהחלט".
השינויים שעליהם סוכם בהסכמים הקואליציוניים הם מינויו של סמוטריץ' כשר שני במשרד הביטחון, שיוכפפו אליו המינהל האזרחי ומתאם הפעולות בשטחים, והעברת השליטה במשמר הגבול לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.
איך אתה רואה את השינויים האלה?
"מתוקף חוק יסוד: הצבא, לרמטכ"ל יהיה לעולם מפקד אחד - שר הביטחון. מעמדו ותפקידו של השר הנוסף יצטרך להיקבע בחקיקה". אבל מתברר כי מחליפו המיועד, האלוף הלוי, נפגש אתמול עם השר סמוטריץ' בקריה באישור שר הביטחון גלנט, וכי שני השרים נועדו עם מתאם הפעולות בשטחים האלוף רסאן עליאן כדי לקבוע את חלוקת הסמכויות ביניהם.
"מבחינה מקצועית", ממשיך כוכבי, "שטחי יהודה ושומרון נמצאים תחת ממשל צבאי. צה"ל הוא הריבון. הוא אחראי לביטחון, לחוק וסדר. וכמובן, לכל האזרחים שם. מבחינה משפטית זה מוגדר 'אזור תחת לחימה'. הפעילות האזרחית והצבאית שזורות זו בזו. כל פריצת ציר למטרות אזרחיות משפיעה גם על הפעילות הצבאית - ולהפך. לכן גם יש גוף אחד במטכ"ל שמטפל בשתי הסוגיות. אם רוצים לשנות, חייבים להבין את המחירים של זה, ולהציג לדרג המדיני את כל ההשלכות. זכותה של ממשלת ישראל לקבל החלטה אחרי שדיברנו. עמדתי היא שצריך להשאיר את המצב כפי שהוא, לטובת כולם. גם הפלסטינים".
ומה לגבי הכפפת מג"ב לבן גביר?
"לא ברור עדיין איך יתנהל בדיוק הנושא של פלוגות מג"ב, אבל ברור ששרשרת הפיקוד חייבת להישמר. בשטח המח"ט הוא המפקד היחיד. מבחינת הוראות, נהלים, הפעלת כוח. לנו לא משנה למי שייכות פלוגות מג"ב, העיקר שהן כפופות אלינו מבצעית. הן כמובן צריכות להישאר ביו"ש. יש להן את ההתמחות הייחודית של המגע מול האוכלוסייה, לצד סמכות שיטור שאין לחיילים. חוץ מזה, צריך את הסד"כ (סדר הכוחות). אם הם לא יהיו שם, נצטרך או יותר מילואים או יותר סדיר שיהיו שם במקומם. זה לא מצב רצוי למדינת ישראל. זה יפגע במוכנות ללחימה. כמובן שבמצבים מיוחדים, כמו ב'שומר החומות' אפשר לנייד אותם. אז למשל קובי (שבתאי), המפכ"ל, התקשר אליי, תיאר לי את המצב ואמר לי שהוא צריך את פלוגות מג"ב, אמרתי לו מיד: 'אין שאלה בכלל'".
תמונה של השומר האגדי
כוכבי נכנס לתפקיד הרמטכ"ל ה־22 של צה"ל ב־15 בינואר 2019. ארבעה ימים לאחר מכן כבר הורה לצה"ל להיכנס להכנות לתקיפה באיראן בטווח זמן מיידי, בינוני וארוך. כוכבי הקים את אגף איראן ואסטרטגיה והציב בראשו את האלוף טל קלמן, טייס בחיל האוויר. בתוך זמן קצר נבנו תוכניות, הועברו קפ"קים (קבוצת פקודות), וכמות המטרות באיראן קפצה פי שלושה רק בשנתיים הראשונות להקמת האגף. גם בפעמיים שבהן זכה תקציב הביטחון לתוספת בתקופת כהונתו - 3.1 מיליארד שקל בפעם הראשונה ו־2.3 מיליארד שקל בפעם השנייה - מאות רבות של מיליונים מתוכו הופנו לטובת ההכנות לתקיפה במעגל שלישי.
למרות זאת, עם כניסתו של נפתלי בנט ללשכת ראש הממשלה הוא מצא פערים גדולים בהצטיידות של צה"ל ובתוכניות התקיפה, והקצה לנושא באופן מיידי מיליארדי שקלים. בכירים במערכת הביטחון טענו כי בוזבז זמן יקר מאוד בתחילת כהונתו של כוכבי, וכעת מנסה ישראל לסגור את הפער.
על הקיר בלשכתו של כוכבי תלויה תמונת ענק. פסלו של השומר האגדי אלכסנדר זייד ישוב על גב סוסו ומשקיף על שדות עמק יזרעאל. כמו זייד בזמנו, גם כוכבי כרמטכ"ל דגל בעיקר בהפעלת כוח. בהרצאות הרבות שהוא נושא במכללות הצבאיות ובקורסים של מפקדי הפלוגות ומפקדי הגדודים, מתאר הרמטכ"ל כיצד הכוח שהופעל עיצב את זירות העימות השונות.
"בעזה למשל", מסביר כוכבי, "שכחנו שעד לפני יותר משנתיים היו בכל יום שישי הפגנות על הגדר ונורו משם רקטות. אבל מאז חמאס נפגע בצורה רדיקלית. בניכוי מבצע 'עלות השחר', שהיה נגד הג'יהאד האיסלאמי, ייתכן שבחודש אפריל הקרוב נסכם את השנתיים הכי שקטות בגזרה הזו. עזה מאותגרת, סינוואר מאותגר. תקפנו לו אתרים, יעדי ייצור, מטרות איכות, והוא לא הגיב. בג'נין נהרגו אנשי חמאס, הוא לא הגיב. בצעדת הדגלים, לפי המלצתנו, חזרו לצעוד במסלול המקורי, והוא לא העז לירות. גם עכשיו, במבצע שובר גלים, כבר חצינו את קו ה־110 הרוגים פלסטינים והוא לא יורה. סינוואר הבין לעומק את החדירוּת של הארגון שלו, ואילו דברים נפגעו לו. עד עכשיו הם מתחננים שנאפשר להם להרים את תשע ערימות הבטון העצומות בלב עזה - גורדי השחקים שמוטטנו ב'שומר החומות'. גם את כניסת הפועלים משם החזרנו רק כמה חודשים אחרי. חזרנו גם לסכל ולהרוג שם. סיכלנו את איש הכספים של חמאס. הזהירו אותנו שאם נחזור לסיכולים 'ייפתחו שערי שמיים'. חזרנו לסכל - והם לא נפתחו".
התוצאה של תקיפה ה"מטרו" של עזה בשומר חומות הייתה החמצה?
"תקיפת המטרו הביאה הישג משמעותי מאוד. קודם כל, לקחנו מעל 100 קילומטרים מממד הלחימה העיקרי שהם תיכננו. שנית, הם מבינים שהתווך התת־קרקעי חשוף ופגיע. זה עירער להם לגמרי את הביטחון".
כשבן גביר כשר לביטחון לאומי עלה להר הבית, הודיעו לך מראש ערב קודם כדי שצה"ל ייערך?
"לא קיבלתי הודעה רשמית. ערב קודם הבנו שהוא מתלבט אם לעלות או לא, ורק במהלך הלילה הגיע אלינו מידע שכנראה שהוא יעלה מוקדם מאוד בבוקר".
ואיך אתה מסביר את התגובה של חמאס – רקטה אחת בלבד שנפלה בשטח הרצועה?
"לא הופתעתי. זו רמת ההרתעה. על שני בלונים שהופרחו הורדנו 11 טון בעזה. אף פעם לא תקפנו דיונות".
את סוריה, לבנון ואיראן מכניס כוכבי תחת ההגדרה "זירה צפונית". "בסוריה הצלחנו לשבש לחלוטין את חזון סולימני", הוא מסביר. "יש שם עדיין אמל"ח אסטרטגי, לא השמדנו הכל, החזון לא מת, אבל שובש משמעותית. וזה נטו בזכות הפעלת כוח. בלי הפעלת הכוח הזו שלנו, ביקום מקביל, היה יכול להיות חיזבאללה 2.0 בדרום רמת הגולן, עם מצבור עצום של אמל"ח אסטרטגי ומיליציות של עשרות אלפי אנשים".
ארבע השנים של כוכבי עמוסות בפעילות מב"מ, מהסוג שבישראל מפורסמת בעיקר תחת ההגדרה "על פי מקורות זרים". כוכבי שינה את אופי המב"מ, כפי שהוא מתאר לא אחת בהרצאותיו, "מלרוץ אחרי טיל וארגז תחמושת בודד - לדפוס שהולכים אל הגזע. לא כורתים ענף־ענף. הולכים למצבורים. למקומות הייצור. ובצורה הרבה יותר מסיבית".
אפשר לשער שמדובר בתקיפות של יעדים כמו מתקן "סארס" באזור חלב שבסוריה, ששם נעשה ניסיון להקים מפעל לדיוק טילים, או נמל לטקייה בצפון המדינה; תקיפות שבהן, על פי פרסומים זרים, הושמדו אמצעי לחימה אסטרטגיים איכותיים במיוחד. "בשנה האחרונה", מתאר כוכבי בהרצאותיו, "אסד כבר התעצבן על האיראנים ואמר להם: 'לכו מכאן'".
בהערכות המצב שהוא מקיים, עמדתו חד־משמעית: האיראנים מורתעים היום מאוד. אחת הדוגמאות שהוא מסתמך עליהן היא שלפני כשנה, בעקבות סדרת תקיפות שיוחסו לישראל על יעדים איראניים בסוריה, הותקף כנקמה בסיס א־תנף האמריקאי בצפון סוריה. "האיראנים תקפו את האמריקאים, כי הם חושבים שאנחנו תקפנו אותם", מסביר הרמטכ"ל. "גם בזירה הימית, כל התקיפות האיראניות היו על ספינות ששטו תחת דגל רומני או בריטי, משהו עם רבע אחוז בעלות ישראלית עקיפה. אף פעם הם לא תקפו ספינה ישראלית נטו".
תותחים לפני גרביים
בשלב זה הוא נוטל דף ועט ומשרטט את גרף העלייה למוכנות לתקיפה באיראן בארבע שנות כהונתו כרמטכ"ל. בשנתיים הראשונות הוא משרטט גרף בעלייה מתונה, ובשנתיים האחרונות הגרף נוסק בחדות. "הגברנו מאוד את כל נושא המודיעין לגבי איראן", ממשיך כוכבי. "כמות המטרות עלתה במאות אחוזים. גיבשנו תוכניות מבצעיות, ובחצי השנה האחרונה תירגלנו שני מודלים כמעט מלאים לתקיפה שם".
לצה"ל יש כיום את היכולת לתקוף באיראן?
"כן. אני משאיר להרצי (אלוף הרצי הלוי, שיחליף אותו כרמטכ"ל) צבא שיכול לתקוף את מתקני הגרעין באיראן. יש תוכניות מגוונות, וזה רק ילך ויתעצם בשנים הקרובות".
גם חיזבאללה, משוכנע הרמטכ"ל, מורתע. "אחרי עשרות סיכולים בסוריה, שבהם גם נהרגו ונפגעו אנשיו והרבה מרכושו נפגע, חיזבאללה לא הגיב. היו ניסיונות, אבל הוא לא נקם. זה מלמד הרבה מאוד על איפה נסראללה נמצא. הרי כטב"מים שהוא ניסה לשלוח יורטו בשטחו. הוא אולי לא מכווץ ורועד בפינה, אבל הייתה לו שרשרת אירועים שהייתה יכולה להסתיים אחרת, והוא בחר לא להגיע לזה".
ספגת לא מעט ביקורת על החלטות שקיבלת במהלך כהונתך כרמטכ"ל.
"אני בשר ודם. לא אגיד שלא היו התבטאויות שהשפיעו. אבל אני דבק באמת המקצועית והערכית שלי - וזה מאוד חיזק אותי ונתן לי ביטחון. לכל אירוע במעורבות צה"ל - אם חיילים לא התנהגו כראוי או אם התנהגו אליהם שלא כראוי - התייחסתי בעל פה, בכתב, בסרטון שהפצתי, או בשלושתם גם יחד".
את סא"ל אפרים תהילה החלטת להדיח מצה"ל רק אחרי שהתברר שהוא שיקר בתחקיר צבאי לגבי אירוע שריפה ברמת הגולן, ולא אחרי התקרית הקשה שבה נהרגו שני מפקדי פלוגה באגוז מירי של מפקד צוות ביחידה.
"בכל אירוע אני בוחן את מידת האחריות - אם היא ישירה, עקיפה או שאין בכלל. על התקרית הקשה והכואבת של שני המ"פים שנהרגו, תהילה נענש בחומרה. בוטלו לו מינוי ודרגה. לפני שהחלטתי אם להעניש או להדיח אותו קיימתי כאן, בלשכה, התייעצות עם שמונה אלופים. עם עוד שניים התייעצתי אחר כך. רק אחד מכל העשרה חשב שצריך להדיח אותו. כשהגיע האירוע השני, לא היה ספק. שקר זה לא קו אדום, זו חומה אדומה. לא בבית ספרי".
גם על האיגרת שמיהרת להוציא אחרי התקרית של לוחמי גבעתי בחברון, שאחד מהם היכה מפגין והשני הזהיר אותם שתכף "בן גביר מגיע לעשות סדר", ביקרו אותך.
"באותו יום שישי בערב כבר קיבלתי תחקיר מלא של מפקד הפלוגה ותחקיר ראשוני של מפקד הגדוד. למחרת, כשכתבתי את האיגרת, וידאתי שוב עם אלוף הפיקוד כי אלה אכן העובדות. למ"פ ומג"ד אין בעיה לתחקר אירוע כל כך פשוט".
והעונש לחייל שאיים והזהיר? עשרה ימים בכלא?
"לא הייתה שום הנחיה מלמעלה. זו הייתה החלטה של המפקד ששפט אותו, על פי השיקולים שלו". אבל לפי שפת הגוף של הרמטכ"ל אפשר לנחש כי גם הוא חושב שהעונש היה מוגזם.
ספגת ביקורת גם על כך שכתבת ספר בתקופת כהונתך כרמטכ"ל – "אחריך! פרקי מנהיגות".
"על זה אני אומר: 'אוי האומרים לרע טוב ולטוב רע'", הוא מצטט את הנביא ישעיהו. "חשבו בטעות שכתבתי ספר ביוגרפי. זה לא ספר אישי ולא מעשיות גבורה שלי. זה ספר על מנהיגות, שאפיץ בקובץ דיגיטלי למפקדי צה"ל. כולו עוסק באיך מטפלים באנשים".
אגב "איך מטפלים באנשים", צוטטת אומר "תותחים לפני גרביים" כשדיברת על תנאי החיילים. "אמרתי 'תותחים לפני גרביים', לא 'במקום גרביים'. לצד השיפור וההשקעה בחימוש ובכשירות המבצעית, השקענו רבות גם בהסעות, במזון, במגורים, ברפואה. בארבע השנים האחרונות השקענו סכומים חסרי תקדים בנושא הפרט", הוא אומר ומציג סדרת גרפים שמצביעים על זינוק של מיליוני שקלים בכל סעיף. "מדובר בגידול משמעותי מאוד, בלי קשר לעליית יוקר המחיה. בשום שלב לא הפחתנו את ההשקעה בפרט. אבל לפני שנה פלוס נתנו לנושא הזה בוסט גדול מאוד, כי אכן זיהינו שלא היינו טובים מספיק בכך - בעיקר במזון, הסעות ורפואה. ואני לא מדבר רק על הלוחמים בקצה, שלהם מגיע עד חצי המלכות. נכון שכאזרח אתה אומר: 'אני רוצה שקודם תנצח, ואחר כך שהחייל יאכל שמונה סוגי סלטים'. ואני אומר: לא פגענו בסלטים".
החיסול שנדחה
בחודש האחרון, לצד המשך הניהול השוטף של צה"ל, עסוק כוכבי גם בטקסים ופרידות מהפיקודים והזרועות. "זו תקופה מאוד אמביוולנטית. בכל זאת, 40 שנה. זו פרידה מגוף שאני מאוד אוהב. בשיחת פרידה מפיקוד הדרום אמרתי שאני בחיים כבר לא אנהל ארגון כל כך משמעותי, איכותי, ועם כזו אחדות מטרה. לצד הקושי שבפרידה, אני גם מאוד גאה במציאות הביטחונית ששופרה משמעותית. למרות חמש מערכות בחירות, למרות הקורונה, הצלחנו לממש חלקים גדולים מאוד מהתר"ש (תוכנית רב־שנתית) ולבנות צבא מותאם יותר לשדה הקרב. "בעיניי יש שלושה מבחנים לצבא: הראשון הוא שיפור המציאות הביטחונית. לגבי זה התשובה ברורה, סיפקנו את הסחורה. בעזה, בצפון, במוכנות למעגל שלישי. נכון, באיו"ש עדיין לא טוב, אבל תחשבו מה יכול היה להיות. כמה מנענו.
"המבחן השני הוא שיפור היכולת הצבאית והמוכנות. מהבחינה הזו, צה"ל היום מותאם שדה קרב אורבני, וכושר חשיפת האויב ותקיפת האויב הרבה יותר גבוה. והמבחן השלישי הוא נושא הצבא הערכי. האדם יקר, המשפחה יקרה. גם זה כבר במקום אחר לגמרי. זה מאוד משמעותי בעיניי, למרות שזה תחום רך".
עבדת עם נתניהו כראש ממשלה, אחריו עם בנט, אחר כך לפיד, ועכשיו שוב נתניהו. עם מי היה הכי נוח?
"העבודה עם כולם הייתה מאוד עניינית".
איך זה עובד כשיש חמש מערכות בחירות?
"חייבים לוודא שההחלטות מתקבלות רק בצורה עניינית. זה תפקידי כרמטכ"ל, ובדיאלוג טוב עם ראשי הממשלה ועם שרי הביטחון הצלחנו לשמור על זה. לא חשתי שהיו בקשות לא ענייניות. שום דבר שביקשו, גם אם זה היה קרוב למועד בחירות, לא היה מופרך או חסר שחר. יש עיתויים שבהם נכון לבצע פעילות התקפית כזו או אחרת, ולפעמים הייתי אומר שנכון להמתין. אבל כשמדובר בצורך ביטחוני דחוף, אמיתי, אז אין שאלה בכלל - פועלים בכל סיטואציה".
באחד המקרים הייתה התלבטות לגבי עיתוי חיסולו של בהאא אבו אל־עטא, מפקד בכיר בג'יהאד האיסלאמי. אל־עטא היה אחראי לירי לעבר כנס הליכוד באשדוד בספטמבר 2019, שבו השתתף ראש הממשלה נתניהו. צה"ל המליץ להימנע מחיסולו שבוע לפני הבחירות ולהיכנס לסבב לחימה. עמדתו התקבלה, ואבו אל־עטא חוסל רק אחרי הבחירות. כוכבי מבקש שלא להתייחס לנושא הזה, אף שההחלטה הייתה עניינית.
ומה לגבי מינוי אלופים, מפקדי אוגדות ועוד תפקידים בכירים, שעלול להיות בעייתי בתקופות מעבר?
"המינויים תמיד נפלו אחרי בחירות, כך שלא הייתה בעיה למנות".
איפה הרגשת שפיספסת לאורך הכהונה? היכן טעית?
"אני לוקח איתי שני פספוסים עיקריים. האחד הוא נושא הפנסיות של אנשי הקבע. הטעות לא הייתה בהחלטה עצמה, אלא בדרך שבה ניהלנו את הנושא. יש בי צער גדול על זה שלא הצלחתי לרתום את הציבור הישראלי להבנה שהמאבק הוא לא על הפנסיה, אלא על איכות הצבא, איכות המפקדים. אין דרך אחרת להשאיר את האנשים. כמובן שאנחנו עושים המון לטיפוח המשמעות של השירות, אבל כן - חייבים גם תגמול. לא ניהלנו את זה נכון, ושילמנו על כך מחיר כבד.
"ההחמצה השנייה היא מודל הקבע ומודל השכר החדש לצה"ל. היינו כחוט השערה מסיכום מול האוצר, בדגש על סרנים ורבי־סרנים. ואז פוזרה הכנסת ויצאנו לבחירות מספר חמש. הנזק הזה חורה לי. פגעו בקצינים האלה, וזה כל כך לא מגיע להם. זה לא רק המג"ד בגולני או בחטיבה 7. זה קצין הלוגיסטיקה שלו, קצין המודיעין באוגדה 91. וגם אלה שכאן, בקריה, שבלי שעות ובלי משמרות עובדים כל יום עד 22:00 או 23:00. התהליך כבר נעשה. היה מודל שכר חדש. כבר בפגישת העבודה הראשונה שלי כרמטכ"ל עם ראש הממשלה, הצגתי לו מחקר חיצוני על כך שהמשכורות בצה"ל - בדרגות סרן עד סגן־אלוף - נמוכות לעומת שאר הצבאות. היינו כבר מטר מלתקוע את הדגל. ואז הלכנו לבחירות. אז בינתיים מפצים בתמריצים, אבל זה משהו שחייב להיפתר. זה מגיע לאנשים האלה".
רבים מהאנשים האלה נשחקים כבר עשרה חודשים במבצע "שובר גלים" באיו"ש. לאן זה הולך משם?
"באיו"ש אנחנו במהלכה של מערכה עיצובית. חסמנו את כל קו התפר בדרום. בערד אומרים לנו: 'אין יותר פלסטינים'. יש לנו באיו"ש עבודה מעולה עם השב"כ ופעילות סיכולית אינטנסיבית. מבחינתנו, כל פיגוע שיצא משם זה כישלון. בעשרת החודשים מנענו 550 פיגועים. זו שעתן היפה של היחידות - הסיירות, הגדודים, שריון, פיקוד העורף. יחידות עם ברק בעיניים. התקפיות, מסתערות, מחסלות. פרשנו שם שמיכת סד"כ ושמיכת מודיעין אדירה. אלה לא חמאס או ג'יהאד איסלאמי מאורגנים אלא חוליות השראה. זיהינו מהרגע הראשון שזה משהו שונה הפעם: הרשתות החברתיות, המיאוס מאבו־מאזן ומהרשות, חוסר התוחלת, המצב הכלכלי, ואפילו הרומנטיות בלהקים תשתית כזו. בגלל זה לא מיהרתי לקפל את 'שובר גלים'. היו שרצו שנעשה את זה כבר באוגוסט. אבל הרגשנו שהגחלים עדיין רוחשות. הקומזיץ לא כבה. חופש הפעולה שלנו שם הוא מלא. כולל בלב מחנה הפליטים ג'נין".
ואיך זה משפיע על הכשירות של צה"ל?
"הנוכחות המסיבית שלנו שם פגעה בכשירות של צה"ל. נקודה. חלק גדול מהיחידות התאמנו רק חצי ממה שהתכוונו. אמרתי למח"טים ולמפקדי האוגדות: 'צר לי, אנחנו צבא הגנה לישראל'. אני מאמין שגם הרצי יחליט שעד שנה של פגיעה זה עדיין סביר לגמרי. כך שיש לו עוד לפחות חודשיים".
שני הסגנים שלו, שגם התמודדו על החלפתו בתפקיד - אלוף הרצי הלוי ואלוף (מיל') אייל זמיר, יעבדו מעתה בצמידות. הלוי יהפוך לרמטכ"ל, ואילו זמיר מונה על ידי שר הביטחון החדש יואב גלנט למנכ"ל משרד הביטחון. כוכבי משוכנע ששיתוף הפעולה ביניהם יהיה מוצלח. "הרצי הוא מוכשר מאוד ונבון מאוד", הוא אומר. "הוא היה שותף אמיץ וחברי בתהליך תר"ש 'תנופה', והעלה אותה על מסילות מאוד נכונות. אייל היה קצין מצוין, ויהיה מנכ"ל מצוין".
אתה רגוע לגבי יחסי צבא־חברה? הירידה במוטיבציה לשירות קרבי, השליטה המוחלטת של המתגייסים מהערים החזקות ביחידות הטכנולוגיות?
"בניכוי הערבים והחרדים, 85 אחוז מבני הנוער מתגייסים. מארבעת העשירונים העליונים מתגייסים יותר, וגם נמצאים יותר בלחימה, ביחידות חי"ר, שריון, הנדסה. 70 אחוז מהמתגייסים רושמים עדיפות קרבית באחת משלוש הראשונות שלהם, וזה נתון שנמצא בעלייה בשנתיים האחרונות. גם פיזור האוכלוסייה והיישובים ביחידות הלוחמות הוא נורמלי ושווה.
"נכון שביחידות הטכנולוגיות יש עדיפות יתר לערים מרכזיות, אבל שמנו את זה כיעד ואנחנו מצמצמים יפה מאוד את הפערים. פעם בשבוע אנחנו מלמדים 35 אלף תלמידים טכנולוגיה בחטיבות הביניים בפריפריה. בתיכון מדובר באלפים. פתחנו את תוכנית 'ממריאות' שנותנת עדיפות לבנות. לפני חמש שנים היו בהגנה בסייבר 15 אחוז בנות, היום יש 40 אחוז. בתכנות היו 20 אחוז, היום יש 50 אחוז. עשינו גם שינוי עמוק באכ"א. ביטול הקב"א הוא שינוי ענק. שינוי שיטת חישוב הדפ"ר נותן הרבה יותר הזדמנויות לבני הפריפריה. כל שיטת השיבוץ שונתה. ואנחנו פועלים בשותפות עם כל הגופים והמגזרים - רשויות מקומיות, מגזר ערבי ומגזר חרדי".
יצא הביתה פעם בשבוע
בית משפחתו נמצא באחד מיישובי צפון הארץ, וגם עכשיו, בגיל 58 כשהוא ממש על סף פרישה, נמצא כוכבי כמעט כל השבוע במרכז. בארבע שנותיו כרמטכ"ל יצא הביתה פעם בשבוע, לפעמים גם זה לא. "בעצם, גם בתפקידים קודמים שעשיתי זה היה ככה, ואפילו גרוע יותר", הוא מחייך. "גם כראש אמ"ן, גם כאלוף פיקוד דרום, כמפקד אוגדת עזה, כראש חטיבת המבצעים".
יום העבודה שלו לא נגמר לפני חצות הלילה ולפעמים גם מאוחר יותר, אל תוך השעות הקטנות במקרה של מבצע מורכב. אשתו יעל היא שותפה מלאה, למרות המרחק. גם היא לא ישנה. אחרי כל מבצע כזה היא מתקשרת אליו: "נגמר?", "הכל בסדר?"
למרות היותו עיוור צבעים, כוכבי הוא צייר מוכשר במיוחד. ארבע שנות כהונתו העמוסות לא הותירו לו כמעט זמן לצייר, אבל בכל פגישה, דיון, או תדריך הוא אוהב להחזיק עט וללוות את הסבריו בטבלאות או בגרפים שהוא משרטט. הוא איש ספר וחובב שירה. מצטט את אלתרמן. אביו המנוח, שאול ז"ל, שהלך לעולמו לאחרונה, כתב יותר מעשרה ספרי שירה. אנשים שהוא מעריך מקבלים ממנו עותק אחד או שניים מספרי אביו.
מהשבוע הבא יהיה לו כבר הרבה יותר זמן פנוי. הוא יוכל לראות הצגה בתיאטרון אחרי ארבע שנים שלא ביקר באחת, או לסיים את "הספר האדום" של אסף ענברי שהוא קורא.
חשבת כבר מה הלאה?
כוכבי מחייך חיוך רחב. "אני סקרן מאוד לגבי כל האפשרויות שיש בחוץ ויש אינסוף. אני יוצא בהתלהבות רבה, והנושאים שיותר מכל מעניין אותי לעסוק בהם הם בתחומי החדשנות - אולי ברפואה ובאנרגיה, החינוך והערכים".
ופוליטיקה מתי?
"אם וכאשר יגיע הרגע, אחשוב. אני לא יודע מה אחליט".