שָׂרוּעַ עַל גְּחוֹנִי אֲנִי שׁוֹמֵעַ
קוֹל אֱלֹהִים הַמִּתְהַלֵּךְ בַּגַּן
קוֹרֵא: אָדָם, אָדָם
קוּם לֵךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ, מוֹלַדְתְּךָ, מִבֵּית אָבִיךָ
לְאֹרֶךְ הַמִּשְׁעוֹל הַמִּתְפַּתֵּל
אֶל כָּל הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר אַרְאֶךָ.
וַאֲנִי אוֹמֵר לוֹ: לֹא וָלֹא
כְּבָר לֹא אֵלֵךְ מִפֹּה לְשׁוּם מָקוֹם
פֹּה אֶתְפַּגֵּר, פֹּה אֶקָּבֵר
בָּאֲדָמָה הַזֹּאת אַרְקִיב עַד שֶׁאַלְבִּין
וּמַצֵּבָתִי אַט תְּכֻסֶּה בְּחוֹל דַּקִּיק
עַד שֶׁאֶהְיֶה תְּלוּלִית דַּקָּה וְתוּ לֹא.
פרויקט מיוחד: כל היצירות במוסף הספרות והתרבות בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לחצו כאן לרכישת מינוי