דירה להפקיר

בחודשים האחרונים ניכרת עלייה במספר צווי הפינוי לדיירי הדיור הציבורי • ענת, אישה נכה, קיבלה מעמידר צו פינוי: “אני חיה מקצבאות, אם יפנו אותי לאן אלך, לגור בגינה ציבורית?” • משרד השיכון ועמידר: “אנו פועלים בהתאם לחוק ולהנחיות"

את ימי חג הפסח מציינת ענת (שם בדוי, 57), דיירת בדיור הציבורי תחת חשש כבד. לפני מספר שבועות היא קבלה צו פינוי שלפיו היא נדרשת לפנות את דירתה עד סוף מאי, ואין לה לאן ללכת. "זאת הדירה של אבי, ואני מתגוררת בה מ־2011", היא מספרת. "הוא חלה במחלת ריאות קשה, ונשארתי לטפל בו. כמה שנים לאחר מכן, בשנת 2014, התגלתה אצלי מחלת פרקים שהתפשטה לכל הגוף. הוא נפטר ב־2017, ואני נשארתי פה. היום אני מתקשה אפילו בהליכה".

 

"אני נכה וזכאית לדיור ציבורי. קבלתי הצעות לעבור לדירות אחרות, אבל אף אחת מהן לא הייתה נגישה ולא התאימה לצרכים שלי. במצבי כיום אני לא יכולה לשכור דירה, אני חיה מקצבאות של ביטוח לאומי, ואני גם מתמודדת עם חובות כספיים. אם יפנו אותי לאן אני אלך? לגור בגינה ציבורית? זו האופציה היחידה שלי. יש לי ניתוח מורכב ב־10 במאי, שמצריך שיקום ותנאים להחלמה. בגלל הפינוי אני צריכה לבטל אותו. אני עוברת את החג בתחושה איומה".

 

לא מדובר במקרה יחיד. בחודשים האחרונים נראה שחלה עלייה בכמות צווי הפינוי שניתנו לדיירי הדיור הציבורי. האבסורד הוא שבממשלה הקודמת הקים שר השיכון לשעבר ח"כ זאב אלקין ועדה שתבחן את הקריטריונים לדיור ציבורי שלא עודכנו מזה עשרות שנים מתוך הכרה שהם מיושנים, ואף הקפיא לתקופה את הפינויים. אך מסקנותיה מעולם לא פורסמו, והפינויים - רק הלכו והתרבו.

 

"עמידר מחזיקה מספר גדול של פסקי דין לפינוי נגד דיירים, שאת רובם קיבלה בלי שהתקיים משפט, כי רוב הדיירים לא מיוצגים ולא יכולים להתמודד מול עורכי הדין של עמידר", טוען עו"ד אסף דרעי מהקליניקות המשפטיות של המכללה למנהל. "פסקי הדין הללו הוקפאו ולא בוצעו בתקופה של שר השיכון הקודם אלקין, שבעקבות לחץ ציבורי כבד הורה שלא לפנות בינתיים, עד שיהיו מסקנות של הוועדה שמינה. בינתיים אלקין הלך, והפינויים חודשו". לדבריו של דרעי מתחילת השנה התקבלו עשרות פניות בקליניקות מדיירים שקיבלו צו פינוי, ומורגשת עלייה משמעותית בכמות. לטענתו בתקופה האחרונה הצליחו בקליניקה למנוע תשעה פינויים.

 

גם בסיוע המשפטי מרגישים את העלייה בצווי פינוי. במחוז תל־אביב למשל בין 2022-2021 היו 375 תיקי דיור ציבורי מתוכם 20 תיקים בנושא פינויים. לעומת זאת בשנת 2022 עד מארס 2023 היו 512 תיקים דיור ציבורי מתוכם 32 תיקי פינויים. בסיוע מדגישים כי קיימת עלייה בכל המחוזות.

 

"הסיוע המשפטי מייצג בהליכים שונים הנוגעים לדיור הציבורי", אומרת עו"ד איילת הלברשטט, ממונה תחום דיור ציבורי במחוז ת"א של הסיוע המשפטי במשרד המשפטים. "מדי שנה אנו חווים עלייה בכמות הפניות בתחום זה. בשנת 2022 חל גידול של כ־13% בכמות הפניות בהשוואה לשנת 2021, ומתחילת שנת 2023 אנו רואים גידול של 14% ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2022. בתוך כך יש גם עלייה במספר הפניות בנושא פינויים, כשבמרבית המקרים המחלוקת היא בנושא זכאות מכוח 'דייר ממשיך'. מטבע הדברים מדובר בהליכים מורכבים בשים לב לעובדה שמדובר באוכלוסייה מוחלשת ביותר העומדת בפני אובדן של קורת גג".

 

גם לירון (שם בדוי, 30), דיירת בדיור הציבורי מתמודדת בימים אלה עם חשש גדול שתמצא עצמה ללא קורת גג, לאחר שבית המשפט פסק בחודש שעבר כי אינה זכאית להמשיך להתגורר בדירתה. לירון אם חד־הורית לשלושה ילדים קטנים, חולת אפילפסיה, ונמצאת בימים אלו בהיריון בסיכון. היא מוכרת כזכאית לדיור ציבורי, ומתגוררת בדירה ציבורית של עמידר שהייתה בעבר של סבה. הטענה היא שאינה עומדת בקריטריונים של דייר ממשיך כיוון שלא התגוררה מספיק שנים ברצף בדירה לפני שסבה נפטר, ולכן עליה לפנות את הדירה ולחכות בתור.

 

"אין לי לאן ללכת", היא אומרת. "עברתי לגור עם סבא שלי ב־2013, ואני מוכרת כדיירת מ־2017. אומרים לי שאחכה בתור עד שתתפנה דירה בשבילי, אבל אני מקום 15, זה יכול לקחת שנים. אומרים לי שיתנו לי בינתיים סיוע בשכר דירה, אבל הוא לא תואם את מחירי השכירות בשוק. ומה עם חשמל? מים? טיטולים? אני חיה מביטוח לאומי, זה לא מספיק כדי לכלכל שלושה ילדים. מה אני אעשה עם הילדים שלי? אין להם כלום חוץ ממני. אני כל היום בלחץ, במחשבות. שבר כלי".

 

לאחרונה נעשתה פנייה מטעם "ידיעות אחרונות" ו־ynet למשרד הבינוי והשיכון ולעמידר בבקשה לקבל נתונים רשמיים על כמות הצווים שהועברו לדיירים הציבוריים מאז תחילת 2022, אך הם סרבו להעביר את המידע. הנתון היחיד שנמסר לנו הוא שמתחילת 2022 ועד היום התבצעו כ־200 פינויים, 30 מהם ב־2023. "אנחנו רואים בחודשים האחרונים בשטח עשרות פינויים של אמהות חד־הוריות, קשישים ואנשים עם מוגבלות", אומר דני גיגי מנכ"ל פורום הדיור הציבורי. "מאז שהממשלה הוקמה אנחנו רואים מגמה של פגיעה בזכויות של הדיירים בדירות הציבוריות. כל הוועדות שקמו בנושא להגמשת הקריטריונים ולדיון ענייני בתיקים עצמם של אותם מסכנים שמגרשים מבתיהם מוסמסו ואין שום מסקנות. במקום, תנאי הזכאות לדיור ציבורי רק הוקשחו, ועדת החריגים לזכאות חוסלה ומשרד השיכון ועמידר בשליחות משרד האוצר רק העצימו את הרמיסה של הדיירים והממתינים לדיור ציבורי".

 

תגובת משרד הבינוי והשיכון: "המשרד כרשות מינהלית פועל על פי חוק ועל פי הדין ולמשרד אין את הפריבילגיה לבחור האם לפעול על פי החלטות בית המשפט או לא. נציין כי הפולשים מקבלים מספר התראות בנוגע לתאריך הפינוי, וסיוע במיצוי זכויותיהם להגיש בקשה לדיור ציבורי וסיוע בשכ"ד. נוסיף כי לכל דירה שמפונה ממתינה משפחה כחוק וזוהי חובתו המוסרית של המשרד לפעול למען שמירה על זכויות הממתינים בתור על פי זכאותם. המשרד אינו מקל ראש במצוקה הקשה של הפולשים, אך מחויב לפעול על פי החוק.

 

לגבי המקרה שהוצג, משרד הבינוי והשיכון מכיר ומלווה את הפונה ובעבר הוצעו לה שלוש דירות המתאימות לזכאותה, לצערנו הפונה בחרה לסרב להצעות המשרד מסיבותיה. כרגע, הפונה מתגוררת בפלישה בדירה שאינה מתאימה לזכאותה ולדירה ממתינה משפחה הזכאית לדיור ציבורי". תגובת עמידר: "חברת עמידר פועלת בהתאם להנחיות משרד הבינוי והשיכון ובית המשפט בנושא".