עושים סדר בחוק הגיוס

למה צריך לחוקק חוק חדש, מה הקשר בין פסקת ההתגברות לגיוס חרדים לצה"ל ומדוע במפלגות החרדיות מתלבטים על גיל הפטור? כל התשובות

מפלגות הקואליציה אמנם עדיין לא הסכימו ביניהן כיצד בדיוק ייראה חוק הגיוס הבא, אבל על העיקרון המנחה כבר אין עוררין: הצעירים החרדים ייהנו מפטור גורף באופן שיבטל דה־פקטו את מעמדו של צה”ל כצבא העם. מטרתם של הפוליטיקאים כעת היא רק להכשיר משפטית את האפליה, כדי למנוע התערבות נוספת של בג”ץ בסוגיה הרגישה. השיטה: הקניית זכויות והטבות למשרתים, במקביל להורדת גיל הפטור שייקל על שילוב הצעירים החרדים בשוק העבודה.

 

כיפופי הידיים בין השופטים למחוקקים החלו ב־2012, אז ביטל בג”ץ את חוק טל שאיפשר במשך עשור לכל לומד תורה שלא לשרת בצבא, בלי שהדבר הוגבל במכסות או הוכפף לעמידה ביעדי גיוס. ההחלטה הדרמטית ההיא הכניסה את ישראל לסחרור פוליטי סביב הסוגיה הרגישה - פלונטר שלא נפתר עד היום. שנה לאחר מכן נבחר יאיר לפיד לראשונה לכנסת עם דגל השוויון בנטל והצטרף לממשלת נתניהו השלישית על חשבון ש”ס ויהדות התורה והוביל חוק גיוס שכלל סנקציות פליליות. כעבור שנתיים החרדים חזרו לשלטון וריככו אותו.

 

בניסיון לשכנע את בית המשפט שיש התקדמות בדרך לשוויון, נקבעו יעדים שנתיים לגיוס בני ישיבות. אך לאחר שנתיים, הודיע בג”ץ כי דין ההסדר הנוכחי להתבטל אף הוא. מאז ועד עתה, במשך יותר מחמש שנים לא אושר מתווה חלופי. רק בחסות המשבר הפוליטי המתמשך האריכו השופטים שוב ושוב את המתווה שנפסל, כדי שתלמידי הישיבות לא יהפכו כולם לעריקים, כאמור עד לפקיעתו בחודש יולי הקרוב.

 

עד לפני כמה שבועות עוד דהרה הממשלה אל עבר פיתרון פשוט וקל מבחינתה, במטרה למנוע את ההתנגשות בין השוויון בנטל לבין לימוד התורה. לפי המתווה שהובטח למפלגות החרדיות בהסכם הקואליציוני, היה אמור להיות מקודם לא רק חוק גיוס חדש, במקום זה שנפסל על ידי בית המשפט ב־2017, אלא גם חוק יסוד המכיר בלימוד התורה כתרומה למדינה, כדי לבצר את מעמדם המיוחד של הלומדים ולהגן עליו מפני ביקורת שיפוטית. כאמצעי ביטחון נוסף סוכם כי תחוקק גם פסקת התגברות במסגרת הרפורמה המשפטית. אלא שאז הודיע ראש הממשלה נתניהו על הקפאת חבילת החוקים המשפטיים כולה לטובת הידברות ובמפלגות החרדיות הבינו כי יצטרכו לחזור ולהתמודד עם פסילת החוק הקודם בדרכים המקובלות.

 

דחייה של הטיפול בסוגיה עד שיעלה עשן לבן מבית הנשיא לא באה בחשבון, שכן בג”ץ נושף בעורף הממשלה. לאחר כמעט חמש שנים של איפוק יש חשש כי סבלנותו תפקע והוא יבטל לאלתר את ההסדר הקיים באופן שיחייב את תלמידי הישיבות כולם להתגייס.

 

בינתיים דנים בקואליציה על גיל הפטור - הגיל שבו מי שגיוסו נדחה והוא עדיין לא שירת בצבא יקבל פטור לצמיתות. אף שהצעד הזה בא להיטיב עם בוחריהן ולהקל עליהם את היציאה לשוק העבודה - ביהדות התורה ובש”ס מתלבטים מאוד בעניין. מצד אחד, יש כאן אפשרות להתפרנס בכבוד גם בלי לשרת בצבא, ומצד שני - חשש אמיתי של מנהיגי החרדים שמא בהיעדר לוכדי עריקים האורבים להם בחוץ, ספסלי הישיבות יתרוקנו מיושביהם.