קנסות חנייה שאינם משולמים במועד עלולים להפוך לכדור שלג מתגלגל, המאיים
לקבור תחתיו את מי שפיגר בתשלומם. לעיתים, הקנס התופח-מאליו אינו מוצדק, והוא תוצאה של מחדלים, או של נסיונות נחושים מדי של הרשויות המקומיות להעשיר את קופתן הדלה.
פנינו לעו"ד אילן בומבך, מומחה למשפט מינהלי ודיני רשויות, ומי שזכה כבר במספר בג"צים נגד העיריות בענייני הקנסות, וקיבלנו צרור עצות שימושיות למי שקיבל דו"ח חנייה.
למי מיוחסת העבירה?
קיבלתם דו"ח חנייה? בידקו אם במועד בו בוצעה העבירה, אכן היה הרכב בחזקתכם. אם לא, ניתן להסב את הדו"ח על-שם מי שנהג בפועל ברכב. שיטה זו טובה למקרים בהם תוכלו להוכיח שהרכב נגנב, או שבעת העבירה שהיתם במקום מרוחק מאד ממקום העבירה.
התיישנות בעבירה והקנס
התיישנות העבירה: החוק מחייב את הרשויות המקומיות לשלוח כל דו"ח בדואר רשום, תוך שנה לכל היותר מתאריך ביצוע העבירה. הדו"ח צריך להגיע לכתובתו של מי שהעבירה מיוחסת לו, כפי שהיא רשומה ברשות הרישוי. אם העירייה לא מצליחה להוכיח שכך פעלה - העבירה מתיישנת והקנס מבוטל.
דו"ח שהוצמד לשמשת הרכב אינו מהווה הוכחה למסירת הודעת הקנס, לכן המתינו עד שהודעת הקנס תישלח לביתכם.
התיישנות הקנס: בנוסף להתיישנות העבירה, חלה תקופת התיישנות גם על הקנס. אם לא שילמתם את הקנס תוך 90 יום מהמועד בו הוא נשלח אליכם בדואר רשום, ולא ביקשתם להישפט, הופך הקנס לקנס חלוט בלשון המשפטנים. כלומר, קנס שכאילו ניתן בתוקף פסק-דין. על הרשות המקומית מוטלת החובה לגבות את הקנס באמצעים החוקיים העומדים לרשותה תוך 3 שנים ממועד זה, ולא - הוא מתיישן, ולא ניתן לגבותו עוד.
מכתב תזכורת של הרשות המקומית לבעל החוב על חובו, אינו נחשב כצעד גבייה לעניין ההתיישנות. על הרשות לנקוט בצעדים של ממש לגביית החוב, כמו פנייה להוצאה לפועל.
דירשו הוכחות ואישורים
אם הרשות המקומית מתעקשת ששלחה במועד, ובדואר רשום, את דרישת הקנס, כדאי לדרוש ממנה להמציא את האישורים המוכיחים זאת. אל תסתפקו בפלטי מחשב של העירייה כהוכחה, אלא דירשו לראות את האישורים המקוריים, המוכיחים שההודעה נשלחה בדואר רשום.
קנס שלא שולם מוכפל החל מהיום ה-91 ממועד משלוח ההודעה עליו בדואר רשום. לאחר מכן הוא גדל ב-50% מדי 6 חודשים ממועד ההכפלה הקודם. בימים אלה מנסה שר המשפטים, מאיר שיטרית, לפעול לביטול השיטות הדרקוניות של כפל קנסות, ולעבור לשיטה של חיוב בריבית פיגורים נורמלית.
ואולי לבקש יפה?
ניתן לפנות לרשות המקומית, ולבקש לבטל את הקנס או להפחית את תוספת הפיגורים. החוק הסמיך את התובע העירוני לבטל קנס או להפחית את תוספת הפיגורים למי שאיחר בתשלום.
אלה המקרים בהם מומלץ לפנות לעירייה בבקשה שכזו: הרכב חנה במקום אסור בגלל תקלה טכנית; הודעת תשלום הקנס ניתנה לאדם שהוביל חולה קשה למיתקן רפואי או ממנו; המבקש לא קיבל את הודעת הקנס, אפילו אם הוא עצמו התרשל, ולא הודיע לרשויות על שינוי כתובתו (יש פסיקת בית משפט בנושא); הסיבה לחיוב בתוספת הפיגורים נובעת מתקלה של רשויות המדינה (כמו תקלה בעדכון הכתובת, או תקלה ברשות הדואר).
הרשויות המקומיות חייבות לענות תוך 30 יום לכל פנייה לביטול הקנס. בפועל, נוהגות הרשויות לחייב בכפל קנס גם אם התקופה בה טיפלו בפניית האזרח נמשכה זמן רב מעבר לכך. לדעת עו"ד בומבך, לא יכולה הרשות לחייב את האזרח בכפלי קנס על תקופה זו.
דעו את זכויותיכם
הוצאות גבייה: הרשויות נוהגות להוסיף לחיוב גם הוצאות גבייה. אין לחיוב הזה כל עיגון חקיקתי. באחרונה אף אושרה תביעה להחזר הוצאות גבייה בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, כתובענה יצוגית.
עיקולים: הרשות המקומית רשאית לעקל רק נכסים ששייכים למי שהדו"ח מיוחס לו, ולא לעקל רכב של אדם אחר, או של בן משפחה. היא גם אינה רשאית לעקל רכוש או כספים בשווי העולה על סכום החוב.
עיכוב רשיון הנהיגה: איום זה עבר מהעולם. פסיקת בג"צ משנת 95' קובעת מפורשות, שאסור לעכב רשיונות נהיגה למי שלא שילם קנסות לרשות המקומית (קנסות משטרה זה כבר עניין אחר).