במשרד הפרסום שלמור-אבנון-עמיחי שברו את הראש, כיצד לסייע לאחד מלקוחותיהם בתחום "רשתות עשה זאת בעצמך". הימים היו הרחק בשנת 1997, כשאיש עדיין לא ראה באופק את כניסתה לפעילות בישראל של הרשת השוודית הבינ"ל איקאה.
הרעיון של אנשי משרד הפרסום היה פשוט: לצאת עם סדרת מוצרים חדשה, תחת השם הידוע איקאה. אנשי המשרד פנו לרשם סימני המסחר ורשמו את סימן המסחר איקאה תחת שמם.
הימים חלפו, הלקוח של משרד הפרסום החליט לסגת מהרעיון והשם נותר מיותם.
הקו-אופ נכנס לתמונה
אבל אז הגיע המפנה והרשת השוודית IKEA החליטה שהגיע השעה לפתוח סניף ראשון בישראל. נציגי הרשת בחנו שורה ארוכה של מועמדים לייצוגה בארץ, ולבסוף בחרו בקו-אופ. לאחר מו"מ מתיש - שבו, על פי מקורבים, "הוציאו לאנשי הקו-אופ את המיץ" - נחתם לבסוף ההסכם.
ואז, כשבאו לרשום את הסימן המסחרי של הרשת אצל רשם סימני המסחר - גילו שהוא כבר תפוס.
הפתרון האפשרי היה לפנות לערכאות משפטיות, ולחלץ את הסימן המסחרי המוכר כל כך ברחבי העולם מידי המחזיקים בו כבן ערובה בארץ. ואולם, מי שמכיר את טחנות הצדק בישראל, יודע שאלה טוחנות לאט מאוד - ואילו הרשת השוודית רצתה לפתוח את הסניף במהירות.
הפתרון: עשרות אלפי דולרים
לפיכך, אנשי הרשת ישבו למו"מ נוסף - הפעם, עם אנשי משרד הפרסום; בסופו, הם שילמו סכום של עשרות אלפי דולרים עבור שמם הידוע "איקאה" - וכך נסללה הדרך לפתיחתו של הסניף היום (ג').
בשולי הדברים נספר רק כי אנשי הקו-אופ לא ממש הצטערו לגלות כי הסימן המסחרי תפוס, וזאת משני טעמים. הראשון, הדבר איפשר להם לסגת מהחוזה עם השוודים - אם ייתגלה כי זה אינו כדאי עבורם (בחוזה בין הצדדים נכתב כי שם הרשת נקי משיעבודים כלשהם, ולכן היה מדובר בהפרת חוזה לכאורה). הסיבה השנייה הייתה רצונם של אנשי הקו-אופ להחזיר מנה אחת אפיים לשוודים, שמיררו את חייהם, ולגרום להם קצת הוצאות לא מתוכננות.
במשרד הפרסום שלמור-אבנון-עמיחי סירבו להגיב על הדברים. דובריו של מנכ"ל הרשת בישראל, דב רוכמן, מסרו כי "הסיפור אינו מוכר להם ולפיכך הם אינם יכולים להתייחס אליו".