מסביב להר מירון

אל שמורת טבע הר מירון וגן לאומי ברעם

 

 

מה במסלול: הר הלל והר כפיר, חורבת ב"ק, הכפר הציורי פקיעין, צמחי אדמונית החורש הנדירים, מערת פער, ושרידי בית הכנסת בגן לאומי ברעם וביקור בגוש חלב.

 

 

 

אופי המסלול: ברכב וברגל.

 

 

 

אורך המסלול: כארבע שעות.

 

 

 

מפה: המסלול מופיע במפת סימון שבילים מס' 2, גליל עליון, של הוועדה לסימון "שבילי ישראל"

 

בגוש הרי מירון משתרעת הגדולה בשמורות הטבע בצפון מדינת ישראל, ובתחומיה מתנשאות הגבוהות שבפסגות ארץ ישראל המערבית, ובהן פסגת הר מירון 1,208 מ', הר הלל 1,071 מ' והר האר"י 1,047 מ'.

גבולותיו של גוש הרי מירון ברורים ומוגדרים היטב בנוף. גבולות אלה הם שברים גיאולוגיים החוגרים את ההר והם שגרמו להרמתו מעל לסביבתו ונתנו לו את אופיו המיוחד. גובהם הרב של הרי מירון ומיקומם בצפון גורמים לשפע של משקעים – כ-900 מ"מ בממוצע בשנה. משקעים אלה יוצרים תנאים להתפתחות צמחיית החורש העבותה הגדלה על ההר. בנוסף, מבנהו ההררי ותנאיו הקשים מנעו התפתחות נרחבת של התיישבות אדם בתחומיו, דבר ששמר על צמחיית החורש מכריתה, שריפה ורעייה.

תחילתו של המסלול בצומת הכפר רמי לכיוון הכפר הדרוזי בית ג'אן (מפגש כביש מס' 85 עם כביש מס' 89). עלו בכביש ממנו נשקף נוף נפלא של בקעת בית הכרם, העיר כרמיאל ויישובי האזור. פנו בכביש לכיוון הכפר בית ג'אן, לפי השילוט, וחצו את סמטאות הכפר לכיוון הר הלל. ביציאה המזרחית של הכפר תוביל אתכם דרך סלולה (סימון שבילים כחול) לכיוון פסגתו של הר הלל (עליו ניצבת אנטנה גבוה) והר כפיר.

בצומת דרכי עפר המשיכו בהסתעפות הימנית (סימון ירוק) עד למגרש חניה וחניון יום קטן. מכאן ניתן לצאת במסלול רגלי טבעתי סביב כיפתו של הר כפיר (כשעה הליכה). השביל עובר בתוך עצי חורש, ומדי פעם מוביל לנקודות תצפית נפלאות לכיוון מערב ודרום, מהן ניתן לראות את כל פסגות הרי הגליל התחתון, התבור, הרי נצרת, הרי הגלבוע והכרמל.

לאחר שתשלימו את המסלול המעגלי, שובו באותה הדרך חזרה. למרגלות הר הלל ישנו שביל רגלי קצר (סימון שחור), המוביל אל צמחי אדמונית החורש, צמח נדיר ביותר ומרהיב הגדל רק בפסגות הר מירון במחצית חודש אפריל.

 

לבנה עם שמן זית וזעתר

 

חיזרו לכביש הראשי וסעו לכיוון כפר פקיעין (כביש מס' 89). כבר מהכביש החוצה את הכפר ניתן להבחין בבתי הכפר הציוריים הבנויים על המדרונות התלולים של רכס פקיעין. ניתן לעצור באחת החניות ולערוך סיור בסמטאות הכפר, לבקר במעיין, ובבית הכנסת הקדום. אפשר גם לטעום פיתה דרוזית דקיקה, הנאפית במקום, עם לבנה, מתובלת בזעתר ובשמן זית.

ממשיכים בכביש עד לצומת חוסן, כשמולכם העיר מעלות. המשיכו מזרחה וחצו את הכפר הדרוזי חורפיש. מכיכר הכפר ניתן לעלות בכביש תלול אל פסגתו של הר הסבלאן, עליו בנוי קברו של הנביא סבלאן. המקום מקודש לדרוזים והם נוהגים לעלות אליו לרגל, ולקיים בו תפילות ונדרים.

רדו מפסגת הסבלאן והמשיכו בכביש לכיוון מזרח. בצומת הכבישים ליד קיבוץ סאסא (עיקבו אחר השילוט), עלו בכביש אל פסגתו של הר מירון. חנו במגרש החניה וצאו למסלול רגלי טבעתי סביב פסגתו של הר מירון. המסלול עובר בתוך צמחיית חורש מפותח, ולאורכו בנויים מצפורי נוף שמאפשרים תצפית היקפית אל פסגות הגליל העליון, החרמון, הרי הגולן והרי דרום הלבנון.

בסיומו של המסלול תגיעו אל מגרש החניה. מכאן תוכלו להמשיך בדרך עפר לכיוון בית בודד הניצב ממערב. לידו שרידי חורבה, בור מים ועצי אגוז גדולים. זוהי חורבת ב"ק, על שמו של רבי ישראל ב"ק, תושב צפת, אשר קיבל נחלה זו מידיו של השליט המצרי מוחמד עלי בשל קשריו הטובים, עזרתו הרבה ונדיבות ליבו. ב"ק החליט, יחד עם קבוצת מתיישבים, להקים במקום יישוב חקלאי קטן. ב-1838 ביקר במקום השר מונטיפיורי, שהתרשם ביותר מהמפגש עם איכרים יהודים. אך לאחר שנים מעטות ננטש היישוב. הבית הבודד הניצב על הגבעה הוא בית שומר יערות שהוקם על ידי האנגלים ולאחר שנים ננטש. כיום הוא משמש כמחסן וכמשרד של עובדי שמורת הר מירון.

חיזרו במכונית לכיוון קיבוץ סאסא ובצומת הכבישים (מס' 899-89) סעו כק"מ לכיוון מערב. בצידי הכביש מגרש חניה קטן ושלט הכוונה למערת פער. זוהי שמורת טבע יפהפייה, שמייצגת תופעת טבע מיוחדת של דולינה ובולען במרכזה (חללים הנוצרים בסלעי גיר ומלח בעקבות חלחול מים והמסת הסלע). במקום שרדו עצי חורש ענקיים של עוזררים ואלונים. שביל מדרגות קצר מוביל אל פתחו של הבולען.

חיזרו לכיוון צומת חירם. מכאן ניתן לבקר בגן הלאומי ברעם, שבו שרידי בית כנסת מפואר, או להמשיך בכביש לכיוון הכפר גוש חלב. אפשר לעצור באחת המסעדות לשוטט בסמטאותיו ולעלות לכיוון הכנסייה. לאחר מכן המשיכו בכביש המקיף את גוש הרי מירון ממזרח דרך מירון ובחזרה לכיוון הכפר רמי.