נסיעה בכבישים צדדיים

סטייה קטנה מהכביש הראשי גובה לעתים זמן יקר, אבל חושפת נופים זרים, פינות חמד ותצפיות מזוויות חדשות על מקומות מוכרים; מבחר מסלולים אלטרנטיביים

דובי זכאי, מסלול פורסם: 15.04.01, 20:43

הסופר מארק טוויין הגיע לארץ ישראל כטייל ב-1867. בספר שפרסם בשנת 1870 "תמים בארצות חוץ", או בתרגומו העברי "מסע תענוגות לארץ הקודש" (המתרגם: א. בן נחום), מתאר טוויין בלשונו העסיסית דרכים ומקומות בארץ הקודש. כשירד מנצרת אל עמק יזרעאל והקיף את גבעת המורה, כינה אותה החרמון הקטן, וכשעמד בתצפית מול ים הגליל (הכינרת שלנו) התרגש מעט וכתב: "ניבט אלינו מחזה, שמיליוני מאמינים מקצות העולם היו נותנים את חצי הונם כדי לראותו: הים הקדוש של הגליל".

גם בספרו של אהרון מגד "דודאים מן הארץ הקדושה" (הוצאת עם עובד), מתארת במכתביה הגיבורה, הציירת ביאטריס, את מסעותיה בארץ הקודש. ב-6 במאי 1906 היא כותבת לידידתה ואנסה מבית משפחת אהרונסון בזכרון-יעקב: "כדי לתת לך מושג על המושבה

היפהפייה הזאת, היא יושבת על ראש הר שממנו נשקפים הים התיכון במערב ומשלושה עברים שלוחות הרים מכוסות חורש טבעי של אלון ואלה, דולב והדר וקטלב. נוף עוטה הוד, עוצר נשימה - מלכותי הייתי אומרת. את משקיפה אל מרחבו הירוק מגובה הפסגה ולבך רחב, אומר תודה למי שבראו".

טיילים בכל הזמנים נהגו להתפעל מיפי המקום וערכו טיולים, לעיתים בדרך המלך, הדרך הראשית, ולעתים כדי להעצים את היופי נטשו את הדרך הראשית לשבילי חמורים נידחים. בימינו נמתחים בין שדות ירוקים כבישי אספלט שחורים, רחבים ובעלי כמה נתיבים, ומכוניות רבות חולפות בהן בדרכן לצפון או לדרום. לצידן של הדרכים הראשיות יש כבישים פחות רחבים, פחות מטופחים ובדרך-כלל מפותלים ויותר ארוכים, הנוף שנשקף מהם יפה יותר והנהיגה נינוחה ולעתים אפילו אתגרית. אנו מציעים לכם את הדרך האחרת: לנסוע לאותו מקום רק בדרך שונה. הציוד הנדרש: מפת כבישים. סעו בזהירות.