ניסאן פרימרה

איכות ואמינות ברמה יפנית, גם אם ארץ המוצא היא בריטניה דווקא. שווה בדיקה

אגדות בעולם הרכב יש בשפע, ואחת מהן קשורה דווקא לניסאן פרימרה. כאשר באו אנשי פורד לפתח את היורשת לסיירה, המונדיאו הזכורה היטב, הם חיפשו אמת מידה לצורך השוואה. הבחירה נפלה על הפרימרה של ניסאן, אותה תארו אז כמכונית ההנעה הקדמית הטובה ביותר של תחילת שנות ה-90' - בעיקר מבחינת התנהגות.

אבל, כמה מפתיע, את הקהל הישראלי זה לא ממש עניין והפרימרה לא נחלה הצלחה גדולה. למעשה, היא נחלה כישלון לא קטן. הבעיה הייתה במראה ובממדים, כי יחסית למכוניות ה-2.0 ליטר של אז (גאלנאט או 626) נראתה הפרימרה צנועה וקטנה מדי. יכולת לטעות ולחשוב שהיא בכלל משפחתית רגילה.

למען האמת, עם בסיס גלגלים באורך 255 ס"מ ורק 440 ס"מ בין הפגושים, היא באמת הייתה קרובה לפלח ההוא. מאידך, התנהגות הכביש, מהצדדים המוצלחים בפרימרה, לא ממש הותירה רושם עז בארץ הקודש. לכל אלה יש להוסיף חוסר מזל כמו מועד הנחיתה מאוחר בארץ והעובדה שמחירה עמד במאות שקלים ספורים מעל מדרגת קבוצת שלוש לצורך חישוב שווי ערך. חוסר מזל זה פגע בהצלחתה בציי הרכב החשובים.

ובכלל, תחילת הדרך של ניסאן בארץ הייתה מגומגמת-משהו מבחינת שיווק, מחירים והיצע, מה שפגע מיידית במכירות והוציא שם רע למכוניות - שלא בצדק. הסאני והאלמרה עומדות בסך הכל ברמה הכללית של יפניות אחרות מאותה תקופה ולכן מחירן הנמוך יחסית בשוק המשומשות אף הוא אינו מוצדק.

אז נכון, הפרימרה לא הייתה מאוד מרווחת ביחס לגודל אבל מצד שני היו לה ביצועים טובים (192 קמ"ש, 11.5 ש' למאה) והיא יכולה הייתה להעניק לא מעט הנאה. גם רמת האבזור טובה. למרות שיוצרה בבריטניה, האיכות היא ברמה היפנית וכך גם האמינות. אגב, הספוילר הקדמי הגדול עם פנסי ערפל אמנם תרם למראה ספורטיבי, אך הוא נמוך מדי כפי שיעידו לא מעט מדרכות סובלות. יש לשים לב שהוא אינו עקום או שתושבותיו אינן שבורות כתוצאה ממפגש מכאיב.

התרגום של חוסר הצלחה כמכונית חדשה והפסקת הייבוא לאחר שנתיים בלבד (עם הצגת הדגם החדש) מצא המשך טבעי וישיר בשוק המשומשות, אבל ללא צדק. לכן, מבחינת מחיר, יש כאן מקום לעסקה טובה. פרימרה מ-95' עולה 48,000 שקלים ומ-96' 56,000 שקלים. אלא שכרגיל במקרים אלה, לא רק שמחיר המחירון זול. ניתן בהחלט להתמקח ולהגיע למחיר טוב עוד יותר.