בידוד תרמי לגג

None

הקיץ הישראלי אינו מיטיב עם מי שגרים בקומה העליונה של בית משותף, או בבית צמוד קרקע בעל גג רעפים. הסיבה: הגגות מתלהטים בשעות היום, ואם אין בידוד, או שהבידוד הקיים אינו תקין, חודר החום הרב לחללים שמתחת לגג ומלהיט גם אותם. מדובר בחום כה רב, עד כי לעיתים אפילו מזגן רב עוצמה אינו מסוגל להתגבר עליו. הפתרון הוא, כמובן, לדאוג לבידוד מעולה.

להלן טיפים אחדים כיצד לעשות זאת מפי המהנדס אילו סוזי, בעל משרד לייעוץ בנושאי בידוד תרמי, ובסיוע מחירון הדירות של לוי יצחק:

1. על תקרת הרביץ שמתחת לגג הרעפים יש לפרוס מזרן צמר סלעים או צמר זכוכית בעובי של 7-5 ס"מ. המזרן חייב להיות מצופה בנייר אלומיניום.

2. אם החלל שבין התקרה לבין הרעפים מיועד למגורים, יש לפרוס על תקרת הבטון פלטות פוליסטרן מוקצף קשיח (קל-קר) בעובי של 5-3 ס"מ. על הפלטות האלה, שחייבות להיות עטופות ביריעות ניילון, יש להניח את אריחי הריצפה. נוהל בנייה זה מונע מעבר של החום הכבד מחלל הגג לחלל שמתחת.

3. יש להבטיח אמצעי איוורור יעילים לחלל בין התקרה לרעפים באמצעות פתחי מאווררים, רעפי איוורור או ארגזי רוח. פתחי האיוורור חייבים להיות איוורור, פתוחים בקיץ, אך חייבים לסגור אותם לקראת עונת הגשמים.

4. על גג הבטון השטוח שמעל לדירה שבקומה העליונה ניתן להוסיף שכבת קל-קר בעובי 7-4 ס"מ. מעל לקלקר יש לפזר חצץ לבן בצפיפות גבוהה. בעת ביצוע העבודה יש להקפיד שלא לסתום את המרזבים.

5. אלטרנטיבה נוספת היא לשים על פלטות הקל-קר יריעות איטום. לחלופין ניתן לצפות את הקל-קר בזפת ולאחר מכן לצבוע אותה בצבע לבן.

 

פורסם ב"ידיעות אחרונות"; 14/7/98