"חשש כבד לחייו של יוסוף סמיר"

העיתונאי יוסוף סמיר נעצר לפני שישה ימים על-ידי המשטרה הפלסטינית, ומאז נעלמו עקבותיו. ישראל העבירה בקשה רשמית לרשות הפלסטינית, להחזיר את סמיר לידיה, אבל הרשות טוענת שסמיר אינו בידיה. בתו: הוא נלחם נגד הדיכוי של הפלסטינים

מפקד מחוז ש"י במשטרה, ניצב שחר איילון, אומר כי "יש חשש כבד לגורלו" של תושב ישראל, העיתונאי יוסוף סמיר, שנעצר לפני שישה ימים על-ידי המשטרה הפלסטינית.

ניצב איילון אמר לערוץ 2: "קיבלנו הודעה שהוא שוחרר לכאורה מידי הפלסטינים ביום רביעי, אבל לביתו הוא לא הגיע. אני מאוד מקווה שהוא עדיין בחיים".

גורמים בצה"ל ציינו אתמול (ב') שהועברה בקשה רשמית לרשות הפלסטינית, וכן פניות בלתי רשמיות, בבקשה להחזיר את סמיר לידי ישראל, אולם בשיחות טענו הפלסטינים שאינם מחזיקים בסמיר. לדברי הגורמים בצה"ל, שותפו בחקירה גם משטרת ישראל והשב"כ.

גורם ביטחוני בכיר באזור בית לחם פרסם בצהריים הודעה שלפיה כוחות הביטחון הפלסטיניים אינם מחזיקים את סמיר במעצר, בניגוד לפרסומים בישראל. הגורם הוסיף כי "בבית לחם לא עצור אף אזרח ישראלי".

 

בא לקנות עופות בבית לחם ונעצר

 

סמיר הוא אזרח מצרי שקיבל מקלט בישראל ב-1968, לאחר שהסתבך עם הממשל המצרי בשל סדרת כתבות שכתב נגד נשיא מצרים אז, גמאל עבד א-נאצר. בישראל עבד סמיר כעורך וכמגיש ב"קול ישראל". הוא מתגורר ליד כביש המנהרות בשטח הישראלי שבין בית-ג'אלה לירושלים. הוא עבד ב"קול ישראל" בערבית כעורך וכמגיש.

ביום שלישי האחרון נסע סמיר לבית לחם כדי לקנות עופות, כהרגלו מזה שנים, וכשהגיע לעיר נעצר על ידי שוטרים פלסטינים. לאחר שמסר לשוטרים כי הוא חולה לב, הם אישרו לו להתקשר לאשתו על מנת שתביא לבית לחם את התרופות להן הוא זקוק. הוא גם ביקש ממנה, כנראה בשל איומים, למסור לפלסטינים את אקדחו המוחזק ברשיון.

ביום חמישי האחרון שוב נסעה האשה לבית לחם, שם נמסר לה כי בעלה שוחרר. אך למרות זאת לא חזר סמיר לביתו, ומכוניתו, שחנתה ליד בניין הממשל בבית לחם, לא נמצאה.

 

בתו: הוא נלחם למען הדיכוי של הפלסטינים

 

בתו של סמיר, הזמרת חיה סמיר, סיפרה לערוץ 2 שכאשר ביקש סמיר להיכנס לבית לחם, אמר לו שוטר: "אל תבוא לכאן". סמיר התקומם על הדברים וביקש להיכנס בכל זאת, ואז עצרה אותו המשטרה הפלסטינית.

בריאיון לערוץ 1 הוסיפה סמיר: "לפי מה שאני יודעת הוא בחיים, אבל חיים כאלה אני לא מאחלת לאף בן אדם, ובמיוחד לא לאדם שוחר שלום וחופש, אדם שהדרור ממש הולך לפניו". לדבריה, הפלסטינים "צריכים לגלות אומץ ולהגיד מה קורה עם הבן אדם הזה, ולהבין שהטעות הגדולה ביותר שהם עשו בחיים שלהם בפגיעה באדם זה לפגוע במשורר שלמעלה מ-20 שנה נלחם מלחמה אמיתית למען הכאב והדיכוי - קודם של האדם, ואחר-כך של הפלסטיני המקומי".