ישראל עלולה להישאר ברשימה השחורה של הלבנות ההון

שמונה חודשים לאחר אישור חוק איסור הלבנת הון, עדיין לא הוקמה הרשות למלחמה בהלבנה; בבנקים חוששים כי ישראל לא תוצא מהרשימה של המדינות שאינן נלחמות בהלבנות ההון

שמונה וחצי חודשים לאחר שהכנסת אישרה את חוק איסור הלבנות הון, עדיין לא הוקמה הרשות למלחמה בהלבנות הון. בבנקים טוענים, כי הקמת הרשות מבוצעת בקצב איטי מאד, ויש חשש כי ישראל לא תוכל לצאת השנה מהרשימה השחורה של המדינות שלא נלחמות בהון השחור. אי קיומה של רשות למלחמה בהלבנת הון היה אחת משש הסיבות להכנסת ישראל לרשימה לפני שנה.

גורמים בכירים בבנקים אמרו ל"ידיעות אחרונות", כי הרשות היתה צריכה לכלול כיום לפחות 12 עובדים פעילים כדי להראות על רצינות הכוונות של ישראל. לדבריהם, " הקמת הרשות היא קריטית. מטילים עלינו חובות דיווח, ואנו נערכים לעמוד בהן, אך טרם החלו בהקמת מאגר המידע שירכז את הדיווחים, שהיה אמור להתחיל לפעול בפברואר 2002. הקמת המארגר תארך מספר חודשים". נודע, כי בנק זר גדול פנה באחרונה לרשויות כדי לדעת איך מתקדמים בישראל בעמידה בקריטריונים הנדרשים.

הרשימה השחורה, שאליה נכנסה ישראל יחד עם עוד כ-15 מדינות ביולי אשתקד, כוללת בין היתר את לבנון, איי מרשל, איי קיימן, בהאמה, ואינה כוללת אף מדינה מערבית. בעקבות כניסת ישראל לרשימה נחקק בכנסת החוק למאבק בהלבנת הון. הסעיפים העיקריים בחוק כוללים הגדרת עבירות הנוגעות להלבנות הון, הטלת חובת דיווח על נותני שירותים פיננסיים, הטלת חובת דיווח על הכנסה והוצאת כספים, והקמת מאגר מידע שינוהל על ידי רשות מיוחדת של משרד המשפטים.

לדברי הגורמים הבנקאיים, ביוני יתכנס הארגון האמריקני FATS הנלחם בהלבנת הון, כדי לדון ברשימה השחורה, והוא יבחן מה נעשה בכל מדינה הכלולה ברשימה בחודשים האחרונים. אחד הצעדים ההכרחיים ליציאה מרשימה זו הוא הקמת הרשות למלחמה בהלבנת ההון. בנקאי בכיר אמר, כי בניגוד לשאננות היחסית בישראל, האמריקנים, וכמותם מרבית מדינות העולם המערבי, מייחסים חשיבות רבה למלחמה בהלבנות ורואים בחומרה רבה מדינות שאינן עובדות בקריטרונים.

הישארותה של ישראל ברשימה השחורה עלולה לגרום לכך, שממשלות בעולם יתנו לחברות הוראות לנקוט משנה זהירות בפעילותן מול גופים ישראלים - דבר שעלול להרתיע חברות בינלאומיות מכניסה לפעילות בישראל ולהקשות על פעילות חברות ישראליות בחו"ל. המצב עלול להקשות על בנקים, למשל לפתח את הפעילויות בארה"ב. לדברי גורמים פיננסיים, אין ספק שהימצאות ישראל ברשימה השחורה תגרום לגופים זרים לדרוש מגופים ישראלים יותר בטחונות ותביא לעלייה בעלויות האשראי.

גורם בנקאי בכיר אמר: "העובדה שישראל נמצאת ברשימה מעוררת אצל הזרים סימני שאלה ודורשת הסברים. משקיעים זרים ובנקים זרים להשקעות, ולמעשה כל חברה רב לאומית, אינם יכולים להתעלם מהארגון האמריקני. הם חייבים לשאול אותנו שאלות, בגלל האחריות שיש להם כלפי בעלי המניות שלהם".

לדברי גורם בנקאי אחר, "לכל המערכת הקשורה למאבק בהלבנת הון אין שום משמעות בלי רשות שתרכז את המאבק. אפשר להוציא תקנות, להחיל חובת דיווח, אבל זה כמו מערכת משפטית בלי שופט. לרשות אין תקציב. יש לה רק ארבעה עובדים, ובשלב הזה היו צריכים להיות כ-12 עובדים, ובשלב הבא כ-20 עובדים, כדי לעמוד במשימות המוטלות עליה".

דובר משרד המשפטים מסר תגובה: "שר המשפטים עדכן באחרונה את הגורמים הבינלאומיים המטפלים בנושא. לפי החוק, שהתקבל באוגוסט 2000, נקבעה ארכה של 18 חודשים להקמת הרשות. מייד עם קבלת החוק מונה ליאור חורב לרכז את הקמתה, ולצידו פועלים שלושה עובדים. בימים הקרובים יגוייסו עובדים נוספים, ופעילותה של הרשות תצבור תאוצה. בנוסף, תפעל הרשות להשלמת חקיקת המשנה הדרושה ליישום החוק. תקצוב הרשות התעכב בשל העיכוב באישור תקציב המדינה, אך הושגה הסכמה עקרונית בין משרד המשפטים לאוצר על גובה התקציב, והוא יועבר בהדרגה בהתאם להתקדמות בהקמת הרשות".

משרד האוצר מסר בתגובה, כי המשרדים הנוגעים לפעילות הרשות, ובכלל זה משרד המשפטים, הם שייאלצו לממן את הרשות מתוקף תפקידם - "תוך שינוי סדרי עדיפויותיהם".