הרבה ניצחונות אין כאן. גם לא פרוגרסיב טראנס. יש הרבה סימפולים וסינתוזים שחלקם לפעמים עולים גם על עצביו של טראנסיסט מתקדם. אפשר להגדיר את זה כטראנס פסיכדלי, או במילה אחת: פסייטראנס (psytrance). אבל בואו ולא נתפש להגדרות כובלות. רובו של האוסף מאופיין בסאונדים אפלוליים, סמפולים מסרטים ו BPM של סוסיתא כרמל.
יש טראנס בארץ. אפילו טראנס טוב. למעשה, יש כאלה שיתפארו שישראל היא ממובילות הסצינה. ואכן, הרבה מן המשתתפים באלבום הם ישראליים (עם שמות של שחקניות פורנו, כמו אנאלוג פוסי, Soul Pitcher). עובדה זו לא מונעת מאמנים זרים רבים לתרום את שמותיהם ורצועותיהם לידיו האמונות של הטכנאי.
איטי למסיבת טבע
"קונספירציית החומוס 2" הוא אסופה של רימיקסים פרי ידיו של די ג'יי יניב טל וכמעט כל הרצועות מנוגנות כרצועה אחת מתמשכת, למרות החלוקה ל 14 רצועות (לא כולל אינטרו ואאוטרו).
יצויינו לטובה "Spirallianz" ו "Rastalians”, שתי רצועות עוקבות, סוחפות ומרשימות כל אחת בפני עצמה. אנאלוג פוסי, השם המוכר ביותר באלבום וגם תוצרת כחול לבן, מאכזבים קשות עם רצועה קצרצרה להפליא (משהו כמו 4 דקות), וכך גם רוב הרצועות באלבום.
רצועה 11 של "Tromesa" המצוינים, מתאפיינת ב-BPM של סובארו לגאסי, שמתאים למסיבות, אך הוא עדיין קלאבי מדי מלהיות משהו שיתאים למסיבת טבע. עוקבים אחריהם באותו קצב, הם “QLAP”, “Kontrasequenz” ו Soul Pitcher” " הישראליים.
ניכר שבדיסק הושקעה עבודה רבה, הן מבחינת המיקס והן מבחינת העיצוב. הסאונד שיניב טל מעניק מחדש לחלק מהטרקים באלבום מעניקים נפח שונה לחלק מהשירים, פה ושם הוא קצת מגזים.
מה שטוב באוסף הזה, לעומת אוספים אחרים, כמו סידרת "Full On", שמרכזים שמות מוכרים יותר כמו אינפקטד מאשרום, אסטרל פרוג'קשן ודומיהם, הוא שיוצר האוסף הנ"ל קיבץ מספר שמות שאינם מוכרים, ונתן להם בימה וחשיפה יותר משמעותית.