ברלין 1936: הסיוט מציץ מן היציע

מעט לפני שהזוועות הגדולות החלו, אירחה גרמניה הנאצית את המשחקי האולימפיים. למרות ההופעה ההירואית של ג'סי אוואנס, שימשו משחקי ברלין בעיקר מכשיר תעמולה נאצי. ב-1948, כששוב נערכה אולימפיאדה, היה כבר העולם מקום שונה לגמריי

כשהכבוד לארח את משחקי 1936 הוענק לברלין, ב-1931, הנאציזם היה סיוט רחוק. איש לא יכול היה לשער שמשחקי ברלין יהפכו למשחקים האולימפיים האפלים ביותר בהיסטוריה. מן האירוע המעוות לא חסרו פאר והדר. ממשלתו של אדולף היטלר הקימה איצטדיון אולימפי מדהים של 100 אלף מקומות ובנתה מתקנים חדשים ומפוארים על שטח של כ-1200 דונם. הנאצים לא חסכו בכלום בכדי להפוך את משחקי ברלין, ומשחקי החורף בגארמיש-פנטרקירשן, לגדולים והמפוארים בהיסטוריה.

דווקא הנאצים היו אילו שהנהיגו את מירוץ הלפיד הראשון מאתונה לאיצטדיון האולימפי בברלין והוסיפו שורה ארוכה של ענפים לתוכנית האולימפית, ביניהם כדוריד, כדורסל וחתירה בקאנו.

למשחקים הוזמנו דמויות חשובות בהיסטוריה של הספורט – כמו ממציא הכדורסל ג'יימס נייסמית' ומנצח המרתון האולימפי הראשון ספירידיון לואיס. לואיס אף העניק להיטלר זר עלי זית. לני ריפנשטאל, גאונית הקולנוע שעבדה בשירות המכונה הנאצית, תיעדה את המשחקים בסרט המדהים "אולימפיה" – יצירה שנחשבת לאבן דרך בתולדות צילום הספורט. לא פלא לכן, שבאווירת הפאר וההדר לא נשמעו ב-1936 ההתנגדויות רציניות או קולניות למהפך שהתרחש במשחקים באולימפיים.

 

בורג במכונת תעמולה

 

בפעם היחידה בהיסטוריה, המגבית האולימפית האמריקנית, שנתמכה תמיד יפה על ידי היהודים, לא השיגה את יעדיה התקציביים. ארגון ספורט הפועלים העולמי ניסה לארגן משחקים מתחרים בברצלונה, שבוטלו יום לפני הפתיחה המיועדת בגלל פרוץ מלחמת האזרחים בספרד. נשיא התנועה האולימפית האמריקנית, ולימים נשיא התנועה האולימפית, אייברי בראנדג', ניסה להמעיט בחומרת התעמולה הנאצית. צביעותו נחשפה לימים כשהתברר שנתן יד להדחת רצים יהודים מנבחרת השליחים של ארצות הברית.

על רקע מפגן הגאווה הנאצי, שנועד להמחיש את עליונות הגזע הארי והישגי הרייך השלישי, בולט עד היום בהיסטוריה האולימפית הישגו הייחודי של ג'סי אוואנס: אתלט שחור, נצר למשפחת עבדים, שמול עיני השלטון הנאצי שמילא את היציעים זכה בארבע מדליות זהב במירוצים ובקפיצה לרוחק.

למרות שהאגדה לפיה היטלר עזב את האיצטדיון בכדי לא להעניק לאוואנס מדליה הוכחה כבר כלא נכונה, ניצחונותיו של אוואנס היוו מכה קשה לתעמולה הנאצית. ארצ'י וויליאמס, ג'ון וודרוף וקולרנליוס ג'ונסון השלימו שליטה מוחלטת של שחורים אמריקנים בכל הריצות עד 800 מטר ובקפיצות לגובה ולרוחק.

מנצח טרגי בברלין היה סון קי-צ'ונג, רץ קוריאני שנאלץ לרוץ בשם בדוי תחת דגלה של יפן, הכובשת המדכאת של ארצו. סון ניצח אבל מחאותיו כי הוא קוריאני ולא יפני, לא הגיעו אל התקשורת המסונוורת מהחגיגה הנאצית. 52 שנים אחר כך תשיב התנועה האולימפית את כבודו של סון כשיזכה להביא את הלפיד האולימפי אל טקס הפתיחה בסיאול.

אסור לשכוח כי משחקי ברלין היו רק חלק מזערי מן הטרגדיה אליה גררו הנאצים את העולם. מלחמת העולם השנייה, שאליה גרר השלטון הנאצי את העולם כולו, תמנע את קיום שתי האולימפיאדות הבאות ב-1940 ו-1944. משחקי לונדון, 1948, מצאו עולם שונה לחלוטין.