עסקים כרגיל

בבני-ברק העסקים כרגיל. לחרדים, שהמוני אחיהם הושמדו, אין צורך לקחת חלק בזיכרון, באבל ובכאב על קורבנות השואה. הם עדיין מאמינים שהציונות וההשכלה הן הסיבה לשואה

לא יאומן, אך העובדה אינה ניתנת להכחשה. ביום הזיכרון לשואה מפרסם העיתון (עם תמונה) כי בבני-ברק העסקים כרגיל, גם בירושלים. האירוע המחריד ביותר שקרה לעם ישראל לדורותיו הוא עניינם של הציונים ושל הגויים. מסתבר שלחרדים, שהמוני אחיהם הושמדו, אין צורך לקחת חלק בזיכרון, באבל ובכאב. "ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך".

זה כמובן לא מנע מהם עם קום המדינה, בשם החורבן הזה ומכוחו, לדרוש מהמדינה הציונית כי יוקמו להם ישיבות על חשבון הציבור, כי בחוריהם ישתחררו מהצבא ומכל שירות אחר לחברה בה הם חיים לבטח, ואשר מפרנסת אותם ברוחב לב, הרבה מעבר ליכולתה, הרבה מעבר לצודק ולראוי ולהוגן, וכל זה בשם רוח ישראל סבא, אחדות העם ומורשת העם.

מה שאנו מוצאים זה רוח רעה, חוסר אחדות ומורשת של פרזיטיות – והרבה שנאה.

נראה שהחרדים, אשר רבניהם והם התנגדו לציונות ולעלייה לארץ ישראל, עדיין רואים בציונות, בהשכלה, במדע ובדעת – ובעיקר בריבונות – מקור כל רע, ובמקום להתמודד על השבר הגדול, דתית וחברתית, הטילו את האשם לשואה על התנועה הציונית ועל ההשכלה, על פריצת הגדר של הגטו ועל הסגירות והניוון. כך קל להם יותר.

הדחקה והשלכת אשם על הזולת היא תופעה ידועה בפסיכולוגיה. ובכל זאת – אחרי כ-60 שנה מאז השבר הנורא, ו-53 שנות ריבונות ישראל, מוטב שיתכנסו בדממה, שיחרישו, ותחשב להם זאת לחכמה (גם זה בקושי). אבל לא. הזיכרון, הכאב, הדומייה, לא להם נועדו. הם, שנכנסו לפוליטיקה ולמדו לסחוט את הציונים לענייניהם, עורם עבה עד מאוד.

משורר תהילים (ע"ג) אמנם לא הבין מדוע צדיק ורע לו, ורשע וטוב לו, אך מכוח האמונה אמר: "אני בער לא אדע בהמות הייתי עמך", ובכל זאת לא הצדיק את העיוות ולא חיפש אובייקט להשליך עליו את החטאת. רק קבע כי נשגב הדבר מבינתו. לא כך החרדים. הם מצאו שהציונים חטאו, שההשכלה מקור רע, ולכן היה צורך לחתוך את האבר הנגוע. "אבר נגוע" - מיליון ילדים שטרם למדו טעמו של חטא.

וכך הם יושבים בתוכנו, חיים על קופת הציבור, מטיפים בשער ועוסקים בדיני כשרות ונידה וטהרת העם ושמירת תרי"ג של אחרים, ומגדלים דור אחרי דור של אנשים אטומים, יהירים, מנוכרים, שונאי עמם וארצם, שונאי נותני לחמם ומגיניהם מכל רע.

שום סולידריות עם העולם החיצון להם לא צומחת בחלקתם. מוזר כמה לא יהודית ולא מוסרית הדרך החרדית הזו. הם כבר לא מעוררים בי כעס, אלא חמלה בלבד.