לאומי שלנו, אבל פנה נגדנו

בתור בעלי המניות של בנק לאומי, מגיע לנו יחס קצת יותר הוגן כשהבנק מחליט להעביר אותנו לכרטיס האשראי החדש שלו; הבעיה העיקרית הנה, שמי שאמור לדאוג לאינטרס שלנו עסוק יותר במחשבה על מקום העבודה הבא שלו

בנק לאומי (או בשמו החדש לאומי) שייך גם לי. לא רק לי, גם לכם ובעצם לכל אזרחי ישראל. הבעלים של בנק לאומי מאז ראשית שנות ה-80 ופרשת קריסת מניות הבנקים היא מדינת ישראל ולכן כולנו שותפים.

ככל הנראה, בעיקר לאור ההודעות המיליטנטיות של ועד עובדי הבנק בכל הקשור להפרטתו, אנחנו נישאר הבעלים עוד זמן ממושך. אז נלך עם עניין הבעלות עוד קצת ונזכיר שהנציגים שלנו מינו את מנכ"ל הבנק, היו"ר ואפילו מחליטים כמה הם ירוויחו (ופה דווקא מדובר בסכומים צנועים יחסית).

אבל המנהלים שמינינו פונים בזמן האחרון נגדנו ואת זה קצת יותר קשה להבין. עשרות, ואפילו מאות לקוחות של בנק לאומי, הופתעו בתקופה האחרונה כשניגשו למכשיר הכספומט הקרוב וגילו שכרטיס הוויזה הישן והטוב בגד בהם והכסף לא יוצא.

את הסיבה לכך כולנו כבר יודעים, וקוראים לה לאומי כארד, הבעלים של הכרטיס החדש של בנק לאומי - ויזה לאומי. החברה הזו קמה לאחר שהבנק הפסיד בצורה שלומיאלית ממש את חברת כרטיסי האשראי ויזה כ.א.ל לבנק דיסקונט ונותר ללא הפרה החולבת ששמה חברת כרטיסי אשראי.

ועכשיו בבנק לאומי נחושים לעשות הכל כדי להסביר ללקוחות איזה כרטיס טוב יותר. האמצעים לכך הם, כפי שמתלוננים לקוחות הבנק, חסימת כרטיסי האשראי של כ.א.ל, או כפי שמדווחים אחרים - מתנות מפתות במיוחד (ג' כבר בישר לנו בשמחה על מכונת הקפה החדשה שקיבל מלאומי כארד) ועוד ועוד.

ההצלחה של הבנק אינה מוטלת בספק וכיום מדברים בשוק על כך שיותר מ-100 אלף לקוחות כבר עזבו את ויזה כ.א.ל ועברו ללאומי.

כשמפנים לאנשי לאומי את טענות הלקוחות הם מגלגלים עיניים לשמיים ומוצאים תגובות בסגנון: "מבדיקות שעשינו נמצא כי קיימות תקלות רגילות הקורות במהלך פעילות שוטפת, כתוצאה משחיקה של כרטיסים או הקשורות בכרטיסים שלא נדרשו על ידי הלקוח תקופה ארוכה" (מתוך מודעה של הבנק בעיתון "הארץ"). עכשיו הכל ברור, כמה כרטיסים התקלקלו, אבל לא משהו שצריך להדאיג.

ומי אמור לבוא לעזרנו במצב כזה? גם כאן התשובה פשוטה: הנציגים שלנו בממשלה ובדירקטוריון הבנק, וגם ובעיקר מנגנוני הפיקוח השונים ובעיקר המפקח על הבנקים. אבל בפיקוח על הבנקים חוששים כנראה לצאת בגלוי ובאופן ישיר נגד בנק לאומי ולקיים חקירה מואצת ופומבית בעניין שיטות השיווק של לאומי.

אם שוב תשאלו למה, נציע לכם לקיים בדיקה קצרה בדבר מקומות התעסוקה הנוכחיים של פורשי הפיקוח על הבנקים בפרט, ואנשי הפיננסים ברשות המבצעת בכלל. אם תעשו כן תגלו שמרביתם ממלאים תפקידים בכירים מאד במערכת הבנקאית. איש מהם, ככל הנראה, אינו אמיץ דיו כדי לצאת נגד היד שוודאי תאכיל אותו בעוד כמה שנים (ומדובר בדרך כלל בארוחת מלכים).

אז מה נשאר לנו בסוף? נשארנו עם מנכ"לים שפועלים נגד בעלי המניות שלהם, שליחי ציבור שחושבים על עתידם ולקוחות קטנים שעומדים מול הכספומט ולא מבינים למה הם לא מצליחים למשוך מזומן.

ומכאן תצא הקריאה לכל אחד מכם שנתקל בתופעה זו בתקופה האחרונה, להתלונן לפיקוח על הבנקים ולהקים קול זעקה. אז, אולי, מישהו בבבנק ישראל או ברשות החברות הממשלתיות ירים בכל זאת את הכפפה (כי תקשורת חיובית היא בכל זאת משהו שלא ניתן להתעלם ממנו) והדברים ישתנו.