אל תיתנו לשקט להטעות אותכם

תהנו מהחיים בינתיים, כי בקרוב תמצאו את עצמכם לבד, בדד, בחשיכה. משחקי האימה בדרך (חלק I)

משחקי אימה. למה יש כל כך מעט מהם? אחת הסיבות היא שהרבה יותר קשה ליצור פחד מרגשות אחרים: צחוק, להט הפעולה או סיפוק ההישג. בשביל פחד צריך אמינות מקסימלית. דבר קטן שהורס את האשליה גם מבטל את הפחד. בשביל צחוק טוב מספיקה בדיחה מוצלחת, אבל תחושת פחד צריך לבנות לאורך זמן בעזרת סיפור טוב, סביבה מאיימת ובעיקר - הפרטים הקטנים. פחד הוא מהעקיפים שברגשות - ככל שלא ניתנת לשחקן הזדמנות של ממש להתמודד איתו, כך הוא יעיק ויגדל. בגלל זה צריך להכניס לסיפור ולמנוע המשחק הרבה רמזים עדינים, בלי לחשוף הרבה מדי ומוקדם מדי. צל שעוקב אחרי השחקן על פני זמן ארוך, נעלם ושוב מופיע ברגעים קריטיים, מפחיד יותר מהזוועה הכי גדולה שרצה ישר לקרב.

אני אוהב לשמוע על משחקי אימה חדשים, כי יש להם סיכוי טוב לנטוף אווירה, דבר שחסר למרבה הצער בהרבה משחקים. בזמן האחרון היו רק שני משחקי אימה שווים משהו - "פרויקט המכשפה מבלייר" הראשון, שיצא לפני מספר חודשים, ו-Clive Barker's Undying, משחק פעולה שהגיע לפני זמן קצר לחנויות. אספתי עוד שלושה משחקים ששואפים להוריד את הלב שלנו לתחתונים והנמצאים בפיתוח. הראשון שאציג הוא גם הכי קרוב להשלמה, וגם, באופן ראוי, שייך לסדרה שבראה ז'אנר שלם של משחקי אימה.

 

לבד, בחשיכה

 

המשחק הראשון בסדרת Alone in the Dark יצא ב-92' ויצר את סוג המשחקים שנקרא היום "משחקי אימה-הישרדות". המשחק, שפותח בחברת Infogrames, היה אחד הראשונים שהשתמשו בדמויות תלת-ממדיות (דרך אגב, הורדתי אותו לא מזמן מאתר משחקים ישנים - הגרפיקה התיישנה הרבה יותר ממה שחשבתי). שילוב ההרפתקה-פעולה השתמש בזוויות מצלמה ביזאריות ודרמטיות והתבסס על עולם סיפוריו האפלים של הסופר מתחילת המאה (שעברה) H.P. Lovecraft. הוא נתן השראה למשחקי אימה רבים כמו Resident Evil ,Silent Hill ו-Nocturne.

אבל מאז 95' ו-Alone in the Dark 3, נתנו לסדרת האימה-הישרדות המקורית לנוח על משכבה לבד, בחשיכה. נחשו מה? היא עומדת לקום לתחיה. או, כמו ש-H.P. Lovecraft ביטא את זה בדרכו המיוחדת:

That is not Dead which can Eternal lie,

And with strange aeons even Death may die

 

הסיוט חוזר

 

ביוני צריך לצאת Alone in the Dark: The New Nightmare, הפרק הרביעי בסדרה מצד אחד, ואולי הפרק הראשון בסדרה חדשה. יחד איתו חוזר גיבור הסדרה, אדוארד קארנבי, רק שבמשחק החדש הוא הרבה יותר צעיר ונראה די דומה למעשה לגיבור סדרת ההרפתקאות העל-טבעיות של סיירה, Gabriel Knight, כמו שהוא נראה בפרק השני שלה.

עקרונות המשחק נשארו דומים, והוא משלב חקירה של מקומות רדופים, מקוללים וחשוכים עם חידות וקרבות כנגד יצורים שלא נראו כמוהם בעולמנו (וטוב שכך). רק שהגרפיקה נראית הרבה הרבה יותר טובה מכל מה שהיה עד עכשיו בז'אנר, כולל משחקי "המכשפה מבלייר" שלא היו קוטלי קנים מבחינה גרפית.

חבר של קארנבי מוצא את מותו על אי קטן ליד חופי מיין. בירור מעלה שהחבר היה בעיצומה של חקירה לגבי שלושה לוחות אבן של שבט אינדיאני עתיק. האגדה אומרת שהבאתם יחדיו עלולה לשחרר לעולם כוח הרסני במידה שלא תיאמן.

קארנבי לוקח על עצמו להמשיך את החקירה ובאותה הזדמנות לנקום במי שאחראי למות ידידו. המשחק נפתח בטיסה של קארנבי לאי. הוא מלווה על ידי אישה צעירה בשם אליין סרדאק, מומחית להיסטוריה אינדיאנית שטסה לאי לעזור במחקר הארכיאולוגי שנערך שם. בקרבת האי המטוס מותקף על ידי ישות לא מזוהה וניזוק קשות. קארנבי ושותפתו לטיסה מצילים את עצמם מהתרסקות על ידי צניחה מהמטוס, רק שהצניחה מפרידה ביניהם - קארנבי נוחת ביער וסרדאק צונחת על גג של בית. מכאן מתחילה ההרפתקה.

כמו במספר משחקים אחרים מהז'אנר, השחקן יכול לבחור איזה משתי הדמויות לשחק, ובחירה זו תקבע במידה גדולה את מבנה ההרפתקה ואת הזווית שממנה יועבר הסיפור. מי שירצה לחוות את המשחק עד תום, ישחק דרכו פעמיים, פעם עם כל דמות. הדמות שלא נבחרה לא יוצאת מהסיפור, והשחקן נשאר איתה בקשר רדיו ונתקל בה במשך המשחק. שני הגיבורים, בכל אופן, מוצאים את עצמם מהר מאוד מוקפים ביצורים שטניים ומבינים שמשהו מרושע מאוד נטל את האי תחת שליטתו. במשך המשחק הם יחקרו את האי ואת בית האחוזה המבודד שעליו, ירדו למערות שמתחת לאי ואפילו יעברו לעולם זר ואפל, כדי למנוע מהכוח שטמון בלוחות האבן העתיקים להשתחרר.

המשחקיות משלבת חקירה, פתרון חידות וקרב, עם דגש על קרבות חכמים ובוני אווירה ולא על עדרים של מפלצות לכתוש מסלול דרכן. סביבת המשחק האפלה בנויה למתח מקסימלי, כאשר השחקן צריך לעשות שימוש אינטנסיבי בפנס כדי להאיר פינות חשוכות, להרחיק מפלצות שלא סובלות אור ואפילו להזיק לחלקן עם האלומה. מצד שני, חלק מכ- 15 סוגי היצורים הקטלניים שעשו את האי למשכנם החדש דווקא נמשך לאור, כך שצריך ללמוד את דפוסי התגובה של יצורים שונים. המפתחים מדגישים שהם יצרו מפלצות שבניגוד ליצור הסטריאוטיפי של הז'אנר, זומבי טיפש שמתנדנד בפשטות לכיוון הגיבור, לא רק נראות מפחיד אלא גם מתנהגות מפחיד: נעות באפלה ומאגפות אותו, נסוגות מנשקים מזיקים, משתמשות בקירות ובתקרה, וחלקן אפילו דואג לצוד בלהקות ולהתקיף מכמה צדדים ביחד. מלבד הפנס ההכרחי, שחקנים יכולים לאתר 12 כלי נשק, שיעזרו להם להתמודד עם כוחות האופל במסע שמוביל אותם יותר ויותר קרוב לגיהינום עם כל פסיעה.

המשחק נראה טוב, ולפי עדויות, גם נשמע טוב. כ-1300 רקעים צוירו בשביל להציג את עולם המשחק, עם שתי גרסאות לכל רקע בשביל ליצור אשליה של אור וצל בזמן אמת. פס הקול מורכב מכ-450 סוגי אפקטים וקרוב ל-50 קטעי מוזיקה, שמשתנים דינמית בהתאם למתרחש במשחק. אחד מהמפתחים אמר בראיון שהקול הוא חצי מהאטמוספירה, ואני נוטה אפילו להגדיל את המדד שלו - יש משחקים שהפחידו אותי רק בזכות הקולות המצמררים או המוזיקה הקודרת שלהם.

 

מי ומתי?

 

Alone in the Dark: The New Nightmare מפותח בשביל Infogrames על ידי צוות של כ-50 איש הנקרא Darkworks, וכולל מפתחים שעבדו על קלאסיקות כמו Fade to Black ו-Little Big Adventure. הוא אמור לצאת ביוני, וישווק בארץ על ידי אינפוגרם ישראל. אז תהנו מהחיים בינתיים, כי בקרוב תמצאו את עצמכם לבד, בדד, בחשיכה.

 

בחלק השני של הכתבה

 

למה ערפדית היא התקווה היחידה של האנושות ב-Necrocide: The Dead Must Die, ועוד סיוטים בהקיץ מבית מדרשו של HP Lovecraft במשחק Call of Chtulhu: Dark Corners of the Earth (שמתם לב שלמשחקי אימה יש שמות ארוכים?)