שגיא ברעם: "אני מאוד פסימי"

למרות שהוא זכה בדאבל שלישי בקריירה, ולמרות שהוא עשה את זה בפעם הראשונה עם קבוצת נעוריו, לשגיא ברעם קשה לשמוח. בראיון לטל בן ברוך הוא מדבר על המשבר שבו נמצאים הנבחרת והענף כולו: "על הנייר, מוקדמות אליפות אירופה נראות חסרות סיכוי מבחינתנו, אבל צריך להאמין"

אחרי עונה ארוכה ושוחקת, הצליחה אתמול הפועל כפר סבא לזכות בדאבל היסטורי, לאחר שניצחה בגמר גביע המדינה את חצור/באר טוביה בתוצאה 1:3. זוהי האליפות ראשונה בתולדות הפועל כפר סבא, שכבר זכתה בגביע המדינה בשנת 1983.

עבור שגיא ברעם, קפטן הקבוצה בן ה-28, זהו דאבל שלישי, אחרי שני התארים שלקח עם עמקים זבולון והפועל מטה אשר, אך הפעם ההתרגשות הייתה גדולה במיוחד. כפר סבא היא מועדון נעוריו של ברעם, שמשלים בזכייה מעגל אישי מיוחד: "זו הרגשה מצוינת", אומר ברעם יום אחרי הניצחון בגמר. "זו לא הפעם הראשונה שאני לוקח דאבל, אבל זה מועדון הבית שלי, והשמחה היא אחרת והרבה יותר גדולה".

 

מה השתנה העונה בקבוצה, שהצלחתם להשיג אליפות ראשונה וגביע?

 

"עד עכשיו נעשו הרבה טעויות לאורך כל השנים בכפר סבא. הביאו לכאן שחקנים ומאמנים שלא התאימו למערכת. היו תכניות גרנדיוזיות, שהתרסקו מהר מאוד. העונה הגיע דני אורן, ועשה את המהלכים הדרושים כדי להצליח. הוא הביא שחקנים ישראלים, שהם החלק הדומיננטי בקבוצה, ועם קצת מזל, הצלחנו לעשות את זה. בכל קבוצה שלקחתי איתה אליפות הגרעין היה ישראלי, כי להם יותר אכפת מהקבוצה. העונה כל אחד עשה מה שהוא יכול, וזה הצליח לדני".

 

איך מתמודדים עם הלחץ והשחיקה שעליה אתה מדבר?

 

"העונה הייתה מאוד ארוכה, שיחקנו מתחילת אוגוסט, והשחיקה היא באמת גדולה, בעיקר מנטאלית. צריך לפעמים להחזיק את המסגרת בכוח, אבל האווירה בקבוצה היא טובה מאוד, וזה עוזר כשמגיעים לאימונים בכיף".

"מבחינת אופי, דני (פרידמן) ואני יותר מתלהבים ומושכים את השחקנים אחרינו, אבל באופן כללי זו לא קבוצה אפאטית, וכל אחד מילא את התפקיד שלו בצורה הטובה ביותר".

 

בחודש הבא ייערכו המשחקים בסיבוב השני במוקדמות אליפות אירופה לדרג א'. הנבחרת נמצאת כרגע באחד מרגעי השפל שלה, לאחר שמחודש ינואר לא היה לה מאמן. אתה חושב שיש עוד סיכוי?

 

"על הנייר זה באמת נראה חסר סיכוי, אבל לא משחקים על הנייר ואני תמיד מאמין שאפשר לנצח, אחרת לא הייתי נוסע בכלל. אנחנו צריכים לנצח את בלגיה בשביל להישאר בדרג א', וזה לא בשמים. למרות שאנו נוסעים עם כלים מוגבלים ויש שחקנים שאין להם תחליף, צריך להאמין, אחרת זה לא שווה את כרטיס הטיסה".

 

אבל גם אם נישאר בדרג א', הנבחרת היא רק סימפטום למצב הכדורעף בארץ. איך אפשר לשפר את המצב שבו הענף נמצא?

 

"בעניין הזה אני מאוד פסימי. ראיתי השבוע תמונה של נבחרת הנוער כשהיא היתה הכי טובה בכל הזמנים, ומכל הסגל, רק אני ויובל כץ נשארנו בענף. שחקנים ישראלים פורשים בגיל צעיר יחסית של 28-30, הקבוצות נבנות עם סגל מצומצם ואין מחליפים לכל השחקנים, ואז השחיקה היא גדולה מאוד. אני, למשל, נמצא כבר אחרי שלושה ניתוחים".

 

מרקו בראוור הגיע לארץ, ויש סיכוי טוב שהוא ימונה למאמן הנבחרת הבא. מה אתה חושב על האופציה של מינוי מאמן זר לנבחרת?

 

"הנבחרת זה הדבר הכי חשוב. פעם הנבחרת הייתה משהו ששואפים להגיע אליו, והיום זה לא ככה, וחבל. עכשיו, כשיביאו מאמן זר, אני מקווה שזה יעזור מאוד. מאמן זר זה מהלך נכון, יש הרבה מה ללמוד ממנו, ולאופציה הישראלית תמיד אפשר לחזור".

 

באופן אישי, אתה חושב לשחק בליגות בחו"ל?

 

"יש לי דרכון גרמני והייתה לי כבר אופציה לעזוב, אבל זו צריכה להיות הצעה מאוד מפתה מבחינה פיננסית בשביל להוציא אותי מהחממה כאן. אני מקצוען, ורק הליגה האיטלקית היא מעל הסטנדרט הישראלי. נכון לעכשיו אני בכפר סבא, וזה המקום הטבעי שלי. אין לי עוד הרבה שנים לשחק, ואני מאמין שאני אשאר כאן".