NBA: מגבלות הכוח

אם לא יקרה נס ספורטיבי, השבוע הקרוב יהיה האחרון של פורטלנד טרייל בלייזרס העונה. הקבוצה עם תקציב הענק, שנתמכת על ידי מייסדי מיקרוסופט, תראה איך קבוצות צנועות כאינדיאנה וטורנטו שועטות קדימה. עפר שלח על התוצאות שבבניית קבוצת אינסטנט

אם לא יקרה נס ספורטיבי, השבוע הקרוב יהיה האחרון של פורטלנד טרייל בלייזרס העונה. הקבוצה בעלת ה"פיי-רול" הגבוה בליגה בשנתיים האחרונות, שהבעלים שלה הקים את מייקרוסופט יחד עם ביל גייטס והשחקן המוביל שלה לקח שש אליפויות יחד עם מייקל ג'ורדן, תסיים את הפלייאוף בהפסד ללוס אנג'לס לייקרס בסיבוב הראשון ותלך הביתה, לראות בטלוויזיה איך קבוצות כמו אינדיאנה או טורונטו ממשיכות להיאבק. רק חמש קבוצות מחקו פיגור של 2:0 בסידרה של הטוב מחמישה, והבלייזרס של העונה לא נראים כמו מועמדת של ממש להיות הגירסה השישית של בעלי הנס.

זה מוכיח, בפעם האלף, שכסף לא יכול לקנות אליפות – בוודאי לא באנ.בי.איי, שם (בניגוד למה שמקובל באירופה, ובליגות אחרות באמריקה כדוגמת הבייסבול) מקפידים על שוויון תחרותי. פול אלן, שיש לו יותר כסף לבזבז משיכול מישהו מאיתנו לספור, הוא רק האחרון בסידרה של בעלי קבוצות שחשבו שהפתרון לכל בעיה הוא להביא עוד. רק שבספורט, לשמחתנו, זה לא בהכרח עובד.

אלן והמנהלים שלו עברו על כמה מה"לאווים" המובהקים של בניית אלופה. הם בנו את הבלייזרס לעומק – הסגל של השנתיים האחרונות התברך ביותר שחקנים מוכשרים משיש לאיזושהי קבוצה אחרת – אבל לא לגובה: לפורטלנד אין מנהיגות, אין אף שחקן שמתנשא מעל כולם ביכולת או באופי. השחקן היחיד שלה שיש לו חלק מהתכונות האלה הוא ראשיד וואלאס, ששבר העונה את השיא של עצמו מלפני שנה בעבירות טכניות, והורחק מהמשחק השני נגד הלייקרס בדקות המכריעות.

פיפן, על שש טבעותיו, היה אמור להיות המנהיג. אבל פיפן לא היה כזה מעולם. כפי שהיה ברור עוד בשנותיו בשיקגו, פיפן - שהתברך בכישורי כדורסל מושלמים, טובים לא פחות מאלה של ג'ורדן - יהיה השחקן השני הכי טוב בכל מקום אליו יגיע. כשזה היה ליד מייקל, הוא היה השני הכי טוב בעולם. לו היה משחק בקליפרס, הוא היה השני הכי טוב אחרי למאר אודום.

המבנה של פורטלנד הוא מרשים – חבורה מדהימה של אתלטים, גבוהים ויודעים הכל בכדורסל – אבל נעדר בסיס. בלי עושה משחק גדול אי אפשר לקחת אליפות. הוא לא חייב להיות רכז, אבל חייב להיות גארד או פורוורד שמסוגל לשבור הגנות ברגע הנכון ולשלוט במה שהקבוצה שלו עושה בכל רגע נתון. אני אפילו לא מדבר על מג'יק, איזייה או ג'ורדן, לפורטלנד לא היה אפילו רכז כמו אייברי ג'ונסון, פליימייקר צנוע שיודע את תפקידו ומסוגל לנווט קבוצה, שהיה כלי מרכזי באליפות של סן אנטוניו לפני שנתיים.

בעונה שעברה, שלא היו בה קבוצות גדולות באמת, פורטלנד הגיעה כמעט עד הסוף, ונפלה בדיוק בנקודות האלה: בריכוז, בנחישות ובמנהיגות במשחק המכריע נגד הלייקרס. הפתרון של ההנהלה, כרגיל, היה להביא עוד: שון קמפ, עוד שחקן מוכשר ובעייתי שעתידו נמצא הרבה שנים, הרבה קילוגרמים והרבה בקבוקים מאחוריו. התוצאה היתה התפרקות מוחלטת, שבמערב התחרותי של העונה פירושה מקום שביעי וכנראה יציאה מזורזת בסיבוב הראשון. כאמור, ייתכן עדיין נס; אבל מי שבנה לא נכון בערב שבת, ספק אם הנס יקרה לו בשבוע הקרוב, נגד אלופת העולם.