יזהר אשדות. העשירייה

והשבוע ב"טייק אוויי": עשרת האלבומים והסינגלים הגדולים של יזהר אשדות

יזהר אשדות פורסם: 02.05.01, 11:09

הכרתי פעם מישהי שסחבה איתה בתיק מחברת קטנה ובכל פעם ששמעה ברדיו שיר יפה, רשמה את שמו. כל כך הרבה פעמים שכבתי במיטה בלילה או נסעתי במכונית והרצתי לעצמי בראש את עשרת התקליטים, או עשרת הסינגלים של החיים שלי, אבל אף פעם לא רשמתי. אז עכשיו, כשמגיע רגע האמת, אני לא זוכר כלום ופתאום אני זוכר כל כך הרבה.

אז הרשימה הבאה היא כמעט אקראית ובטח אין לה משמעות היסטורית, ואני בטוח שביום אחר הייתי מחבר רשימה שונה לחלוטין, אבל כל אחד מהשירים, או האלבומים הבאים, הוא רגע מרגש או פרשת דרכים בחיים שלי.

 

1. Queen - A Night in the Opera

 

זה האלבום שגרם לי להבין שאני רוצה להפיק תקליטים. הבנתי שהאיש שמנהל את ההצגה המופלאה הזו, הבמאי, הוא המפיק המוזיקלי. אם אני מתייחס לאמנות של עשיית סינגלים, אז קווין והמפיק שלהם, רוי תומס בייקר, פרצו לא רק את מחסום הזמן של הפורמט הזה – כלומר, קדושת שלוש הדקות - אלא גם את המבנה הקלאסי של שיר פופ. אם הביטלס הפכו את אולפן ההקלטות למקום של יצירה ולא רק של תיעוד של ביצוע מוזיקלי, אז קווין לקחו את זה כמה צעדים קדימה, בעיקר באפשרויות השימוש בערוצים רבים - הקלטת הקולות, למשל. השימוש במכשירי האולפן כבכלי נגינה כדי ליצור משהו שהוא 20 סנטימטר מעל האדמה. קסם.

 

2. Frankie Goes To Hollywood – Welcome to the Pleasuredome

 

תשע שנים אחרי האלבום של קווין, "פרנקי הולך להוליווד" הציבו את אחת מאבני הדרך הראשונות (גם "Dare" של Human League) בפופ החדש של שנות ה-80, שהחליף את הגיטרות במחשבים ובסמפלרים. הרעיון היה נפלא: לקחת להקה, לפרק אותה לגורמים, לבנות אותה מחדש ולנצל את כל הכשרון הטמון בחבריה, ממש להיות במאי קולנוע. זה מה שעשה המפיק טרוור הורן, ועם כל זה שרבים האשימו אותו במניפולציה קרה, התקליט הזה, ובעיקר הצד השלם של שיר הנושא, ריגשו אותי עד דמעות.

 

3. The Sex Pistols – Anarchy in the U.K (הסינגל)

 

1976, הייתי בן 17 והתגוררתי בהולנד; קראתי עליהם הרבה בניו מיוזיקל אקספרס ובמלודי מייקר, שהיו התנ"ך שלי, אבל בפעם הראשונה ששמעתי אותם, נפלתי מהכסא. עם הסינגל הזה התחיל פיצול האישיות המקצועי שלי: הרצון לעבוד באולפן מצד אחד, ומצד שני השאיפה לנגן גיטרה עד זוב דם. זמן קצר לאחר שיצא השיר, חזרתי לארץ כדי להתגייס לצבא.

 

4. The Clash – London Calling

 

השיר והאלבום. הפאנק, למרות כל ההייפ שעטף אותו, טמן בחובו לא יותר משלוש-ארבע להקות טובות. הגל החדש, כפי שנקרא ההמשך המוזיקלי של הפאנק, היה בעיקר מקפצה לאמנים מוכשרים שהלכו אחר כך לדרכים אחרות, כמו אלביס קוסטלו ופוליס, אבל הקלאש היו טוטאליים. גם כשהתחכמו, עדיין שמרו על הרבה מאוד כוח, שהותך למלודיות מדהימות ואמירה שנותרה רלוונטית גם היום.

 

5. Underworld – Born Slippy (הסינגל)

 

בדיוק כשחשבתי שמוזיקת פופ לא תרגש אותי יותר באותו האופן בו התרגשתי ממנה במתבגר וכאמן צעיר, הגיעו "אנדרוורלד" ושינו את כל הנחותיי. ב-96', בביקור עבודה בלונדון, צפיתי ב"טריינספוטינג", ופתאום השיר הזה התחיל; אמרתי לעצמי: "מה זה!!!" ורצתי לקנות את הסינגל, פעולה שקשה לעשות אצלנו, למרות ש"נאפסטר" הפך לתחליף לא רע. חזרתי לארץ וזה לא ירד מהמערכת שלי במשך שבועות.

 

6. Nirvana – Nevermind

 

שמעתי לראשונה את "מריח כמו רוח נעורים" שעה שנסעתי במכוניתי, וחשבתי לעצמי שאני שומע מיקס של ראובן שפירא (טכנאי הקלטות ישראלי בכיר). באותו רגע לא הייתי מודע לחשיבות ההיסטורית שלו, את זה עושים רק בראייה רטרוספקטיבית, אבל השיר ניחן באנרגיה מדהימה מחד, ובסדר מופתי מאידך. הצליל היה קר ומתפרץ, קורע לב וחכם במקביל. שיר רב עוצמה שהציג את הכשרון של קורט קוביין כזמר ופרפורמר נהדר, ובעיקר ככותב מלודיות שהרוק לא ידע מאז סטינג ב"פוליס".

 

7. The Who – Who's Next

 

שנת 1971, גיל 13, אלבום שקשור לחוויית ההתבגרות שלי, קשור לתחילת פיתוח הטעם האישי והסובייקטיבי שלי במוזיקה, שהיה שונה מקו הרוק הפרוגרסיבי ששלט בקולקטיב הבראנז'אי של החבורה המוזיקלית האליטיסטית שלי בנוף ים. פיט טאונסנד, כמובן, היה מכאן ואילך למורה הדרך שלי בגיל ההתבגרות.

 

8. Radiohead – Karma Police (סינגל)

 

אחד משירי הפופ היפים בכל הזמנים. לחן, מילים, עיבוד וביצוע מושלמים. יש שם קונפליקט בין הסדר המופתי של העיבוד המדוד וההרמוני לבין הכאוס שבא בדמותה של הגיטרה המתפרצת והשירה של תום יורק שקורעת לך את הלב.

 

9. שלום חנוך – הדרכים הידועות (סינגל)

 

הייתי אז בתיסלם ועקבנו בחרדת קודש אחר העשייה האפית של "חתונה לבנה". היינו בחזרות באיזה קיבוץ, מנותקים לשבועיים מהעיר, ומישהו הביא לנו את המיקסים של האלבום. כששמעתי את השיר כמעט בכיתי. יש הרבה שירים ישראלים יפים, אבל יש מעט כאלה שפולשים אליך כמו הבולדוזר ב"מדריך לטרמפיסט הצעיר בגלקסיה" ומשאירים אותך פעור פה וחסר נשימה.

 

10. פורטיסחרוף – ניצוצות (הסינגל)

 

שיר שגיליתי רק בשנים האחרונות, כי שירים ישראלים בשבילי הם חלק ממסגרת העבודה, וכאב תקני אני משתדל לא לקחת את העבודה הביתה. השיר כשלעצמו כתוב בצורה גאונית: הפזמון מגיע ואז בא עוד אחד ועוד אחד... אחת המלודיות הכי יפות שנכתבו פה.

 

"לך עם הלב", אלבומו האינטרנט של יזהר אשדות, יצא לפני חמישה חודשים.