הלו, זה אינטרנט?

האם אלכסנדר בל שיער כי הטלפון שהמציא יוליד חברה כל-כך מצליחה, שתיאלץ ברבות הימים להתפרק, עקב כוחה המונופולי; האם הוא שיער, כי אחד מענפי החברה - לוסנט - יעסוק בהקמת התשתית לטלפון הנייד ולרשת האינטרנט; האם מייסדי ומשקיעי כרומטיס הישראלית, שנרכשה במחיר שיא של 4.8 מיליארד דולר על-ידי אותה לוסנט, שיערו כי תוך חצי שנה יצטמק שווי העסקה ב-80%?

כשהוצג ב-1876 מכשיר הטלפון הראשון, שהומצא על-ידי אלכסנדר גרהאם בל, לפני נשיא ארה"ב, רטפורד בי. הייס, אמר הנשיא: זוהי המצאה מופלאה, אבל מי אי פעם ירצה להשתמש בה? בל המאוכזב פנה לחברת ווסטרן-יוניון-טלגרף-קומפני, והציע לה לרכוש ממנו את הזכויות לייצור המכשיר ב-100 אלף דולר, אך נתקל בסירוב. תגובות צוננות נוספות דחפו את בל להקים את חברת בל-סיסטם, שעשורים לאחר מכן כרתה שותפות עם חברת ווסטרן-אלקטריק, וממנה התפצלה לחברת הטלפונים AT&T. לקראת סוף המאה ה-21, ב-1995,פוצלה החברה, וממנה נולדה לוסנט-טכנולוג'יס. לוסנט הפכה לשחקנית מרכזית בתחומי הרשתות והתקשורת, והכנסותיה בשנת 2000 הגיעו ל-34 מיליארד דולר.

 

ילד סקרן ושמו בל

 

אלכסנדר בל נולד באדינבורו, סקוטלנד, ב-1847. אביו היה מורה לתורת הדיבור באוניברסיטה המקומית, ושימש גם כמורה פרטי לילדים חירשים-אילמים, או בעלי ליקויי דיבור. אמו, שאף היא היתה לקוית שמיעה, היתה אישה משכילה, והנחילה לילדיה ידיעות רחבות, עוד לפני שהגיעו לגיל בית הספר.

בילדותו נודע אלכסנדר בקרב חבריו כ"פרופסור בל לאנטומיה", משום שנהג לאסוף פגרי חיות ולנתח את קרביהם מול עיני החברים. מאוחר יותר נשלח לסבו בלונדון, שם למד לקרוא בקול רם ובעל פה מונולוגים ממחזות שייקספיר.

בלונדון פגש אלכסנדר, ביחד עם סבו, איש שהמציא "מכונת דיבור" המשמיעה קולות - קוסם בשם ויטסטון, שהציג את המכונה לפני קהל. מאותו יום החל בל הצעיר בניסויים, שמטרתם היתה להמציא מכונת קול משוכללת, שתאפשר להאזין ולדבר דרך אותו מכשיר, ולהעביר את הקולות למרחקים.

כאשר היה בל בן 20, עקרה משפחתו לבוסטון שבארה"ב. בגיל זה כבר היה מומחה, כמו אביו, לטיפול בילדים חירשים-אילמים, וראה במקצוע זה את ייעודו. בגיל 29 נשא לאישה את תלמידתו החירשת, מייבל הובארד.

 

בוסטון בעידן הטלגרף

 

הימים היו ימי הטלגרף - המצאתו של מורס, ששוכללה על-ידי תומאס אלווה אדיסון. הערים והדרכים בארה"ב התמלאו קווי טלגרף רבי חוטים, ומשרדי טלגרף שלחו שליחים לבתי הלקוחות עם המברקים

שהועברו דרכם. צעירים אחדים ברחבי אירופה ואמריקה עסקו, כל אחד במקום מושבו, בניסיונות לבניית מכשירים משוכללים ומתקדמים יותר בתחום הקול והטלגרף. אחד מהם היה אלישע גריי מחברת הטלגרף האמריקנית ווסטרן-יוניון.

כאשר הלך גריי למשרד הפטנטים בניו-יורק, כדי לרשום את הפטנט שלו - מכשיר השומע ומשמיע קולות - נודע לו כי אדם בשם א.ג בל הגיע כמה שעות לפניו, ורשם פטנט על מכשיר דומה. למרות זאת, חברת ווסטרן-יוניון, שהעסיקה את גריי, העדיפה את ההמצאה שלו ודחתה את זו של בל. בל לא אמר נואש וחבר לצמד שותפים - תומאס ווטסון וגרדינר הובארד. יחד הקימו חברה לפיתוח המצאתו, שנקראה אמריקן-בל.

 

הטלפונים הראשונים נתקלים באכזבה

 

ב-1881 חתמו בל ושותפיו על חוזה לפיתוח הטלפון של בל עם חברת ווסטרן-אלקטריק, שהתאחדה בינתיים עם חברת ווסטרן-יוניון. ווסטרן אלקטריק חיברה את ערי אמריקה לרשת החשמל משנות ה-70 של המאה ה- 19. בין בעלי החברה היה גם הממציא המאוכזב אלישע גריי. ב-1880 גדלה והתעצמה ווסטרן-אלקטריק, והפכה גם לספקית מכשירי חשמל לבית ולתעשייה.

ב- 1900 מכר לאיי-טי-אנד-טי ממציא בשם פופין פטנט, שאיפשר לראשונה שימוש בטלפון למרחקים ארוכים, בין ארצות ויבשות. ב- 1914 הפכה הטכנולוגיה לישימה. בינואר 1915, 39 שנה לאחר שהתנהלה שיחת הטלפון הראשונה במכשיר של בל, בתוך חדר המעבדה שלו, התקשר הממציא מניו-יורק לשותפו, תומאס ווטסון, בסן-פרנסיסקו. עוד 12 שנה עברו, וב- 1927 התנהלה השיחה הראשונה מניו-יורק ללונדון. ב-1907 אוחדו הפעילויות של AT&T החברה של בל ושותפיו (לשעבר אמריקן-בל) ו-ווסטרן אלקטריק.

ב- 1925 נקראה החברה המשותפת בל-טלפון-לאברטוריס. החברה התפתחה באיטיות, אך פתחה עידן חדש, כאשר החלה לחבר את ערי ארהב לרשת הטלפונים. הערים הראשונות שהתחברו לרשת היו בולטימור, שיקאגו, סינסינטי, בוסטון ופרובידנס. השיווק היה איטי, והלקוחות הפוטנציאליים לא גילו התלהבות, בדומה לקשיי החדירה של האינטרנט רחב הפס בימינו.

 

ההמצאות ששינו את חיינו

 

מעבדות לוסנט של היום, לשעבר מעבדות בל, נוסדו ב-1925, ובהן נולדו במרוצת המאה ה-20 יותר מ- 40 אלף המצאות בתחומים שונים. בין ההמצאות היה הטרנזיסטור - מתג חשמלי קטן, שהומצא ב –1947 במעבדות בל, ואיפשר את מזעור כל מכשירי החשמל שבהם אנו משתמשים, מהרדיו ועד הטלפון הסלולרי.

במעבדות בל גם פיתחו, בין השאר, את מערכות הקול, שהפכו את תעשיית הסרטים מראינוע לקולנוע. גם ההצגה הראשונה של הטלוויזיה היתה במעבדות בל, באפריל 1927.

וגם במאה ה- 21, בכל יום רושמים במעבדות לוסנט-בל בממוצע ארבעה פטנטים, שאולי בעתיד לא נבין איך יכולנו לחיות בלעדיהם (או לפחות בלעדי המוצלחים שבהם).

אבל בהצלחה של איי-טי-אנד-טי היו טמונים זרעי הפורענות עבורה. התפוצצות התקשורת בארה"ב, שהואצה מתום מלחמת העולם השניה, יצרה ענק מאיים. החברה יצקה את תשתית הטלפוניה, יצרה ושיווקה את המכשירים וגם סיפקה את השירותים והפכה למונופול רב עוצמה.

 

לידתה של לוסנט

 

ב- 1949 נתבעה החברה על הפרת חוקי ההגבלים העסקיים, שביקשו לסכל את כוחם של המונופולים הגדולים. ב- 1956 הוגבלה פעילותה של חטיבת ווסטרן-אלקטריק, וב- 1979 נאסר על החטיבה למכור שירותים נוספים תחת איי-טי-אנד-טי. עוד לפני כן, ב- 1974 נאלצה איי-טי-אנד-טי להפריד את פעילות חברות הטלפון המקומיות מפעילותה, החל מ- 1984. במסגרת זו תפסה איי-טי-אנד-טי טקנולוג'יס את פעילותה של ווסטרן אלקטריק.

ב- 1989 שוב פוצלה החברה לכמה יחידות, שמאוחר יותר התמזגו עם בל-לברטוריס. אבל ב- 1995 שוב פוצלה החברה לשלוש חברות שונות, ביניהן נורטל-נטוורק, וחטיבת המחשבים FCC. השלישית היתה לוסנט שפירושה הארה; הלוגו של החברה מתאר מעגל של אור.

לוסנט עוסקת בעיקר בבניית תשתיות מידע, אופטיקה וטלפוניה הסלולרית. החברה התמחתה בהצעת פתרונות מלאים בתחומה - מהתכנית ועד ההקמה, אספקת החומרים והציוד למערכות התקשורת, והתאמת התשתית לצרכים ספציפיים. מחזור המכירות שלה ב- 2000 הגיע ל- 34 מיליארד דולר.

ב-2000 העסיקה לוסנט 125 אלף עובדים בעולם. בחודשים האחרונים, עקב המשבר בשוקי ההון באמריקה ובעיקר במגזר הטכנולוגיה, הודיעה החברה על פיטורי 15 אלף עובדים. כיום מתמודדת החברה, כמו רוב החברות בתחומה, עם הירידה בביקושים למוצריה והירידה העצומה בערך מניותיה (10.8 דולר בסוף השבוע שעבר, לאחר שביולי אשתקד הן הגיעו ל- 63.5 דולר).

לוסנט חתומה על שלושה פיתוחים משמעותיים השנה: האחד מאפשר העברת מידע רפואי מדויק, כמו לחץ דם וקצב נשימה, באמצעות טלפון סלולרי; השני הוא פתרון שיבוצע במסגרת הסכם משותף בין וורנר-טיים טלקום ולוסנט, ושיאפשר העברת 320 מיליון הודעות בנות דף אחד, בו-בזמן, באמצעות הדואר האלקטרוני. הפיתוח השלישי הוא מוליך-על לחשמל, העשוי חומר פלסטי חדיש בשם פולתיופן.

 

עוד כמה דברים

 

*חברה-בת של לוסנט העולמית נפתחה בישראל באוגוסט 2000. בחברה 15 עובדים והמנכ"ל בה הוא דני אלדר. לוסנט-ישראל נותנת שירותים לחברות בתחום התקשורת, וביניהן בזק, אופק, סלקום, קווי זהב, ברק, חברות הסלולר, וספקיות אינטרנט בישראל. החברה גם משתתפת במכרזים לבניית התשתית עבור מתחרי בזק בתחום התקשורת הפנים ארצית, ולבניית תשתית חדשה לחברת פלאפון.

*גרדינר גרין הובארד, שותפו של אלכסנדר ג. בל וחותנו, היה גם ממייסדי האגודה שלימים ייסדה את הנשיונל-ג'יאורפיק-מגזין. באחד הגליונות הראשונים של המגזין התפרסם מאמרו של בל על המצאתו - הטלפון.

* 20% מכלל המשרות הבכירות וחברי הדירקטוריון בלוסנט מאוישות על-ידי נשים. גם מנכ"לית חברת HP, קרלי פיורינה, שימשה בתפקידה הקודם בתפקיד בכיר בלוסנט.

*לוסנט רכשה עד אוקטובר 2000 38 חברות בסכום כולל של 46 מיליארד דולר. בישראל היא רכשה באוגוסט 2000 את חברת הסטארט-אפ כרומטיס, בעסקת מניות שהיקפה הגיעה אז ל- 4.8 מיליארד דולר.

*מדעני מעבדות בל קיבלו שישה פרסי נובל, שבהם התחלקו 11 מדענים - הראשון ב- 1927 ניתן לד"ר קלינטון דוויסון - ועוד עשרות פרסים בתחומי המדע, הטכנולוגיה וההנדסה.