בנק ישראל: ליתרות המט"ח אין חשיבות כמקור כספי לניהול שע"ח

נוכח השינויים בתחום הפיננסי הכוללים הגמשה ניכרת של משטר שער החליפין

"לנוכח השינויים שנרשמו בשנים האחרונות בפעילות הפיננסית בישראל, אין יותר ליתרות מטבע החוץ חשיבות כמקור כספי לניהול מדיניות שער החליפין". הצהרה זאת פורסמה היום (א') על ידי לא אחר מאשר בנק ישראל עצמו, המופקד על ניהול יתרות המט"ח.

בסקירה השנתית לשנת 2000 של מחלקת מטבע חוץ בבנק ישראל שפורסמה היום, מוקדש כל החלק הראשון לנושא ניהול היתרות. גודלן של יתרות מטבע החוץ ודרך ניהולן על ידי בנק ישראל הם נושאים שנויים במחלוקת, שעוררו בשנים האחרונות לא מעט ויכוחים.

בשלוש השנים האחרונות מסתכמת הרמה הממוצעת של היתרות בכ- 22 מיליארד דולר. רמה זאת קרובה לרמת יתרות המט"ח של איטליה והיא גדולה מזאת של מדינות אירופיות כמו שבדיה, נורבגיה, דנמרק, הולנד, בלגיה ואוסטריה.

לפחות שליש מהיתרות נובע מהדולרים שרכש בנק ישראל לפני מספר שנים ממשקיעים שהזרימו לארץ מטבע חוץ כדי לנצל את הריבית הגבוהה על השקל. את השקלים ששילם תמורת הדולרים, ספג בנק ישראל בחזרה והוא ממשיך לשלם עליהם ריבית עד היום.

רמת יתרות מט"ח גדולה מדי כרוכה בהוצאה כספית ניכרת. זאת בשל העובדה שהריבית הדולרית שמקבל בנק ישראל על השקעת היתרות בחו"ל קטנה מהריבית השקלית שהוא משלם על השקלים שספג מהציבור בגין אותם דולרים לפני מספר שנים.

עד עתה טען בנק ישראל כי היתרות הגדולות נחוצות למשק, בין היתר כדי להגן על משטר שער החליפין. היום, כאמור, באה מחלקת מטבע חוץ של הבנק ומודה לראשונה כי ליתרות המט"ח אין חשיבות כמקור כספי לניהול מדיניות שער החליפין. זאת, למרות העובדה שרצועת הניוד של שער החליפין עדיין לא בוטלה, כפי שדורש הנגיד, ד"ר דוד קליין.

בין השינויים בתחום הפיננסי שהקטינו במידה רבה את חשיבות יתרות המט"ח, מונה מחלקת מטבע חוץ את ההתפתחויות הבאות: הגמשה ניכרת של משטר שער החליפין. בנק ישראל אינו מתערב במסחר במטבע חוץ כבר למעלה משלוש שנים והוא אף מצהיר על כך, תהליך הליברליזציה במטבע חוץ כמעט הושלם ולמעשה המשק הישראלי פתוח היום לתנועות הון.