אדי לוקאס: משיח לא בא

אולם הכדורסל בחולון, יום ראשון בערב. שני אוטובוסים עמוסים לעייפה פורקים 9 חבר'ה צעירים וגבוהים - שחקני הפועל צפת, שניים שלושה עסקנים, מאמן ועשרות אוהדים גאים, עם ברק בעיניים שעושים רעש, קופצים כמו ברסלבים בכניסה ליציע הזנוח. רק אדי לוקאס לא בא. וגם לא טילפן

היום: ראשון. השעה: 16:00. המקום: צפת. יושבים שעות ומחכים שמשיח יבוא. הדרך לגאולה של הפועל צפת הצנועה עברה בין כרמיאל, חדרה, הרצליה, גבעת שמואל והגיעה לחולון. שישה נצחונות רצופים של הקבוצה הם תופעה שאפילו זקני העיר לא זוכרים. רק עוד ניצחון קטן בחולון ויש נס בעיר הקודש הצפונית. אפילו רבי שמעון בן זכאי וחבריו מתהפכים בקבריהם. מגויסים בהשגחת אלוהים ובשליחו עלי אדמות, מחיה המתים מצפת, ילד אמריקני שחום עור מווירג'יניה, משיח בן זמננו - אדי לוקאס שמו. אבל ברגע האמת משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן.

 

משה, מודל 2001

 

לוקאס, מלך הסלים של הליגה (27.3 נקודות למשחק), איש מפתח ידו בכל ויד כל בו, חמוש מטה הקסם שיורה ב-53 אחוזים מהשדה, הביא את צפת לסיפה של הארץ המובטחת, כמעט לבדו. אך כמו רבים וטובים לפניו, העדיף לצפות בה מרחוק, ממרומי הר מירון, וראה אותה נעלמת בין ידיהם של אלה שהוביל עד הלום. רוני אלטמן, המאמן, מסתכל בשעון ומפלבל בעיניו.

 

באמונה שלמה

 

18:30, אולם הכדורסל בחולון - שני אוטובוסים עמוסים לעייפה עושים את הכיוון ההפוך מקברי הצדיקים לכיוון גוש דן. במגרש החניה הם פורקים 9 חבר'ה צעירים וגבוהים, שחקני הקבוצה, שניים שלושה עסקנים, מאמן ועשרות אוהדים גאים, עם ברק בעיניים שעושים רעש, קופצים כמו ברסלבים בכניסה ליציע הזנוח. לוקאס לא היה ביניהם. בדרך הם עוד שרו "אני מאמין באמונה שלה, בביאת המשיח, אני מאמין".

 

גם כן אפטר

 

19:30, משה ביטון זורק ביניים - שי אזולאי, עמית שחם, אורן בן חמו ואדריאן פלדג'ר אחד, מסתערים על החולונים. יורי, אוהד ותיק נכנס לאולם, לבוש בגדי ב' מג'ויפים של צה"ל. הוא שמר את החופשה שלו מהמילואים ליום המשחק. הוא כל כך רצה לראות את לוקאס משאיר אותם בליגה. "לוקאס הבן ז..." הוא מסנן, אם הייתי יודע שהוא הבריז לא הייתי בא, הוא חושב לעצמו. הלכה המדינה.

 

מקובל עלי

 

20:30, מחצית - חדר ההלבשה של צפת. רב הקבוצה, הרב כדורי של הכדורסל, מנסה לעודד את החבר'ה, להתפלל קצת, לקמבן קמיעות. זה נראה חסר סיכוי בלי לוקאס, וחולון מובילים כבר ב-13 הפרש. יורי מנקה את קליפות הגרעינים משפמו המתולתל ספוג הרוק. מישהו צועק הפועל תל אביב ניצחה את חיפה 0:1. נוטף זיעה הוא מרעים "את מי זה מעניין?". הינה כי כן מתחלפת שעה בשעה, צפת בדרך להפסד ולוקאס כנראה נ..נח..נח לו בדירה.

 

עד טיפת האוויר האחרונה

 

21:12, דקה לסיום - יש אלוהים, כנראה. החבר'ה מצפת עשו את הבלתי ייאמן ועלו ליתרון 98:96. "יאללה צפת, יאללה צפת", מנצח יורי, חצי חנוק, על מקהלת הילדים סביבו. מי זה לוקאס בכלל, כשיש לך משיח חדש, בן דוד, עמית בן דוד, וקדוש אחד, רן קדוש, שהולכים לעשות את זה, להשאיר את צפת בליגה. "יאללה צפת". אני מאמין באמונה שלמה.

 

שלום לך תקווה עצובה

 

21:15, חולון מנצחת 99:103 - הכל אבוד, צפת ירדה ליגה. לאוהדים הצרודים מחכה נסיעה ארוכה חזרה הביתה. לפחות הם לא יצטרכו לשיר בדרך. ויורי המום ממלמל "זה לא ייתכן". גם הוא, כמו כולם, יודע שאם לוקאס היה פה התוצאה היתה אחרת לגמרי. השחקנים הסחוטים והמאמן מתאספים, מתחבקים, מודים אחד לשני. לוקאס, שהיה בינהם עד היום, כבר בטח בדרך למטוס. משיח בשמיים ואנחנו בלי הכסף כאן.

 

מי זה מתקשר עכשיו?

 

היה מי שנזכר בעוד משיח שקר כזה, קרטיס מקנטס, שבתאי צבי מאושיסקין, שנעלם במשחק ההישרדות של הפועל תל אביב ב-1999 ונתן להם לרדת ליגה, ככה סתם והכל בגלל כסף. צלצול הפלאפון של המנהל חתך את הדממה המלנכולית באוטובוס בדרך חזרה צפונה. משיח לא בא, אבל הסוכן שלו מטלפן. הוא עוד פעם רוצה כסף, כי משיח או לא, מחויבות או לא, בסופו של דבר, גם הוא נשמע למצוות העשה ולא תעשה, זה שמנחית עליו האלוהים הפרטי שלו, סוכן השחקנים.