שובו של פינוקיו

שפילברג מסתער עם קמפיין רשת רצחני לסרט "AI", על ילד-רובוט שרוצה להיות אמיתי

עיניו של ילד בן 11 ממלאות את המסך. העיניים מלאכותיות, כמו כל איבר אחר בגופו, אבל נשקפת בהן הבעה מוכרת. אנושית מאוד. הן מביעות תחינה, שהילד מתמצת אותה במשפט אחד, נוגע ללב: "בבקשה, עשה שאהיה ילד אמיתי". הרובוט רוצה להיות בן אדם.

הקטע הזה לקוח מתוך סרטון הבקרוב שהופיע לפני כשבוע באינטרנט - לאחד הפרויקטים השאפתניים והחשאיים ביותר של אולפני הקולנוע דרימוורקס, בניצוחו של סטיבן שפילברג.

AI - ARTIFICIAL INTELLIGENCE (בינה מלאכותית), ייצא לאקרנים ב-29 ביוני, אבל הוא הופך כבר עכשיו להרבה יותר מעוד סרט קולנוע. בימים אלה מתנהל באינטרנט מסע יחסי הציבור האגרסיבי ביותר שנערך לסרט ברשת, מאז פרויקט המכשפה מבלייר. מסע היחצנות הזה, בנוסף לעובדה שעד כה ידוע רק מעט מאוד על הסרט, יצר גל של ציפיות וסקרנות עצומה.

AI היא מעשייה עתידנית, המתרחשת במאה ה-22. זהו סיפור על ניסוי מדעי, שנועד ליצור את מה שנראה עד עתה בלתי אפשרי: ילד-רובוט, שהוא יציר מכונה, אבל בעל רגשות. יצור מלאכותי, שמסוגל לאהוב ולהחזיר אהבה.

הקדימון הראשון שיצא לסרט - טיזר קצר בן 30 שניות - הגיע לאינטרנט כבר לפני חודשיים. הוא רמז על הגיבור המרכזי ותו לא: דיוויד הוא בן 11. הוא שוקל 30 ק"ג. גובהו 135 ס"מ. יש לו שיער חום. האהבה שלו היא אמיתית. אבל הוא לא. ואז - כמו נוגע דיוויד בזכוכית חצי אטומה, הנמצאת בינו לבין מצלמת הקולנוע, ומשאיר עליה טביעת אצבע. צילום תקריב מגלה שאין זו טביעת אצבע רגילה. זהו מעגל מודפס של מעבד ממוחשב.

 

פינוקיו מודרני

 

סיפורו של פינוקיו, ילד העץ של הנגר האיטלקי ג'פטו, מקבל כאן חיים חדשים. אם פינוקיו היה אגדה עם מוסר השכל - על אמירת אמת ועל איוולת השקר - הרי שהגירסה של שפילברג מציעה אמת אפשרית, שאולי עוד תתרחש אם ימשיכו ההתפתחויות הטכנולוגיות להתקדם בקצב של היום עד למאה הבאה.

כבר היום מדברים על אינטליגנציה מלאכותית כעל הדבר הבא ברובוטיקה, ומדענים ידועי שם במכללות המכובדות ביותר עוסקים בכך במלוא הרצינות. אבל הסרט AI אינו עוסק ביכולת הטכנולוגית - הנלקחת שם כמובן מאליו - אלא בהיבט המוסרי של הרובוטים האנושיים, וגם בזכויות הלגיטימיות שלהם, כבעלי אישיות עצמאית, לקבל יחס כמו בני אדם.

בקדימון השני, החדש, לסרט נשמעים ברקע דבריו של פרופסור באוניברסיטה לפני תלמידיו: אני מציע לבנות רובוט-ילד, שיאהב, שיהיה מסוגל לאהוב את ההורה או ההורים שניתן לו, באהבה ללא סוף. הילד שלנו יהיה מושלם, כאילו מוקפא בזמן. לעולם אינו חולה, לעולם אינו משתנה. עם כל הזוגות שמנסים ללא הצלחה להביא לילד לעולם, נמלא בכך צורך אנושי גדול.

 

החזון של קובריק

 

הרעיון המקורי היה של הבמאי המנוח סטנלי קובריק. כבר בסרטו הקלאסי מ-1968 - אודיסיאה בחלל 2001 - כיכב המחשב האל 9000 בעל החשיבה העצמאית. קובריק השתעשע שנים ברעיון להפיק סרט המשך, על ילד-רובוט עם אינטליגנציה מלאכותית, שרוצה להיות ילד בשר ודם. זה היה אמור להיות הפרויקט המרכזי שלו אחרי מטאל ג'אקט מ-1987. הוא חזר וגילגל את הרעיון עם ידידו, הבמאי סטיבן שפילברג, שהבטיח לסייע בהגשמת החזון.

אבל קובריק מת במפתיע ב-1999, בלא שהצליח להגשים את חלומו. מפיקת הסרט, קתלין קנדי, סיפרה לא מכבר כי הוא עוד הספיק להעלות על הכתב רעיונות - אבל לא השאיר אחריו תסריט. מותו של קובריק השאיר את הפרויקט תלוי באוויר, עד שמשפחתו הסכימה לאפשר לשפילברג להמשיך ולגלגל אותו.

 

החידות ברשת

 

שפילברג לא הסתפק בהפקת הסרט עצמו. הוא גם מפקח כיום אישית על מסע השיווק המתוחכם באינטרנט, שמותיר את מסע השיווק של פרויקט המכשפה מבלייר כצל חיוור. מדובר במארג ענק של אתרים ורמזים, המהווים למעשה משחק חידה אחד גדול. המשחק הזה מתפשט בין גולשי האינטרנט כמו שריפה בשדה קוצים. האולפנים מכחישים אמנם כל קשר רשמי לאתרי המשחק הקשורים לסרט, אבל כל הסימנים מצביעים על קשר מכוון.

המשחק האינטרנטי מתרחש באותו עולם עתידי שבו מתרחשת עלילת הסרט, והתקופה דומה. רק דמות אחת משפע הדמויות בעלילת הסרט ובעלילת המשחק מופיעה גם באינטרנט וגם בסרט: דיוויד האנדרואיד, שבסרט הוא ילד בן 11 הקפוא בזמן (לנוחיות הוריו) - ובמשחק האינטרנטי הוא כבר אדם בוגר.

הפרויקט באינטרנט, שמושקעים בו כספים רבים, ומעורבים בו יוצרים מכל הסוגים, הוא הפקה משותפת עם חברת המדיה והאינטרנט AOL טיים-וורנר. הכל נעשה תוך ניצול מלא של יכולות האינטרנט - כולל טכניקות פלאש, קישוריות וגרפיקה מהממת. באורח נדיר, שיתפה מיקרוסופט פעולה עם AOL, כדי להשלים את הפרויקט הממוחשב. קאבל ססר, תוכניתן מקינטוש - המפעיל אתר אינטרנט המוקדש לסודות הסרט - אמר בראיון לאתר INSIDE.COM, כי לדעתו, זהו מסע השיווק הראשון שמבין מה באמת אפשר לעשות באינטרנט.

 

רמזים לתעלומת רצח

 

הקדימון השני שנוצר לסרט משמש כנקודת המוצא למשחק. בשורות הקרדיט שלו מופיע השם ג'אנין סלה (Jeanine Salla), בתפקיד תרפיסטית של מכונות - כלומר, מעין פסיכיאטרית של רובוטים. מי שמריץ את השם הזה במנוע החיפוש גוגל, מוצא את עצמו באתר אוניברסיטת העולם, שבו עובדת, כביכול, ג'אנין.

זה עוד לא הכל: כשמחייגים אל השלוחה של ג'אנין, אפשר לשמוע מענה קולי, שבו היא מודיעה כי היא נמצאת בלוויה של אוואן צ'אן, שותף לעבודה, שעבד על הדמיה תרמאלית במי ים ובמים מתוקים. מכאן מתחילה תעלומה מרתקת לא פחות: מתברר שצ'אן נרצח, ואנו אמורים לנסות לפענח את הרצח הזה - שיתרחש אי שם במאה ה-22.

לא פשוט להתקדם דרך הרמזים השונים. חלק מהם דורשים תשומת לב לפרטים קטנים, ששפילברג ואנשיו מפזרים בקמצנות. כך, למשל, אחד הרמזים צץ לאחר שמבצעים תקריב על מסך קטן בתמונה באחד האתרים, ומריצים את התקריב בתוכנה לצפייה בתמונות. רק בהגדלה המירבית אפשר להבחין במסר שכתוב על הקיר. רמזים אחרים דורשים מהגולש ידע בכימיה וגם בתיכנות.

שלב אחרי שלב מצטיירת תמונה של עולם בדיוני, מודל 2142, שבו הגיעו רובוטים לשלב מתקדם ביותר, כמעט אנושי. אתר פיקטיבי, שנוצר במיוחד לרגל הפרויקט, מציע למכירה בני לוויה רובוטיים. אתרים אחרים - רציניים, מנומקים ומושקעים להפליא - מנסים לטפל בבעיות אתיות העלולות להתעורר אם וכאשר הרובוטים העתידיים יקבלו תכונות אנושיות כמו בסרט. אתר אחד מתנגד לכל התופעה של הענקת תכונות אנושיות לרובוטים. לעומתו מתייצב אתר אחר (הנושא את השם הבלתי נמנע "בצלמנו ובדמותנו"), למען זכויותיהם הלגיטימיות של הרובוטים האנושיים.

 

המוני גולשים מתמסרים לכתב החידה

 

מי שמוכן להתמסר לשיגעון, יגלה שהוא לא לבד. המוני גולשים מכל העולם כבר עובדים במרץ על פתרון כתב החידה, בין היתר בקבוצות דיון רבות. יש גולשים שמעדיפים לנסות ולהיעזר באתר המשפחה של צ'אן, ומי שמבקש לקבל את התמונה המלאה, מוזמן לבקר באתר הבריטי THE TRAIL, המסכם את כל הרמזים שכבר נפתרו עד היום - אבל ראו הוזהרתם: מהלך שכזה מוריד הרבה מן התענוג.

התחכום מגיע עד כדי כך, שגולשים שהכניסו את פרטי הדואר האלקטרוני שלהם לאתרים העוסקים בכתב החידה - החלו לקבל פקסים, הודעות דואר אלקטרוני ואפילו שיחות טלפון מהדמויות השונות במשחק. חלק מהאתרים כוללים מספרי טלפון אמיתיים, שמאפשרים להתקשר ולקבל מידע נוסף. עם זאת, אף אתר אינו מספק עדיין מידע מלא על הסרט עצמו. זהו עדיין סוד כמוס.

 

הפיתרון, כך נראה, עדיין רחוק

 

המירדף האינטרנטי הגלובאלי לפתרון כתב החידה נמצא רק בתחילת דרכו. הוא רחוק מפיתרון, והוא ימשיך כנראה לפעול גם לאחר השקת הסרט בקיץ. בנוסף לאתרים המקדמים את המסתורין, יש לצפות לעוד חידושים - כמו משחק מיוחד המבוסס על הסרט, שייצא במהלך השנה למכונת המשחקים Xbox של מיקרוסופט.

 

קרע את הפנים

 

הדיון בסוגייה חורג מגבולות האינטרנט. לפני שבועיים הגיעו יוצרי הסרט למעבדות MIT בבוסטון - אחד ממעוזי המחקר המתמקדים באינטליגנציה המלאכותית - למיפגש בין אנשי האקדמיה העוסקים בתחום לבין היוצרים מהוליווד.

המפגש החל בהקרנת קליפ קצר, שבו התנצל שפילברג על כך שלא יכול היה להיות נוכח בעצמו באירוע. לאחר מכן הוקרנו 10 דקות מתוך הסרט. מתוכן היה אפשר לשמוע רק חמש דקות מפס הקול, שבו מסביר השחקן בן קינגסלי את השתלשלות העניינים.

בסרטון נראה השחקן ויליאם הארט בתפקיד פרופסור ארוגנטי, המבצע לעיני תלמידיו הדגמה מדהימה: הוא דוקר אישה בשם מכה בכף ידה, אבל היא לא מדממת. בשלב הזה הארט קורע את פניה, חושף את החלק המתכתי הפנימי שבו, ומוציא מתוכו את מעבד המחשב שמפעיל את האישה. כן, היא רובוט.

הארט אומר לתלמידי הכיתה, כי למרות שמכה היא נפלאה, אין בה שום רגש. הוא מצהיר, שמה שצריך לבנות זה רובוט שמסוגל לאהוב. ההצהרה הזו מעוררת את הסטודנטים לשאול את השאלה העומדת במרכז הסרט: איזה סוג אחריות יש לבני האדם כלפי מכונה המסוגלת לחוש או לאהוב?

לאחר ההקרנה של הסרטון, התפתח דיון סוער בין המדענים לבין מפיקי הסרט. המדענים טענו כי האפשרות לייצר ילד-רובוט, המתוכנת להרגיש רגשות אנושיים, היא מפוקפקת. השחקן הראשי, הילד היילי ג'ואל אוסמנט, והמפיקה קתלין קנדי אף הופגשו עם הרובוטים האמיתיים - קיסמט וקוג של מעבדת האינטליגנציה המלאכותית באוניברסיטה - ושוחחו עימם.

בינתיים צופים מפיקי AI בהנאה בטפטוף ההדרגתי של מסרי הסרט באינטרנט. הם יודעים שגל העניין שמעורר כתב החידה יהפוך בהדרגה לסערה עצומה. בהקשר הזה, גם הדיון המוסרי לגבי זכויות הרובוטים האנושיים הוא מקדם מכירות לא קטן.