שכרו הממוצע של עובד קבלן כוח-אדם הוא רק 60% משכר עמיתו השכיר, וגם בתנאים נילווים הוא מקופח. כך עולה מנתוני סקר שערכה הרשות לתיכנון ופיתוח כוח-אדם במשרד העבודה והרווחה.
עוד עולה מהסקר, כי כמעט מחצית מעובדי קבלני כוח-אדם, 45%, אינם ילידי הארץ, רובם עולים חדשים שהגיעו בעשור האחרון. בקרב השכירים, לשם השוואה, שיעור העולים החדשים הוא פחות מ-40%.
על-פי הסקר שהוצג אתמול ביום עיון, 5.2% מכלל המועסקים במשק, כ-100 אלף, עובדים באמצעות קבלני כוח-אדם. לדברי רונית אדיב, עורכת הסקר, הפרופיל של עובד קבלן ממוצע הוא עולה-חדש, או אשה, לרוב צעיר וחסר השכלה גבוהה. 26% מהם משתכרים שכר מינימום, לעומת 12% בלבד מבין עמיתיהם השכירים. גם מי שמטפס מעל למינימום לא מגיע רחוק. יותר ממחצית השכירים במשק משתכרים 25 שקל לשעה ויותר, לעומת 5% מעובדי הקבלן שהרוויחו סכום כזה.
חופשה בתשלום ודמי הבראה, זכות חוקית של כל עובד, היא נחלתם של 45% בלבד מבין עובדי חברות כוח-אדם. לקופת-גמל או ביטוח מנהלים זוכים 30% מהעובדים, ורק החזרי נסיעות ניתנים בנדיבות יחסית, ל-75% מהעובדים. בתנאים אלה לא פלא שרוב עובדי החברות, 80%, לא מרוצים ממצבם.
רק 5% בחרו לעבוד באמצעות חברת כוח אדם מרצונם החופשי, השאר בחרו במסלול הזה משום שלא הצליחו למצוא עבודה אחרת או שהמעסיק התנה את העבודה בכך שההעסקה תהיה באמצעות חברה.
למרות התמונה העגומה בצד העובדים, קבלנות כוח-אדם היא עסק פורח. 60% מ-310 קבלני כוח-אדם רשומים, החלו את פעילותם בעשור האחרון. רוב החברות עוסקות גם בתחומים נוספים, השמת עובדים, או קבלנות משנה, בעיקר בנקיון ושמירה.
על-פי סקר שערך ד"ר שוקי הנדלס, שני שלישים מהקבלנים מתנגדים להגבלת זמן ההעסקה באמצעות חברה, כפי שמוצע בחוק חברות כוח-אדם, ומבין אלה שמוכנים לקבל הגבלה, 21% דורשים שהתקופה תהיה ארוכה מתשעה חודשים, ותעמוד על שנה לפחות ורק 16% מהם תומכים בחוק כלשונו.