תיאטרון גשר שינה ביום רביעי את פניו והפך ערב אחד למקלט לאלה שחוסים בצל השכינה. גשר הוא תיאטרון שזוכה להצלחה כמעט מהיום הראשון בו הוקם לפני עשר שנים. ישראל סשה דמידוב הפך לכוכב הבלתי מעורער של התיאטרון עם תפקידים בלתי נשכחים כמו הרוזן מישקין בה"האידיוט", יוסי ב"כפר" והקצין הנאצי קליין ב"אדם בן כלב". בניגוד לתיאטראות אחרים, "גשר" הוא לא רק תיאטרון, אלא גם משפחה, וזו הסיבה היחידה שיכולה להסביר את הערב ההזוי שהתקיים בחסות התיאטרון.
העובדה שדמידוב נמצא בתהליכי חזרה בתשובה ומתעניין בקבלה נפרשה על מיטב עמודי המוספים של העיתונות הישראלית. ביום רביעי שעבר קיבל הדבר ביטוי בהקרנת בכורה של "הנקודה שבלב", סרט תיעודי על חייו בתיאטרון, וחיי הרוח אליהם נחשף עם עלייתו ארצה. הבמאי סמיון וינוקור, זוכה פרס האוסקר הישראלי על התסריט של "החברים של יאנה", יצר סרט תעמולה מהסוג הגרוע והמסוכן ביותר. במקום להביא את סיפורו האישי של דמידוב האיש, הוא נותן לדמידוב השחקן לדקלם טקסטים מבולבלים על הארי הקדוש באינטונציות של רגעים אישיים/פרטיים/חושפניים. דמידוב לא מוריד את המסיכה לרגע, ולא מאפשר לנו לחדור את מעטה הסלוגנים השבלוניים שהוא מדקלם כאילו יצאו מגרונו של הרב המקובל שלו.
בכניסה לתיאטרון ישבו נשים חסודות עטויות כובעים ורשמו בקפידה את שמות הנכנסים, בכניסה לאולם עמדו גברים מזוקנים ומכרו ספרי קבלה של המקובל. לרגע נדמה שהגעת לאסיפה ברסלבית. הערב החל בדיאלוג תיאטרלי בין העיתונאית בתיה מלמד ודמידוב, כשהאחרון מציג חלק מהרפרטואר העשיר של הדמויות אותן גילם ב"גשר", כמו הרגיש חובה לספק לקהל פן נוסף מעבר לשטיפת המוח הלא מתוחכמת של הסרט. השניים ניהלו מעין ראיון מבוים בו סיפר דמידוב על תחושת הכישלון של חיי הרוח לצד ההצלחה הבימתית. "לכל אדם יש נקודה שבלב", לימד אותו הרב, "היא נמצאת בלב ומחכה להזדמנות. אין שום אפשרות לברוח ממנה". לאורך כל הסרט והראיון לא היתה התייחסות להשפעה של התהליך הרוחני שעובר עליו על משפחתו. אשתו של דמידוב, סבטלנה דמידובה מתיאטרון "גשר", לא הוזכרה כלל, וילדיו לא זכו לייצוג מלא.
ב"גשר" מתכננים להקרין את הסרט בערבים בהם לא יעלו בתיאטרון הצגות. מדוע מוכנה הנהלת התיאטרון לשמש במה לפרופגנדה דתית? ממתי הופכת בימת התיאטרון לבימה פרטית של שחקניה? בתכנית "רשת על הבוקר" ששודרה אתמול אמר דמידוב למראייניו כי אין לו שום כוונה לנסות ולהחזיר אנשים בתשובה. אחרי צפיה בסרט ניתן ורצוי לחלוק על טענה זו.