לא היה כריש כיודה

"השמן נהיה כריש", הסינגל החדש של השמחות, מצליח לשחזר את קסמם הסמי- פארודי

אם זכרוני אינו מטעה אותי, "השמן נהיה כריש" הוא הסינגל החמישי שמוציאים השמחות מאלבומם המתקרב, מספר גבוה במיוחד. יש לשער כי אחת הסיבות לכך, היא שאף אחד מהשירים ששוחררו עד כה לא הפך ללהיט של ממש, בנוסח "יודה יודה".

חלק מהשירים ששוחררו כבר, היו טובים בהחלט, חלקם היו בינוניים יותר. אבל כולם חסרו, כך מתברר, את הדבר המיוחד שהופך שיר ללהיט. אולי זה סתם חוסר מזל, אולי יד קמוצה של עורכים מוזיקליים, אבל אולי, השמחות טעו כאשר הפנו עורף למתכון שהביא להם הצלחה: העממיות הסמי-פארודית, והסתבכו בתחכום יתר.

בקטעים המוצלחים באמת של הלהקה, אי אפשר להחליט אם הם עושים פארודיה על סגנון שירי החאפלה, או מבצעים אותם באדיקות של מעריצים. וזו רוב התורה הפוסט-מודרנית על רגל אחת.

"השמן נהיה כריש" דווקא מצליח לשחזר את הקסם הזה. הרמיזות הפוליטיות, האזכור המפתיע של אור עקיבא וסולו הדרבוקה המצוין- יוצרים להיט עממי, שכבר הפך למוכר וחביב על נהגי המוניות באשר הם. את מסלול הרדיו והטוקשואוז הוא טרם צלח. הזמן יכריע אם זה יקרה – אם לאו.