שימו לב, שימו לב! כל הקישורים לאתרים המוזכרים ב"עלו ברשת" נמצאים בצד ימין, תחת הלשונית "קישורים לאתרים"
צרכנות: לפי התקן
ביום רביעי הוצע לי לכתוב על האתר של מכון התקנים הישראלי. סירבתי: את מי זה מעניין. ביום חמישי בלילה קרסו הקומות באולמי ורסאי - ופתאום האתר הזה הפך רלוונטי לכל אדם בארץ.
צחוק הגורל, אבל דווקא השבוע מצויין כאן - במחוזות החפיף והברדק - שבוע האיכות הלאומי. כמה קבלנים ומהנדסים לא ממש שמעו עליו, אבל יש אירוע כזה, שבמסגרתו פותח מכון התקנים הישראלי את שעריו לקהל הרחב, הכנסת מקדישה דיון מיוחד לנושא, ומתקיימות פעילויות שונות המדגישות את חשיבותו של הסטנדרט המקצועי בכל פרויקט ומוצר. האתר של מכון התקנים הישראלי, פיהוק עיצובי וטכנולוגי בפני עצמו, מביא סקר חדש (רוב הציבור מוכן לשלם יותר תמורת מוצר עם תו תקן, בטח), את דבר המנכ"לית ועוד עניינים מקצועיים בענייני ייבוא וייצוא, ISO 2000 ואיכות הסביבה.
בפרק השירותים לענף הבנייה למדנו שהבנייה בארץ מסתמכת על בדיקות סופיות להוכחת האיכות. הבדיקות יכולות לגלות פגמים - אך לא למנוע אותם. כדי למנוע את הפגמים יש לקיים מערכות לניהול איכות. הנה משהו שבוודאות לא היה בוורסאי. חוץ מזה יש שם מדריך מפורט למדי, המסביר לצרכן הנבוך אלו מוצרים לרכוש - איך לבחור אבקת כביסה, מוצץ, חלון מאלומיניום, מזגן, מקפיא ועוד.
יופי: ראי-ראי שעל המסך
חברה ישראלית פיתחה מנוע מרשים, המאפשר לכל גולש (בעיקר גולשת) להתאים לעצמו מוצרי איפור ואופנה - באמצעות הלבשתם על גבי תמונתו.
לחברה קוראים "איזי פייס", למנוע קוראים "המראה הווירטואלית", ולחברה שהחליטה להטמיע אותו בכל אתר שתקים לקידום מותגיה - קוראים לוריאל. יש הסבר מסובך לשיטה הזו - משהו עם אלגוריתמים חכמים, המנתחים בזמן אמת את תווי הפנים של הגולש, ומדמים את הגוון המדויק שיתקבל כאשר יימרח מוצר האיפור על עורו. יש גם תחרות איפור בין המשתמשים במנוע, ואם נתעלם מהמסרים הפרסומיים ונתמקד באיך לעשות אותנו יפים יותר - מדובר בסך הכל בקשקוש חביב.
בעוד שבועות אחדים אפשר יהיה להשתמש במנוע הזה גם דרך האתר של לוריאל - אתר מעצבן נורא, עם טונה מייק-אפ על התכנים המהותיים.
מוזיקה: מתי וליאור בפלאש
ברוח הפלאש, גם ליאור נרקיס ומתי כספי הקימו לעצמם בית ברשת. שני האתרים שלהם איכותיים, מעוצבים היטב ומושקעים, וההבדל העיקרי ביניהם הוא בהיקף התכנים - שאותו ניתן לזקוף להיקפי הפעילות ואורך הקריירה. נרקיס פרץ לתודעה לפני כמה שנים, בעוד כספי כאן ובועט כבר כמעט שלושה עשורים.
האתר של נרקיס מתמקד בחמשת האלבומים שהוציא, מביא מעט מידע על האיש, תוכניות טלוויזיה בהן השתתף וכמה תמונות, על רקע צלילים מלכל אחד יש - הלהיט הענק שלו ושל שלומי שבת. האתר של כספי כולל מידע רחב מאוד על סוגי הפעילות שלו: קלטות, אלבומים, מוזיקה ללהיטים, שיתופי פעולה עם אמנים אחרים, פעילות לילדים ועוד.
שני האתרים נאים ומעוצבים היטב, אך במבנה, בהיקף ובתכנים המושקעים - האתר של כספי שם בכיס הקטן אתרים אחרים. הוא גדול מאוד, מפרט את דרכו המקצועית בעמודים רבים, יורד לעומקם של 20 אלבומיו, כולל עשרות קטעי אודיו משיריו ומתוכנית הרדיו שלו, אזור מעריצים ופורום. האתר מנפק גם חדשות אודות כספי, ובין היתר מאפשר לו במה פתוחה ובלתי מצונזרת להגיב על הנאמר עליו בתקשורת.
יש שם גם מידע רב על קורסים שכספי מעביר, כיתות אמן ולוח אירועים בהשתתפותו. התחושה היא, שבעוד האתר של נרקיס שטוח למדי, והוקם לצרכים של תדמית - האתר של כספי מעמיק, ענייני מאוד, ונועד בעיקר לשווק את האמן הוותיק. כלומר, לעודד את צריכת שירותיו.
זיכרון: מצבה על המסך
"היקיר שלך" - זה התרגום העילג לשם העוד יותר עילג של האתר הזה, שמיועד לגולשים שרוצים להנציח ברשת את זכר קרוביהם שהלכו לעולמם.
"יור-דיר" מאפשר לכל גולש להקים, בתשלום, אתר הנצחה, הכולל ביוגרפיה, תמונות והספדים. יש אתרים שמאפשרים לעשות את אותו הדבר חינם, אבל מפעילי "יור-דיר" התאמצו להצמיד לו ערך מוסף - וכך יצרו את אזור הביוגרפיות המרשים, המביא מידע וביוגרפיות של עשרות אישים יהודים וישראלים ידועים, במתכונת של מיני אתרים - מאהרון אהרונסון ועד יצחק רבין. הגימיק הזה עובד, שכן הוא יוצר סביבה הדורה ומכובדת להקמת אתר הנצחה פרטי.
מגזין: מומה לנוער
אחרי הכספת המצליח, מומה נתן את הסטנדרט לאיכות התוכן והעיצוב של אתרי קשת אינטראקבטיב.
מאז השקתו, קל היה לשער שגם ביפ - אתר הבית של ערוץ הטלוויזיה החדש לצעירים בכבלים ובלוויין, שהושק בשבוע האחרון - לא יאכזב.
ביפ הוא התשובה המקוונת למעריב לנוער ולראש 1. הוא דובר באותה שפה, עוסק באותם תחומים ומתייחס, פחות או יותר, לאותו קהל יעד. הוא מבטא את תכני הערוץ, מציג לוח חכם שמרחיב על תוכניות ושידורים, מגיש חדשות בידור וצעירים מהעולם, משדר את רדיו ביפ (מעין סקין לתשתית של מומה), מפמפם את כוכבי הערוץ (למשל, דנה מודן ואיריס אברמוביץ'), עושה מבחני אישיות לקוראים - ומשום מה, מנסח כל כותרת כשאלה.
האתר בנוי מארבע חטיבות עיקריות - הרדיו, המגזין, אזור היחסים ולוח השידורים. בפורמט הזה, בגיבוי טלוויזיוני, זה יכול להיות סיפור הצלחה, שכן הטקסטים (הערוכים היטב) פונים לקהל שנטש את עיתוני הנוער המודפסים ועדיין לא מצא לו חלופה במדיה אחרת.
בין הכתבות אפשר למצוא (רשימה חלקית): התפקידים הקטנטנים של הכוכבים הגדולים, מין אוראלי הופך פופולרי, גז הצחוק - הלהיט במסיבות, האם את פלרטטנית משובחת? האם אתה לחוץ ועוד. לטעמנו השמרני משהו, אין התאמה בין גילו הצעיר של קהל היעד לבין כל האוראלי הזה. חוץ מזה, זה אתר בסדר גמור.
מידע: מרכז הירידים
לכבוד שבוע הספר מפעילה התאחדות הוצאות הספרים בישראל אתר, שיכלול מעין מודיעין ממוחשב, ויאפשר לכל גולש לקבל נתונים מספקים אודות כל ספר שהוא מעוניין לרכוש - לפי מילת מפתח.
חבל שבאותה נשימה לא השכילו להציב עמדות אינטרנט גם בירידים עצמם, כדי שנוכל להשתמש בהברקה הזו ביעילות.
מצד שני, בימים אלה מפעיל היי-טק ג'וב ביחד עם IOL את יריד התעסוקה המקוון לאנשי היי-טק.
מאחורי השם הזה יש בסך הכל עוד אתר לחיפוש עבודה, אם כי ממוקד ומסודר למדי. הגולש יכול לעיין בביתני החברות המציעות עבודה, ולאסוף מידע על העבודות המעניינות אותו לתוך מזוודה אישית.
במלים אחרות - לוח.