פצצה מתקתקת ליד הבית

אלפי תחנות דלק פיראטיות פועלות בישראל - רבות מהן עלולות לגרום לאסונות כבדים בליבן של שכונות מגורים צפופות; שיא החוצפה: תחנה אחת קמה מתחת ללשכתו של שר התשתיות האחראי על משק הדלק בארץ; האם מערכת האכיפה בישראל (שוב) תתנער מאוחר מדי

בלשכת שר התשתיות, אביגדור ליברמן, השוכנת בבניין שערי העיר בירושלים שיפשפו בשבוע שעבר את העיניים ולא האמינו: מתחת לחלונו של השר צמחה לה תחנת דלק פיראטית, המוכרת סולר לכל דיכפין. "בעוד אנחנו מנהלים מלחמה נגד התחנות הפיראטיות, צצה לה בלי כל בושה תחנה פיראטית חדשה ממש מתחת לאפנו", אמר בכיר במשרד.

אנשי משרד התשתיות יצאו מייד ממשרדיהם, צילמו את התחנה ושיגרו מכתב לעיריית ירושלים עם העתק למבקר המדינה בדרישה לפעול מייד לסגירתה.

במסגרת המלחמה בתחנות הדלק הפיראטיות הנחה באחרונה מנכל משרד התשתיות, יעקב אפרתי, את אנשי מינהל הדלק לצלם כל תחנה פיראטית, ולשלוח לרשות המקומית הרלוונטית צילום של התחנה בצירוף דרישה להביא לסגירתה המיידית. העתק של כל מכתב כזה נשלח גם למבקר המדינה. אני מאמין שכך נגרום לרשויות המקומיות להתחיל לפעול נגד התחנות האלה, אומר מנכל המשרד, יעקב אפרתי.

ואכן, בתחילת השבוע שעבר, כשאבק הריסות אסון ורסאי עדיין לא שקע, הודיעה עיריית תל-אביב, כי הוציאה צו לסגירת תחנות הדלק הפיראטיות שנמצאות בשטחה.

 

שלטון הפחד של מפעילי התחנות

 

הצורך לדרבן את הרשויות המקומיות לפעול נובע מכך שרבות מתחנות הדלק הפיראטיות מנוהלות על-ידי עבריינים אלימים. במלים אחרות: הרשויות מפחדות להתעסק עם מפעילי התחנות.

הפחד והטרור הוא גם נחלתן של חברות הדלק הגדולות: אף אחד אינו רוצה לגעת בתחנות הלא חוקיות ולהגיע אל העבריינים. אנחנו מאוימים ומפוחדים, ולכן איננו עושים דבר נגד אותם גורמים עברייניים, אומר בכיר במשק הדלק, החושש להזדהות.

רק באחרונה אזרו חברות הדלק הגדולות - פז, דלק, סונול ואלון-דור - מעט אומץ והחליטו לייבש את התחנות הפיראטיות, ולא להעביר להן יותר דלק. האם התחנות התייבשו? על-פי בדיקה מדגמית - אף לא אחת. כולן התארגנו על חאפרים וחברות דלק קטנות שמספקים להם את הדלקים.

נהג מונית ותיק מאיזור ירושלים הודה באוזנינו שהוא וחבריו "מתדלקים בעיקר בתחנות הדלק הפיראטיות. הסולר אצלן זול בהרבה מהסולר הנמכר בתחנות הרגילות", הוסיף הנהג, "ועבורנו זה הרבה כסף".

משפחות הפשע הישראליות הולכות ומשתלטות על שוק התחנות הפיראטיות. "אני מתדלק בתחנה ששייכת לאדם שהשתחרר ממאסר עולם לפני מספר שנים. ספק הסולר של אותה תחנה אינו יכול - גם אם ירצה - להפסיק את ההספקה, שכן במקרה כזה יתנכלו לו אותו פושע משוחרר וחבריו. הוא פשוט חושש לחייו. המשטרה אינה מתערבת בנעשה, וכך יכולות התחנות האלה לפעול לאור היום ללא כל הפרעה".

כיום נמכר ליטר סולר לתחבורה בתחנת דלק מאושרת תמורת כ-2.35 שקלים. ליטר סולר בתחנה פיראטית עולה 1.6-1.15 שקלים. אבל, כפי שכבר הודגש בכתבה, המחיר הזול נובע לא רק מאי תשלום מיסים כחוק, אלא גם מערבוב סולר איכותי המיועד לתחבורה במזוט זול או בסולר ירוד המיועד להסקה. המחיר הזול נובע מכך שהתחנות הפיראטיות אינן משלמות מיסים, אך גם ממכירת דלק מאיכות ירודה.

הליכי ההקמה של תחנת דלק רגילה אורכים שלוש עד שבע שנים, ועלותם מוערכת ב-1.5 מיליון שקל. עלות הקמתה של תחנת דלק פיראטית מוערכת בכ-50 אלף שקל, ובתוך מספר חודשים ניתן להפעילה.

כדי להקים תחנת דלק חוקית דרושים כיום אישורים של יותר מ-10 רשויות, ובהן המשרד לאיכות הסביבה, מעצ, משרד התחבורה, משרד הבריאות, הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, המשטרה, מכבי האש, משרד התעשייה והמסחר, משרד האוצר ומשרד העבודה. מי שמקים תחנה פיראטית כמובן חוסך לעצמו את כל הביורוקרטיה הזאת. הוא רק צריך לקנות לעצמו מיכל ומשאבה ולהתקשר לספק.

לשם המחשה: משרד התעשייה בודק כל אחד מכ-100-50 הצינורות שבתחנת דלק רגילה. בתחנת דלק פיראטית לא בודקים, כמובן, שום צינור.

 

החברות הגדולות הפסיקו להרוויח והתחילו להילחם

 

לפני כשבועיים הורה בגץ - לראשונה - לראש רשות מקומית להביא לסגירתה של תחנה פיראטית. פסיקת בגץ ניתנה בעתירה שהגישה סונול נגד ראש עיריית ירושלים, אהוד אולמרט, ונגד משפחת שבו, המפעילה תחנת דלק בלתי חוקית ביציאה הדרומית מהעיר. התחנה הפיראטית כוללת שני מכלי סולר תת-קרקעיים ופועלת בלי רשיון עסק ובלי היתר בנייה. בחברות הדלק מקווים כי זהו ניצחון ראשון במערכה נגד התחנות הפיראטיות.

מדוע התעוררו חברות הדלק רק עכשיו, לאחר שהארץ מלאה באלפי תחנות פיראטיות, שמגלגלות מיליארדי שקלים בשנה? התשובה פשוטה: בתחילה, חברות הדלק הגדולות שיתפו פעולה עם התחנות הפיראטיות ומכרו להן דלק. בשנים האחרונות קם הגולם על יוצרו. נבנו עוד ועוד תחנות דלק פיראטיות, ואת הדלק הן רכשו לא רק מחברות הדלק הגדולות, אלא גם מכל מיני ספקים קטנים, שהציעו מחירים זולים במיוחד. השנה, כשהתחנות הפיראטיות הפסיקו כמעט לחלוטין לרכוש דלקים מהחברות הגדולות, החליטו האחרונות להיאבק בתופעה.

נוכח חומרת התופעה הודיעו גם הממשלה והרשויות המקומיות על השתלבותן במאבק. אבל לא כולם מנהלים אותו באותה נחישות. בעוד שבג"ץ הורה לעיריית ירושלים לסגור תחנת דלק פיראטית, הרי עיריית תל-אביב פנתה לבית-המשפט בבקשה שיוציא צווי סגירה מנהליים ל-11 התחנות הפיראטיות שבתחומה. העירייה אף פירסמה את כתובותיהן כדי לעודד חרם צרכנים עליהן. (כתובות התחנות הן: אלקלעי 3, דרך לחי 1, דרך שלמה 155, דרך סלמה 156, הירקון 5, המנוע 6, השרון פינת שומרון 3, חכמי דוד 17, דרך בן-צבי 76, החשמונאים 98, דרך משה סנה 53 פינת רחוב בינט מאיר 2).

גם בחברות הדלק הגדולות יש עדיין מי שמשתף פעולה עם תופעת הפיראטיות. למשל, סונול רכשה לפני פחות משנה זכות להפעלת תחנת פיראטית בכינרת - תחנה שנגדה היא נאבקה שנים רבות. נוסף על כך רכשה סונול תחנה פיראטית בכביש מספר 2 באזור ג'יסר א-זרקא. מנכ"ל סונול, משה ארז, אומר בתגובה כי "אם במדינה יש פיראטיות, מדוע אני צריך לעמוד בצד ולהפסיד? לא ייתכן שתמיד נהיה היפים והטובים, כאשר רבים מפרים את החוק. יש היום בארץ 20 אלף תחנות דלק פיראטיות. ביום שיסגרו לי את התחנות האלה, אדע שהחליטו להכריז עליהן מלחמה".

גם תרומתו של משרד התשתיות למאבק בתחנות הדלק הפיראטיות היא עדיין יותר בחזקת חזון לעתיד: בכוונת המשרד להביא לחקיקת חוק, שיטיל קנסות כבדים על התחנות הפיראטיות ועל החברות שמספקות להן דלק.

 

מפגעים נוספים: אקולוגי, תחבורתי, צרכני

 

תחנות הדלק הפיראטיות הן מפגע תברואתי, תחבורתי, בטיחותי וצרכני חמור ביותר. מאחר שאין שום פיקוח על בנייתן, קורה לעתים קרובות שמכלי הדלק בתחנות הפיראטיות דולפים ומזהמים את מי התהום. די בדליפה של ליטרים בודדים כדי לזהם מאגר מים שלם. במקרים רבים הן גם הופכות למפגע תחבורתי, משום שהן קמות ללא בחינה ראויה של דרכי הגישה ושל היבטים תחבורתיים אחרים. הן מפגע בטיחותי, שכן מקימיהן מצפצפים על כל הכללים הקובעים מרחקי בטיחות מינימליים ממבני מגורים ומסחר. פגיעתן בצרכנים נובעת מכך שאיש אינו מפקח על מוצרי הדלק הנמכרים בהן ועל דיוקן של המשאבות.

"תדלקתי כמה פעמים בתחנות דלק פיראטיות שהודו בפניי שעירבבו סולר להסקה זול עם סולר לתחבורה. לפעמים מערבבים בסולר הזה גם מזוט, שהוא זול עוד יותר ופוגע במנוע. השיטות שונות ומשונות, ולכן גם המחירים כל-כך זולים", מספר נהג מונית הבקיא בנושא.

גם במינהל הדלק ערים לתופעה. "מאחר שהרשויות לא מכירות בתחנות האלה, נוצר מצב אבסודרדי שאנחנו לא בודקים את איכות הדלקים שלהן", מסביר ראש מינהל הדלק במשרד התשתיות, שלמה שש.

"התחנות הפיראטיות כבר הגדישו את הסאה והן מעיקות על כולנו. תחנות התדלוק האלה הן סימפטום לחוסר היכולת של המדינה לאכוף את חוקיה ולשחיתות של הרמה המוניציפלית", מאשים מנכ"ל פז, מודי בן שך. "על-פי החוק, אם אין נייר טואלט בתחנת הדלק, אני - כמנכ"ל פז - יכול ללכת על זה לכלא, אבל על התחנות הפיראטיות אין שום פיקוח, אף-על-פי שבכל תחנה כזאת יש עשרות עבירות על החוק. גם אם

הולכים לבית-המשפט נגד תחנת דלק כזאת, זה לוקח שנים על-גבי שנים, ובינתיים היא ממשיכה לעבוד, ובעליה צוחקים כל הדרך אל הבנק".

 

הרשויות מכריזות מלחמה?

 

"אני לא מתכוון לוותר במאבק הזה", מבטיח שלמה שש, ראש מינהל הדלק במשרד התשתיות. "הוריתי לפקחים שלי להתחיל לבדוק את איכות הדלקים גם בתחנות הפיראטיות, אף-על-פי שאנחנו לא מכירים בהן. נטפל בנושאים האלה בצורה חריפה, והצעדים שלנו עכשיו הם רק התחלתה של הכרזת המלחמה. פנינו גם למבקר המדינה בנושא. אם לא נטפל בזה עכשיו, נמצא בקרוב יותר ויותר תחנות פיראטיות שמשווקות

אפילו בנזין למכוניות פרטיות. הסכנה שם היא גדולה בהרבה, כי בנזין הוא חומר דליק יותר, מסוכן בהרבה וקל מאוד לזיוף. המטרה הגדולה שלי היא לעורר את הרשויות המקומיות. עשינו כעת פרויקט בתל-אביב, ואני מקווה שנוכל להרחיבו, כי הסכנה גדולה במידה שלא תיאמן. ראיתי במו עיניי תחנה פיראטית שצמודה לבית-ספר בתל-אביב. כמו כן יש תחנה פיראטית בתחנה המרכזית בתל-אביב. פיצוץ אחד - ואסון ורסאי

יחוויר לעומתו. נוסף על כך אני מכין תיק עב כרס של כל אלפי התחנות הפיראטיות. האנשים שלי מצלמים כיום כל תחנה פיראטית שהם רואים. זה יעזור לנו במהלך משולב שנעשה בבית-המשפט".