למרות שמונת החודשים של העימות האלים עם הפלסטינים, רוב הציבור בישראל מוסיף לתמוך בתהליך אוסלו. בציבור יש גם רוב למהלכים שתכליתם צמצום החיכוך עם הפלסטינים. בו בזמן, האלימות הפלסטינית הביאה לתפנית חדה ימינה בשאלות הקשורות לבטחון המדינה. עם זאת, הציבור הישראלי מפגין פסימיות גוברת באשר לסיכויי השלום ובאשר למצבה של ישראל בתחום הביטחון.
כך עולה מסקר דעת הקהל השנתי בנושא מדיניות חוץ וביטחון שביצע מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב. הסקר, אותו ערך פרופ' אשר אריאן, מתבסס על ראיונות עם 1,216 נשאלים - מדגם מייצג של האוכלוסיה היהודית בישראל. הסקר נערך בין אמצע חודש אפריל לאמצע חודש מאי, לפני פיגוע ההתאבדות שבוצע ביום ו' האחרון בדולפינריום בתל אביב.
בעד הפרדה
למרות חודשי האלימות, הציבור הישראלי לא נואש מהמאמצים להשכין שלום במזרח התיכון. 58% מהנשאלים הביעו את תמיכתם בתהליך אוסלו. 85% תומכים בחתימתה של ישראל על חוזה השלום עם מצרים, על אף הוויתורים בהם היה ההסכם כרוך. 74% תומכים ביציאה החד צדדית מלבנון שבוצעה לפני שנה.
רוב הציבור בישראל אף תומך במהלכים שונים שתכליתם צמצום החיכוך עם האוכלוסיה הפלסטינית. 74% תומכים בהפרדה מוחלטת בין ישראל לפלסטינים, ו-62% סבורים שהפרדה כזאת אפשרית. 57% סבורים שעל ישראל להסכים להקמתה של מדינה פלסטינית ביהודה, שומרון וחבל עזה, במסגרת הסכם שלום. 55% סבורים כי במסגרת הסדר קבע, שיביא לסיום הסכסוך עם הפלסטינים, על ישראל להיות מוכנה להחזיר התנחלויות, מלבד גושי ההתיישבות הגדולים. התמיכה בהחזרת השכונות הערביות במזרח ירושלים מגיעה עתה לשיא חדש - 51%.
נגד ויתורים נרחבים
יחד עם זאת, הסקר מצביע על כך שהאלימות הביאה לתפנית חדה ימינה בדעות הפוליטיות בציבור. 38% השיבו שהם מוכנים פחות לוויתורים בעקבות האינתיפאדה הנוכחית, לעומת 11 אחוז שאמרו שהם מוכנים יותר לוויתורים. 31% אמרו שבעקבות האינתיפאדה הם נוטים יותר להצביע עבור מפלגות הימין, לעומת 8% בלבד שאמרו שהאירועים חיזקו את נטייתם להצביע עבור מפלגות השמאל. 70% סבורים כי הסיכויים לשלום פחתו.
למעלה מ-60% מתנגדים עתה להסכם שלום עם הפלסטינים, הכרוך בוויתורים בהיקף שבו דובר בסוף כהונתה של ממשלת ברק, ואשר באו לידי ביטוי במסמך הגישור של הנשיא קלינטון. 78% מתנגדים לחזרת מספר מוגבל של פליטים לישראל, ו-82% מתנגדים לכך שישראל תוותר על השליטה בבקעת הירדן תוך מספר שנים.
יחסם של תושבי ישראל היהודים לערביי ישראל הפך אף הוא שלילי יותר. 55% השיבו שהאינתיפאדה שינתה את יחסם לערביי ישראל לשלילה. 75% מתנגדים עתה "לאפשר לערבים אזרחי ישראל להשתתף בהחלטות גורליות, כמו החזרת שטחים וקביעת גבולות המדינה". 67% מתנגדים "לצרף מפלגות ערביות לממשלה, כולל שרים ערבים", לעומת 46% שהתנגדו לכך בסקר בשנת 2000.
הנשאלים הביעו התנגדות עזה עוד יותר לוויתורים הנדרשים במסגרת הסכם שלום עם סוריה. רק 25% הביעו נכונות להחזיר חלק משמעותי של רמת הגולן או את כולה, לעומת 37% שהביעו את נכונותם לויתורים אלה בסקר שנת 2000.
דואגים יותר
הישראלים אף הפכו פסימיים יותר באשר למצב בטחונם האישי ולגבי בטחונה הלאומי של ישראל. 85% הביעו את דאגתם מפני האפשרות שהם או אחד מבני משפחתם ייפגעו ממעשי טרור, לעומת 68% שהביעו דאגה כזאת בסקר בשנת 1999. 70% מעריכים את הסיכוי שבמהלך שלוש השנים הבאות תפרוץ מלחמה בין ישראל למדינה ערבית כבינוני או גבוה. 66% טענו כי בטחונם האישי של תושבי ישראל הוא גרוע יותר או הרבה יותר גרוע, בהשוואה למצב שהיה לפני שתהליך השלום החל.