קצין בכיר במיל': "לא אכפת לי ללכת לכלא"

המשבר בקרב חיילי המילואים מגיע לשיא. בעקבות הפגישה הכושלת עם שר הביטחון מכריזים כמה מג"דים: לשירות המילואים הבא שלנו - אנחנו שוקלים פשוט לא להגיע. "מג"ד בכיר: "הצבא לא יוכל להפעיל נגדנו שום צעדים. אני לא חייב להתנדב וכך גם המפקדים שלי". אלמנת חייל מילואים שנהרג מספרת ל-ynet: "הדימוי בציבור הוא שמשפחות של חללי צה"ל זוכות בקצבה שמאפשרת חיים נוחים. האמת היא שהפכנו מאז לעניים"

בעוד בשטחים נמשכת הלחימה, בקרב חיילי המילואים הקרביים הולך וגובר התסכול. בקרב כמה מהקצינים בדרגים הבכירים אף נשמעים דיבורים על סירוב לשרת במילואים, מעבר לחובה המוטלת עליהם על פי החוק, ואיום לשבש את גיוס הגדודים שלהם לתעסוקה מבצעית.

שלשום נפגשו חברים בפורום מפקדי גדודים, חטיבות וטייסים במיל' עם הרמטכ"ל שאול מופז ושר הבטחון בנימין בן אליעזר. אבל בתום הפגישה, לאחר שהרמטכ"ל ושר הביטחון עזבו, נשארו הקצינים במקום ל"שיחת קיטורים". התשובות שקיבלו, היו בעיניהם בלשון המעטה, לא מספיקות.

שר הביטחון, בנימין בן אליעזר, כי הוא מתחייב לפעול למען חקיקת חוק מילואים בו ישוקללו מרכיבי הפיצוי השונים לנושאים בנטל. סגנית השר, דליה רבין-פילוסוף, הודיעה כי בימים הקרובים תוקם במשרד הביטחון רשות לטיפול בעניינים השונים של מערך המילואים אשר בין היתר תכין הצעת חוק שתהיה מקובלת על המפקדים.

אבל לקצינים נמאס כבר מהבטחות, מוועדות, מדיונים, ומממשלות ש"מתחלפות ומתחילות בכל פעם את הדיון מחדש". כמה ממפקדי הגדודים במילואים אמרו ל-ynet כי לנוכח המצב, הם פשוט שוקלים לא להתייצב לשירות המילואים הבא אליו יזומנו, ולהורות גם למפקדי פלוגות ולקצינים אחרים בגדודים שלהם לעשות כך. "אנחנו פשוט נשבית את הגדודים ולא נאפשר להם לקיים תעסוקה מבצעית", אמרו כמה קצינים. הם הבהירו כי לא מדובר בסירוב להתגייס, אלא בסירוב לשרת במילואים מעבר למכסה הקבועה להם בחוק, דבר אותו עשו בשנים האחרונות ללא היסוס.

"מאחר והפוליטיקאים, ובמידה לא מבוטלת, גם הנהגת הצבא, פועלים איתנו בשיטות של תעלולים ביורוקרטיים, יש גם אצלנו כוונה לנהוג כך", אמר ל-ynet מפקד גדוד חי"ר במיל' שאינו מוכן בינתיים להזדהות בשמו. לדבריו: "מאחר ורבים מן הקצינים ביחידות השדה עוברים בהרבה את המכסה החוקית של ימי המילואים שלהם, נוכל פשוט לסרב להתנדב לשירות מילואים, והצבא לא יוכל להפעיל נגדנו שום צעדים. אני לא חייב להתנדב וכך גם המפקדים שלי. ומצד שני אנחנו חייבים לחיילים שלנו תשובה ופתרון בעניין הסדרת ביטוח החיים שלהם".

המג"ד אמר ל-ynet כי מבחינתו, הוא מוכן גם להיות מואשם בהמרדה, ואולי אף להיכנס לכלא הצבאי יחד עם קצינים אחרים, "כדי שבעיית חיילי המילואים תחדור סוף סוף את מסך האטימות של החברה הישראלית ושל הפוליטיקאים". הוא הוסיף: "אני בטוח שאם ניכנס לכלא יסע אחרינו כל הגדוד. אפילו החיילים שבדרך כלל מתחמקים ואינם מתייצבים לשירות המילואים כי נמאס להם להרגיש פראיירים", אמר.

מפקד הגדוד סיפר כי "הגענו לרמה גבוהה מאוד של תסכול וחלקנו מיואשים. בפורום נשמעים אף קולות שקוראים לפרק אותו מאחר ונכשלנו ביעדים שהצבנו לעצמנו. בסוף כמה מן המפקדים ואני בתוכם החלטנו להרים את הכפפה, ואם ההבטחות לא יתממשו שוב בתוך כמה חודשים, גם עם הממשלה החדשה, נקום ולא נתנדב לשירות המילואים. אנו משרתים מדי שנה למעלה מ-60 יום, כמוח הכפולה מזו שמחייב אותנו החוק. כמונו גם מפקדי הפלוגות וחלק מן הקצינים האחרים בגדודים. אני רוצה לראות מצב שבו מפקד גדוד ומפקדי הפלוגות שלו מודיעים יום או יומיים לפני תחילת תעסוקה מבצעית על כך שאינם מתייצבים למילואים. מה הצבא יעשה במקרה כזה? הוא יכול אמנם להזעיק בתוך יום כמה קצינים בשירות סדיר שיפקדו על הגדוד אבל אני רוצה לראות איך הם יצליחו לעשות זאת כשכל הלוחמים יודעים שהמפקדים שלהם סירבו להתייצב לשירות המילואים בשל חרדה כנה ואמיתית לעניין הביטוח".

 

טענות החיילים

 

הבעיה העיקרית עליה קובלים מפקדי הגדודים והחטיבות במיל' היא ביטוח החיים של חיילי המילואים והמפקדים. בעיה נוספת היא תחושתם שמיעוט קטן נושא בנטל, בעוד הרוב הציבוא משתמט - ופוגע ישירות באלה שמשרתים בכך שהם נאלצים לשרת יותר ימים, לצאת פחות לחופשות ולבצע משמרות ארוכות יותר.

בעניין הביטוח רכש משרד הבטחון פוליסות מחברות אזרחיות המכסות מקרי מוות ומשלמות סכום חד פעמי לשאריו של החלל. אבל קצבת השארים - הסכום החודשי אותו אמורה המשפחה לקבל, משולמת על פי דרגתו של החלל, בדומה לסכום שמשולם למשפחתו של חייל בשירות סדיר, ומבלי להתחשב במעמדו וברמת השכר של ההרוג בשוק האזרחי.

גם במקרה של אובדן כושר העבודה אין ביטוח החיים הצבאי מכסה את חיילי המילואים ואלה נאלצים להסתפק במקרה של נכות בקצבה נמוכה יחסית, שאינה קשורה כלל ברמת חייהם בחיים האזרחיים.

ח"כ מוסי רז ממרצ אמר ל-ynet כי הוא נדהם ממצבם של חיילי המילואים בסוגיית הביטוח. ח"כ רז סיפר כי מבירור שערך עם שר הביטחון עולה כי הפיצוי על אובדן כושר עבודה לחייל מילואים אינו מגיע לגובה משכורתו של החייל לפני הפציעה. "לא ייתכן שאזרח המביא למשפחתו משכורת מסויימת ייקרא על ידי הצבא למילואים, ייפצע ולא יוכל להמשיך ולהביא למשפחתו לפחות את אותה הכנסה. עד היום הלכתי לשירות מילואים בלי חשש מהאוייב, היום אני יודע שאני ושאר חיילי המילואים צריכים לחשוש מהביטוח", אמר.

 

"הפכנו לעניים"

 

מצוקתם של חיילי המילואים הופכת לעתים גם לטרגדיה של ממש. יעל היא אלמנת צה"ל זה 19 שנה. בעלה, חייל שריון במיל', נהרג בשבוע הראשון של מלחמת לבנון בגיל 30. יעל סיפרה ל-ynet על קשיי ההתמודדות של אלמנת צה"ל שנותרה לפתע ללא בעל ובנוסף גם ללא מקור פרנסה. "לפני שבעלי יצא למילואים היה לנו מפעל עם כ-30 עובדים. היינו עצמאים והרווחנו יפה. מעט לאחר שבעלי נהרג אמרו לי חברים ואלמנות אחרות כי הקצבאות שנקבל מצה"ל יספיקו בקושי לכסות את הוצאות המכונית המשפחתית. לא האמנתי להם. הדימוי בציבור הוא שמשפחות של חללי צה"ל זוכות בקצבה שמאפשרת חיים נוחים. האמת היא שהפכנו מאז לעניים אבל הצלחתי בקושי, ממש בשיניים, לגדל את שני הילדים שלנו. אני מקווה שמחאת אנשי המילואים תצליח להגיע לכל חיילי המילואים שיבדקו טוב טוב איזה ביטוח יש להם ומה המשפחה שלהם תקבל אם חלילה הם לא יחזרו או יחזרו הביתה נכים".