תיאוריה חדשה טוענת כי ייתכן ומותו של המלחין האגדי וולפגנג אמדאוס מוצארט, בגיל 35, נגרמה כתוצאה מאכילת צלעות חזיר מקולקלות. חוקר באוניברסיטת וושינגטון טוען כי הסימפטומים שקדמו למותו של המלחין המפורסם, שכללו בין היתר חום ואברים נפוחים, מזכירים סימפטומים שנובעים מחדירה של תולעת טפילית באמצעות בשר נגוע. החוקר המכובד מוסיף את הטיעון הזה לכך שמוצארט, במכתב לאשתו כחודשיים לפני מותו, אמר כי הוא מצפה בכיליון עיניים לארוחת צלעות חזיר. "מה אני מריח??… צלעות חזיר! זה מוצא חן בעיני. אני אוכל לבריאותך", נכתב במכתב.
לדברי החוקר מאוניברסיטת וושינגטון, המחלה ממנה נפטר מוצארט (טריקינוזיס) לא היתה מוכרת, אלא 50 שנה מאוחר יותר, ולכן הטיפול לו זכה מוצארט על-ידי שניים מטובי הרופאים בוינה, שכלל הקזת דם וקומפרסים קרים, לא היה אפקטיבי. החוקר ביטל על הסף תיאוריות מוקדמות לפיהן מותו של מוצארט היה קשור בקונספירציה של המלחין אנטוניו סלייארי, שקינא בגאוניותו של מוצארט. המחקר החדש מראה כי אין אמת בתאוריה מוקדמת שטענה כי מלחין החצר סלייארי, התוודה לפני מותו על כך שהרעיל את מוצארט. סליארי, לטענת המחקר, אמר לאחד מתלמידיו כי הטענה שהוא אחראי לרצח מוצארט "פשוט מגוחכת".
במחקר נחשף לראשונה שמו של מי שהזמין את יצירתו האחרונה של מוצארט "הרקוויאם". בעבר טענו כי מדובר באדם שנשלח על-ידי סליירי במטרה לגרום למוצארט לקרוס תחת הנטל, אולם מתברר שמדובר ברוזן פראנץ וון ולסג-סטופאק (Franz Von Walsegg-Stuppach), מלחין חובב שהיה מעוניין במחווה לאשתו שנפטרה. סביר להניח שהאמת לגבי נסיבות מותו של מוצארט לעולם לא תצא לאור מהסיבה הפשוטה שקברו של המלחין הנודע נפתח פעמים ספורות על-מנת שיוכלו לקבור בו גופות נוספות, כנהוג באותה התקופה, מה שגרם לפיזור אפרו.