סיפורים מהעונה החמה

הקמפיין המפואר של באיירן מינכן, הקאמבק המרשים של ליברפול, השחקן המצטיין, השחקן המאכזב ובכלל מה קרה בכדורגל האירופי העונה. עמיחי שלו סוגר שנה כמעט נטולת הפתעות (כתבות נוספות בפרויקט אירופה - בסיום הכתבה)

דובים ישנים בחורף, אירופה ישנה בקיץ. עוד עונה של כדורגל אירופי הפכה לנתונים סטטיסטיים. אחד המאפיינים הבולטים בה היו העדרם של הפתעות: מנצ'סטר יונייטד זכתה באליפות אנגליה, באיירן מינכן זכתה באליפות גרמניה, ריאל מדריד באליפות ספרד ורק רומא של פאביו קאפלו היתה משב רענן בליגות הגדולות.

בליגות הפחות גדולות קרו דברים פחות צפויים: פנרבחצ'ה של חיים רביבו זכתה באליפות טורקיה ושברה את הדומיננטיות של האיסטנבולית השניה, גאלאטאסריי. נאנט זכתה באליפות צרפת, היכן שכולם ציפו שפ.ס.ז' עם ניקולאס אנלקה תדרוס את הליגה. סלטיק ניערה את ריינג'רס מהכתר הסקוטי ובואבישטה שברה את המפלצת התלת ראשית בפורטוגל: פורטו, בנפיקה וספורטינג ליסבון. כמה שאתה יותר גדול, כך יש פחות סיכוי שתנפק הפתעה.

 

הנבחרים

 

הטובה: באיירן מינכן. זה לא רק בגלל שהיא זכתה באליפות אירופה וכמובן באליפות גרמניה, זה בעיקר בגלל היריבות שהיא העיפה בדרך: היא ניצחה באולד טראפורד ובסנטיאגו ברנבאו, והשאירה לעצמה חיים קלים יחסית בגומלינים. בבונדסליגה היא השאירה מתח בריא ואשליות, למרות שכולם ידעו שהיא תיקח בסוף את האליפות. נכון, היא לא שיחקה כדורגל מבריק, אבל מי שיחקה כדורגל מבריק?

המפתיעה: אלאבס. פעם ראשונה אי פעם במפעל אירופי. פעם ראשונה שכמעט הסתיימה בסנסציה ובזכייה בגביע אופ"א. רוזנבורג, אינטר מילאנו, ראיו ואייקאנו וקייזרסלאוטרן, כולן נכנעו לסינדרלה הספרדית, ורק שער עצמי עשוי זהב בהארכה מנע מאלאבס להיות אולי הסנסציה של העשור באירופה.

הלוזרית: ולנסיה. פעמיים היא הגיעה ברציפות לגמר ליגת האלופות. פעמיים היא חזרה בלי כלום. בנוסף, במשחק האחרון בליגה היא היתה צריכה תיקו בקאמפ נואו כדי להבטיח עוד עונה בליגת האלופות, אבל נכנעה לגאונות של ריבאלדו בדקה ה-89. בסוף, היא נשארה בלי כלום, רק עם מקום בגביע אופ"א. המאמן הקטור קופר, שהפסיד בגמר אירופי גם עם מאיורקה, הולך בעונה הבאה לנסות לשקם את תדמיתו אצל לוזרית אחרת, אינטר.

המאכזבת: על התואר הזה התחרו שתיים: ברצלונה ומילאן, אבל דומה שהזברות האדומות שחורות איכזבו מעט יותר: ברסה בעונה קטסטרופלית הצליחה להשיג לפחות את המקום הרביעי המוביל לליגת האלופות, והגיעה לחצי גמר אירופי. מילאן עם אנדריי שבצ'נקו ותותחנים אחרים (האמת, לא כאלה תותחנים) השיגה רק מקום בגביע אופ"א לעונה הבאה, וחוץ מזה כלום. פשוט כלום.

המצטיין: אוליבר קאן. השוער של באיירן מינכן הפך לדמות הירואית, בעיקר בזכות יכולתו בגמר ליגת האלופות ובכלל לאורך כל ליגת האלופות. למרות זאת, מתחרה חזק על התואר הוא גבריאל באטיסטוטה, מכונת השערים שבאה מפירנצה והביאה לרומא אליפות היסטורית. עוד מועמדים לתואר: מהמט שול, ראול גונזאלס, פרנצ'סקו טוטי וגם קצת דיוויד בקהאם. קצת.

המאכזב: קלאודיו לופז. הוא עבר בקיץ מולנסיה במחיר אסטרונומי. כל העונה טחנו לנו בראש כמה שהמחליף שלו במאסטייה, ג'ון קארו, הוא גמל שלמה חסר כישרון, אבל שכחו לומר שגם לופז עצמו לא ממש הבריק. ההיפך: הוא סחב כמה פציעות, נתן כמה גולים מינוריים, אבל חי כל הזמן בצילו של הרנן קרספו ולא מעבר לזה. אולי הוא לא כזה גדול כמו שחשבנו. אולי הוא יוכיח אחרת בעונה הבאה.

התגלית: הרבה שחקנים חדשים פרצו את התודעה האירופית, כמה מהם השאירו רושם חזק ביותר: פול רובינסון, שוערה הצעיר של לידס, הציג יכולת הירואית בליגת האלופות וקירב את קיצו של נייג'ל מרטין. לוקאס מרטין קסטרומן האנונימי פתר את בעיית האגף הימני של לאציו. חאבי מורנו כבש בצרורות בליגה הספרדית ונמכר למילאן. אין זוכה בולט בתואר הזה.

שער העונה: ריבאלדו נגד ולנסיה. 20 מיליון דולר היו מונחים על הכף, אבל הרבה מעבר לזה: יוקרה, מחיר בין הצלחה לכישלון, התפרקות, כבוד עצמי. במצב של 2:2, כשברסה חייבת שער כדי לנצח ולהגיע לליגת האלופות, הכדור הגיע לריבאלדו במרחק 17 מטר. הגאון הברזילאי היה בגבו אל השער ובבעיטת מספרת מהאוויר הכניע את קניזארס. אפילו הראו את זה בחדשות ערוץ 2.

המשחק הגדול: גמר גביע אופ"א - ליברפול נגד אלאבס. הלהקה של ז'ראר הוייה היתה באירופה העונה שיממון הגנתי אחד ארוך. כולם ציפו שזה מה שיהיה גם בגמר, אבל מי ציפה לסנריו מטורף כזה. ליברפול הובילה 0:2, אלאבס צימצמה ל-1:2. לפני ההפסקה האדומים עלו ל-1:3. עם פתיחת המחצית השניה אלאבס הגיבה בצמד, ליברפול שוב לקחה את היתרון, ואז בסוף, בדקה ה-89, קרוייף הישווה ל-4:4. שער עצמי של זהב בהארכה העניק לליברפול את הגביע. העיתונות האנגלית הכתירה את המשחק כגמר האירופי הגדול ביותר בהיסטוריה.

ה-11 של העונה: אוליבר קאן (באיירן מינכן); ג'וסלין אנגלומה (ולנסיה); סמי היפייה (ליברפול); רוברטו אז'אלה (ולנסיה); רוברטו קרלוס (ריאל מדריד); סטפן אפנברג (באיירן מינכן); פרנצ'סקו טוטי (רומא); לי בויאר (לידס); גאיזקה מנדייטה (ולנסיה); גבריאל באטיסטוטה (רומא); ג'ובאני אלבר (באיירן מינכן).