מוזיקה: דעתכם האישית
השרת העיוור הוא יוזמה אישית ראויה לשבח של העיתונאי אחי רז, המזמין כותבים ומבינים במוזיקה לפרסם ביקורת על אלבומים ממגוון גדול של סגנונות - ללא תנאי.
מדי יום נוספות לאתר ביקורות והמלצות, כשהמטרה היא להעמיד ברשת ארכיון עברי אלפביתי אולטימטיבי של ביקורות מוזיקה. רז מבטל בזלזול את האפשרות לכתוב המלצה על דיסקים של אבבא וכריסטינה אגילרה. מצד שני, ביקורת על צמד ההיפ-הופ המיליטנטי וחסר הפשרות קניבאל אוקס תתקבל בברכה.
באתר יש גם הוראות למשלוח: בוחרים אלבום שיש לכם משהו חכם וחשוב להגיד עליו, מאזינים לו כמה פעמים, כותבים כמה מאות מילים בפנקס הרשימות או בוורד - ושולחים, רצוי עם תמונה של עטיפת האלבום. מי שרוצה יכול לקבל עדכונים באי-מייל על ביקורות חדשות שנוספו לארכיון.
האתר בנוי היטב ומעוצב במינימליזם נפלא. ההמלצות כתובות מעולה, ואם באמת אוהבים מוזיקה, אפשר להיתקע שם לכמה שעות. רז הקים את האתר ללא שום כוונת רווח, ועל כן הוא מזמין כל מי שרק רוצה לעשות שימוש חופשי בכל מידע שמתפרסם באתר, בכל צורה ובכל אפיק. בראבו.
כיף: הקליידוסקופ של זי
האתר הפרטי המדהים של זי פרנק הוא מהמחילות הנידחות והבלתי ידועות של הרשת, בהן אפשר להרוג בקלות כמה שעות בשוטטות חסרת תכלית, ובכיף אמיתי.
זי הוא אמריקני צעיר, מלא הומור ומוכשר כשד, המציג את יכולותיו האמנותיות במצגות פלאש מתוחכמות. הוא מלמד את הגולשים לרקוד בסדרה של סרטונים מצחיקים בכיכובו, מציג את הקפה השכונתי שלו בקולאז' יפהפה, מציע לגולשים להשתתף בפרויקט האותיות שלו, שבמסגרתו הוא מתכוון לאסוף עשרת אלפים תמונות של אנשים מהעולם, כשהם אוחזים את האות הראשונה של שמם - ולחברם לכדי משפטים בעלי משמעות. הוא מציין בדאגה, שיותר מחמישה מיליון גולשים נכנסו לאתר שלו מאז חודש מרץ, ואין לו מושג למה, מאפשר לגולשים לצייר פורטרט עצוב או שמח של אמא שלהם, מציע לרכוש חולצות טריקו עם הדפסים מתוך האתר שלו ועוד מיליון הפתעות גראפיות ופלאשיות מצחיקות ויפהפיות.
אחת האטרקציות באתר הוא הקליידוסקופ, אותו צעצוע שמוכר לכל מי שהיה פעם ילד, היוצר צורות וצבעים מדהימים. זי הצליח לתרגם אותו לרשת, ותוך שימוש בפלאש הוא מאפשר לכל גולש לגרור לתוכו צורות גראפיות שונות ולצפות בצורות המרהיבות שהוא יוצר. אם היינו אינדקס אתרים, הוא היה מקבל אצלנו עשר עגלגל.
אוניות: לנמל הבית
למיטב ידיעתי, לא נעשה עד כה בארץ ניסיון אמיתי להציג און-ליין נתונים על תנועת אוניות מישראל ומהעולם בנתיבים הימיים. פורט טו פורט, פורטל ספנות חדש ומרשים, עושה את הניסיון הראשון בתחום, ועושה זאת היטב.
כל גולש יכול לבדוק נתונים רבים באשר לכל אוניית נוסעים, מיכלית או ספינת מטען, שעושה דרכה ברגעים אלה לאיזה נמל נידח. המנגנון באתר מאפשר לבדוק אלו אוניות מגיעות לארץ (או לכל נמל בעולם), הקוד וסוג האונייה, הדגל שהיא נושאת, אורכה, מה תאריך היציאה שלה ומה מועד ההגעה העדכני, וכן שם הסוכן, מס' הטלפון והאי-מייל שלו. למי שעוסק במסחר או בספנות - מדובר במידע רב ערך.
אולם פורט טו פורט מכוון עצמו לעוסקים במסחר בין יבשתי באופן כללי, ועל כן הוא כולל נתונים ומידע גם על הובלה יבשתית ושילוח אוויר של מטענים, כולל לוח טיסות עולמי. יש בו אינדקס מקיף של נותני שירותים בתחום הספנות והמסחר הימי, חדשות ועדכונים, כתבות על תופעות הרלוונטיות לעוסקים בתחום, מדור ייעוץ, ולוח מודעות, שאינו אלא פורום דינמי, המשמש להודעות על תשלומים ומיסים בנמלי האוויר והים, וכן למידע מקצועי חשוב לסוכני אוניות וסוחרים.
עיקר התוכן באתר מגיע מהחברה המוציאה לאור את עיתון הספנות הוותיק שי. מדובר באתר איכותי ובנוי היטב, שמהווה כלי יעיל וחשוב לעוסקים בתחום.
הומור: סאטירה והווירוס הפלשתיני
איכשהו, אולי בגלל מוראות החודשים האחרונים, סובלת הרשת מגל של אתרי סאטירה וצחוקים. רובם מופעלים בידי בני נוער, ואת רובם מאפיין הומור ציני ושחרחר. לא כולם מצחיקים, והרמה הכללית משתנה, אך ההיקף בהחלט מצביע על תופעה. שלושת האתרים הבאים מציגים שלוש רמות שונות.
אתר ההומור של ישראל - מעין כותרת שהרבה ילדים מדביקים לאתרים שלהם - הוא האתר הפרטי של אורי ארגמן. הנ"ל יודע לבנות אתרים, אבל מציג אתר פרימיטיבי למדי, עם תכנים דלים. עיקר הגאווה שלו הוא איזור משחקי המילים, המציג קומבינציות לשוניות כמו עובדת במקדונלדס - סימה יונז, וחשפן - פינחס סוף.
דז'ה-וו הוא אתר הסאטירה הפרטי של רז קולר. הוא כולל בדיחות, קבצי קול, תמונות חצי מצחיקות או מוזרות ועוד. יש בו גם התייחסויות ישירות לסכסוך הישראלי-פלשתיני, והשתלחות לא ברורה בערוצי הטלוויזיה, המשדרים תחזיות מזג אוויר עליזות בתום מהדורות חדשות מדכאות. ויש גם חלון ווינדוס מפוברק, המודיע כי נדבקת בווירוס פלשתיני ידני, כי טכנולוגיה זה לא הצד החזק שלהם. גזעני, אבל מצחיק.
האיכותי יותר הוא אתר הסאטירה של נתי טל וארבעה מחבריו. ביחד השיקו את דירבל.קום - שם מאיים, ברוח הזמן. האתר נועד להציג מאמרים סאטיריים של חבורת כותבים אלמונים (גם הם בני נוער, אם יורשה לנו לנחש). הגולשים יכולים להגיב על כל מאמר, לשלוח איומים על חיי הכותב, או לקשקש בביצים בפורומים. המאמרים עצמם פוליטיים, כתובים בסדר, אם כי לא ממש סאטיריים, אלא בעיקר ציניים. הנושאים: מהשבר הערסי-פלשתיני ועד גרסת ההיי-טק של הגדת פסח. אין כאן שנינה מושחזת, ואפילו למובארק אין על מה לקצוף.
בריאות: הכן עורך לקיץ
את שמני השיזוף והקרמים להגנה מפני קרינת השמש שלוריאל מייצרת היא משווקת באתר מדליק, מעוצב טוב וחביב ביותר.
בעמוד הפתיחה מציג את עצמו פיל, ילדון מאויר, שמארח את הגולש באתר, ומספק הסברים אודות קרינת השמש, הנזקים שהיא גורמת לעור, מקדמי ההגנה השונים וההבדלים ביניהם וכן מתי וכיצד יש להתמרח, כדי להימנע מפגיעות עור וממחלות.
נוסעים בשוונג
שוונג הוא אתר חדש, המרכז כל מידע אפשרי לחובבי רכיבה על אופניים, טריאתלונים, צעדות, משחים ומירוצים.
יש באתר לוח אירועים מפורט, תוצאות של מירוצים ותחרויות, סיפורים אישיים של ספורטאים, תמונות ומבצעים לגולשים. הגישה הכללית מקצועית והעיצוב טוב מאוד.
חיפה: תמיד ירוקה
לצבא הירוק, אתר בלתי רשמי לאוהדי מכבי חיפה, אחראי אסף גבע. האתר מספק חדשות בסיסיות, פרשנויות, טורים אישיים, קבצי שירים, סטיקרים ושומרי מסך להורדה, מידע על משחקים וסקירת תוכניות רלוונטיות. האוהדים שגולשים לאתר יכולים לשוחח ביניהם בצ'ט, פורום או באמצעות רשימת מספרי ICQ.
תעשייה של רכילות
יש דבר כזה, אתר רכילות ישראלי. הוא מכנה עצמו תעשייה של רכילות, וחרף שמו המבטיח, כל מה שניתן למצוא שם זה פטפוטים שגרתיים, בעיקר על כוכבי טלוויזיה וסלבריטיז ישראלים, דברים שממילא קראנו במיליון מדורי הרכילות בעיתונים.
דוגמאות: זאב נחמה בן 40, אלי ישראלי קיצץ את זנב הסוס, נטליה אוריירו רוצה לקנות דירה בישראל, ליאור נרקיס קנה אוטו, ועוד כאלה. מדובר ביוזמה פרטית, ככל הנראה של בני נוער, שבימים שבהם הנסדא"ק נופל ואתרי התוכן קורסים - הם היחידים שעדיין מזרימים חמצן לרשת.
כמו באתרי נוער אחרים - גם כאן יש איזור הורדות, סרטוני פלאש, וגם איזור מוצפן, שעל מנת לקרוא את תכניו יש לעיין בעמוד אזהרה ולשלוח בקשה מיוחדת באי-מייל. יש הרבה תכנים וכתבות, אבל שום מידע שם לא נוטף גיל ריבה.
תיקון: ספחת - הכתובת
כתובתו של האתר המרכז מידע לטובת חולי פסוריאזיס פורסמה בשבוע שעבר בשיבוש. הכתובת הנכונה תופיע מימין לכתבה, תחת "אתרי הכתבה".