קליין: רצועת הניוד עלולה לסכן יציבות הבנקים

"התיסוף בשער השקל לא קשור למדיניות הריבית: לפערים בין הריבית השקלית והדולרית היתה עד היום השפעה מעטה בלבד על שער החליפין"

נגיד בנק ישראל ממשיך במסע ההגנה על מדיניות הריבית שלו. בנאום שנשא היום (ה') בפני משתתפי הכנס הכלכלי בקיסריה, התפלמס הנגיד עם הטענה שמדיניות הריבית הגבוהה גרמה לתיסוף השקל.

לדבריו, לפערים בין הריבית השקלית והדולרית היתה עד היום השפעה מעטה בלבד על שער החליפין. עדות לכך, אמר קליין, היא מה שקרה בשנתיים וחצי האחרונות: בתחילת 1999 הסתכם פער הריביות בכ- 9%. בסוף השנה שעברה הצטמצם הפער לכ- 2% בלבד, אולם אף אחד לא יכול לזהות את זרמי הדולרים שנבעו מצמצום זה.

קליין מנה את הסיבות שגרמו, לדעתו, להתקרבות שער החליפין אל הגבול התחתון של רצועת הניוד: יבוא ההון לטווח ארוך, השיפוע העולה של הגבול התחתון ואפילו חולשת האירו ביחס לדולר.

נגיד בנק ישראל חזר על הטענה, לפיה הצורך להגן על גבולה התחתון של רצועת הניוד עלול ליצור סיבוכים פיננסיים. לדבריו, כאשר יגיע שער החליפין אל הגבול התחתון, תעבור היוזמה לניהול המדיניות המוניטרית מבנק ישראל אל יבואני ההון.

מטבע החוץ שייאלץ בנק ישראל לרכוש במקרה כזה, הזהיר קליין, יחייב אותו לספוג שקלים מהבנקים. פעולה זאת תגדיל את התלות של הבנקים בבנק ישראל והיא עלולה להציב סימן שאלה על יציבות המערכת הבנקאית.

 

" לבטל כליל את רצועת הניוד"

 

המוצא הפשוט לסבך זה, הבהיר קליין, הוא לבטל כליל את רצועת הניוד. הנגיד שב וחזר על הטענה כי אם ייאלץ הבנק להגן על הגבול התחתון, תבוטל הרצועה, תוך תשלום גבוה ומיותר.

לדברי קליין, משברים המאיימים על היציבות הפיננסית בישראל נוצרים בשל שתי סיבות עיקריות: ניהול לא מבוקר של מוסדות פיננסיים ומעצורים מלאכותיים שהטילו בעבר הרשויות השונות על הפעילות בשוק ההון.

כדי להתגבר על מכשולים אלה, אמר הנגיד, יש צורך להסיר את המעצורים שהוטלו ולהפעיל מנגנון תאום בין רשויות הפיקוח השונות.

בין המעצורים המלאכותיים, מנה קליין את ההחלטות הכלכליות הבאות: הסדר אגרות החוב המיועדות לקרנות הפנסיה, רצועת הניוד של שער החליפין והגבלה על הנפקת אגרות חוב קצרות מועד (מק"מ).