הורי חללי דובדבן: תומכים במכתב החיילים

המשפחות שרביט, יעקבי ואבן, שילדיהן, חיילי יחידת דובדבן, נורו למוות ככל הנראה מאש כוחותינו, מבינות את תמיכתם של חיילי היחידה במפקד, סא"ל מיקי, כפי שבוטאה במכתב שפורסם כאן לראשונה. "הפכו אותו לשעיר לעזאזל ולא בצדק", אומרת דודתו של אחד ההרוגים

הורי החיילים שנהרגו מיחידת דובדבן מקבלים היום בהבנה את מכתבם של חיילי היחידה המחזק את ידי מפקדם.

"הפכו את המפקד לשעיר לעזאזל", אומרת דינה רצון, דודתו של סמ"ר רועי אבן ז"ל. "מהדברים שהם אומרים לנו אנחנו מבינים עד כמה הם זועמים וכואבים וחבל שהיחידה המובחרת הזאת תישבר. המפקד היה כאן והסביר לנו מה אירע וקיבלנו את גרסתו. מדובר בטעות אנושית".

כל שלוש המשפחות נמנעות מלהפנות אצבע מאשימה כלפי אנשים ספציפיים בדובדבן, ובכלל זה המפקד, סא"ל מיקי. "אנחנו מאשימים את המערכת, לא חייל זה או אחר, ומחכים לתשובות ברורות יותר", מסביר גדעון יעקבי, אביב של סמ"ר ניב יעקבי ז"ל. האם, עדי, מפרשת את המכתב כחלק מאחוות הלוחמים החזקה בין חבריו של בנה ההרוג: "ראיתי את האהבה שלהם אחד לשני והם משכמם ומעלה. צריך לציין שבזכותם נמנעו פיגועים רבים ואנחנו יודעים זאת, אך לעולם לא נדע מי עשה מה וזה מה שכואב לנו".

קרובת משפחתו של סמ"ר לירון שרביט ז"ל מוסיפה: "אנחנו מחזקים את החיילים ואת המפקד, אוהבים אותם ותומכים בכל מילה שנכתבה במכתב".

גדעון ועדי יעקבי מעדיפים שלא להתייחס לפרטים במכתב ובפרשה כולה מאחר והם מעוניינים לראות קודם לכן מה יהיו תוצאותיה של החקירה. מייד לאחר התקרית בה נהרג בנם הם הגיבו בחריפות ואמרו כי הם חשים שבנם עמד "כמו במטווח ברווזים".

"אנחנו לא מתחרטים על מה שאמרנו", הם מדגישים היום, "אך לא היה בדברים האשמה כלפי המפקד או כלפי החיילים, אלא כאב על המערכת".