מבוכת המקררים

לפני כחודשיים נחשף בכלבוטק כי מקררים של אמנה שהיו בני מספר שנים נמכרו ע"י קריסטל כחדשים לחלוטין. קריסטל הבטיחה להחליף אותם ללקוחות שיביאו לה את הטפסים המתאימים; אילו טפסים צריך ומהם התנאים של קריסטל

באחת מתוכניות כלבוטק ששודרה בראשית מאי השנה, נחשף כי מקררים מתוצרת חברת אמנה האמריקנית, שהיו בני שנים אחדות בעת מכירתם, נמכרו על ידי חברת קריסטל הישראלית כמקררים חדשים לכל דבר. משהתגלה הדבר התייצב נציג קריסטל באולפן כלבוטק, והבטיח כי קריסטל תחליף את כל המקררים ששיווקה היא עצמה, או באמצעות משווקים מורשים מטעמה, שענו על הגדרה זו.

גל הפניות לקריסטל, שמקצתו התגלגל גם אל ynet, לימד כי היה הד גדול לדברים. במקביל התברר, כי גם המבוכה ואי-הבהירות בעניין זה רבות. בעיקר לא היה ברור, אילו לקוחות אכן זכאים ליהנות מהסדר זה. כדי להבהיר נקודה זו, ובעיקר כדי למנוע עוגמת נפש מיותרת מלקוחות מאוכזבים, צפינו בקלטת כלבוטק וקיבלנו הבהרות מאנשי קריסטל. כדאי לקרוא בתשומת לב את הפרטים המובאים כאן.

תחילה חשוב לחזור ולהדגיש נקודה, העומדת בלב בעיית מקררי אמנה. בשנים האחרונות נמכרו בישראל מקררי אמנה על ידי שורת גורמים, שקריסטל היא רק אחד מהם. בתחילת המחצית השנייה של שנות ה-90 פשט את הרגל היבואן דאז של אמנה. עקב כך הועבר הטיפול בעסקיו לכונס נכסים.

כונס הנכסים מכר מקררים מתוך המלאי שנותר במחסני היבואן, ובמקביל העבירה חברת אמנה בארצות הברית את הזיכיון לידי חברת עדן חשמל. וכך, עדן חשמל מכרה מקררי אמנה במקביל לכונס הנכסים. הסדר זה החזיק מעמד כשנתיים, ואז, בסוף 1998, העבירה חברת אמנה את הזיכיון לידי קריסטל. החברה מוכרת מקררים בעצמה, באמצעות משווקים מורשים, וכן באמצעות המכרז של המדינה. גם חברת סקאל מכרה מקררי אמנה במשך חלק מהתקופה האמורה.

כל ההיסטוריה הזאת רלבנטית לשאלה: מי אחראי כלפי הצרכנים, הן ביחס לפרטי העסקאות (כולל שנת הייצור של המקרר), והן ביחס למתן אחריות ושירות למקררים. שכן, כל יבואן אחראי כלפי הצרכנים שרכשו ממנו.

משום כך מבהירה חברת קריסטל, ובצדק, כי אינה יכולה להיות אחראית למקררים שלא היא מכרה. לכן, כל הסדר שהיא מציעה ומיישמת יכול לחול רק על מי שקנו ממנה. צרכנים שרכשו מקררים מגורם אחר, ייאלצו לפנות אליו.

עוד מציינים בקריסטל, ובכך הם מסתמכים על חוות דעתם של שני מומחים – האחד מייצג ארגון צרכנים והאחר את התעשיינים – כי למעשה, מבחינתו של הצרכן, אין חשיבות מעשית לשנה שבה יוצר המקרר.

המומחה המייצג את ארגון הצרכנים קובע, כי מה שחשוב אינו שנת הייצור, אלא דגם המקרר, ומציע לדבר בכלל על שנת הרכבת המקרר מחלקיו השונים, המיוצרים ממילא בשנים שונות, על מנת להימנע מהטעיית הצרכנים. המומחה מטעם התעשיינים קובע, כי אין בעיית התיישנות, ולא נגרם בלאי למקררים עקב אחסנה לתקופה של שנים אחדות.

בקריסטל, כאמור, לא התכחשו לאחריותם לבעיית פער התאריכים ביחס למקררים שהם מכרו, וכך התגבש שם ההסדר הבא: כל מי שברשותו מקרר אמנה שההבדל בין שנת הייצור, כפי שהיא מצוינת בקוד בתוך תא ההקפאה, לבין שנת המכירה הוא 3 שנים ויותר, יהיה זכאי להחלפת המקרר במקרר חדש. עם זאת, הם אינם עומדים על קוצו של חודש, וגם לקוחות שההפרש מבחינת השנים היה קרוב ל-3 שנים אך מעט פחות ממנו, פוצו בדרכים שונות.

איך אפשר לברר מי זכאי? ובכן, מסמכי הרכישה – ובהם חשבונית הקנייה ותעודת המשלוח – יכולים ללמד ממי נקנה המקרר, מאיזה דגם הוא (ישנם דגמים שקריסטל לא מכרה), ובאיזו שנה. מתוך כך אפשר לדעת האם המקרר נקנה במישרין מקריסטל, או באמצעות אחד ממשווקיה המורשים. בדיקה מול הקוד הרשום בתא ההקפאה תלמד, מה פרק הזמן שחלף בין שנת הייצור לבין שנת המכירה. את הקוד קוראים כך: נניח שרשום 951103; פירושו, בקריאה משמאל לימין, שהמקרר יוצר בשנת 1995, בחודש נובמבר, ב-3 בו.

אם, לאחר בדיקה כזו, מגיע צרכן למסקנה כי הוא עונה על תנאי חברת קריסטל להחלפת המקרר, הוא יוכל לפנות, בצירוף המסמכים אל קריסטל, לשם בדיקת זכאותו. פניות אפשר יהיה להפנות גם ל-ynet, ואנו נבדוק את הדברים לגופם ומול חברת קריסטל.

 

הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות