"להרוס את הבית בו שכן המשרד הארצישראלי של ההסתדרות הציונית, זה לחסל עוד סמל לאומי", אומרת תמר טוכלר, רכזת אזור המרכז של המועצה לשימור אתרים בעקבות צו ההריסה שהוציאה עיריית תל אביב, לבית ברחוב רזיאל 17 ביפו (סמוך לכיכר השעון).
המבנה, שנמצא סמוך לכיכר השעון (ראה הכתבה "השעון ישוב לצלצל ביפו"), שייך לכנסייה המרונית ומתגוררות בו כמה משפחות בדמי מפתח. בצו שהוציאה העירייה בחודש מרץ השנה נאמר, כי יש לפנות מיד את הדיירים ולהרוס את המבנה שעלול לקרוס. בינתיים לא פונה איש מדייריו.
האיש שהמציא את הקיבוץ
טוכלר אומרת כי "אין שום תירוץ הגיוני להרס המבנה. אם הוא מהווה סכנה לציבור אז אפשר לערוך פעולות הצלה במקום. גם אפשר לשלבו בפרויקט השיקום באזור ככר השעון. אסור להרוס אותו".
המבנה מופיע ברישומים וסקרים לשימור כבר עם קום המדינה. מבית זה ניהלה בעצם התנועה הציונית, בראשותם של ארתור רופין ויעקב טהון, את ענייני הארץ - את המדינה שבדרך - לרבות רכישת קרקעות, קידום ההתישבות, פיתוח החקלאות, פתרונות ויישוב סכסוכים עם השלטון הטורקי. עד שנות ה-60 עוד היו במקום הרהיטים המקוריים של המשרד. בבית זה גם היה משרדו של מאיר דיזנגוף, עוד בטרם נבחר לראש העירייה.
המשרדים הושכרו מאלכסנדר הווארד שיחד עם סוחר נוסף, נג'יב בוסטרוס, ייצרו את מרכז העסקים החדש של יפו בשלהי המאה ה-19, לאורך הדרך ההיסטורית (רחוב בוסטרוס ששמו הוחלף אחרי מלחמת השחרחר לרח' רזיאל ע"ש מייסד ומפקד האצ"ל, דוד רזיאל), שהובילה לשכם.
המשרד הארצישראלי הוקם ביפו בשנת 1908, בראשותו של ד"ר ארתור רופין, הידוע גם כ"איש שהמציא את הקיבוץ". המשרד ניהל את החוות החקלאיות בבן שמן, בכנרת ובחולדה, שבהן הכשירו פועלים להתישבות, ונבחנו דרכים חדשות בפיתוח חקלאות עברית מודרנית. המשרד ארגן בעלי הון להקמת אחוזות מטעים, הקים את חברת הכשרת הישוב, סייע בהקמת יישובים חקלאיים (פוריה, מגדל, רוחמה, כרכור) וסייע בבניית השכונה "אחוזת בית", שממנה קמה העיר ת"א.
למן הצהרת בלפור ב-1917 ולאחר מלחמת העולם הראשונה, עברו תפקידיו של "המשרד הארץ ישראלי" ל"וועד הצירים", להנהלה הציונית ולהנהלת הסוכנות היהודית.
למנוע הריסה
מצבו של המבנה אכן רעוע, ואחת מתקרותיו קרסה לפני מספר שבועות. העירייה הוציאה, כאמור, צו הריסה ובעקבות זאת פנתה המועצה לשימור אתרים אל מהנדס העיר ת"א, דני קייזר וביקשה ממנו למנוע את הריסת המבנה. "יש צורך לקיים דיון דחוף עם כל הגורמים הנוגעים בדבר, ולהתיעצות עם מהנדסי קונסטרוקציות המבנים בשימור לבדיקת הנושא", נאמר בפנייה לקייזר. "אנו יוצאים נגד המגמה להריסת המבנה, ועומדים על הצורך לקיים פגישה דחופה בנדון ביוזמת העירייה עם בעלי הנכס והגורמים המקצועיים הנוגעים בדבר. מניסיוננו, קיימות דרכים חליפיות וראויות יותר להתמודדות עם מבנים היסטוריים, ובמהלך השנים תרמנו לא מעט מניסיוננו לעיריית ת"א. נשמח להביא גם הפעם מומחים מטעמנו למציאת פתרונות הולמים".
בתגובה ענה קייזר, כי המבנה יובא לדיון בוועדת שימור של העירייה למען קבלת החלטות, ועד שתתקבל החלטה תמנע העירייה מפעולות שיפגעו בבניין וכן תמנע מבעלי הבניין לפגוע בו.
נודע, כי בישיבה של הוועדה לשימור (לפני כחודשיים) הוחלט לפעול לשימור הבניין, בכפוף לחוות דעת הנדסית.
"אין כוונה לממש את הצו"
ומה עונה עיריית ת"א? בתגובה ראשונה נמסר כי לא הוצא כלל צו הריסה. כשהועבר לדובר העתק צו ההריסה נשלחה התגובה הבאה: "העירייה נוקטת בכל הפעולות האפשריות כדי לא להרוס את המבנה לאור ערכיו ההיסטוריים. אמנם קיים צו הריסה בשל עובדת היות המבנה מסוכן, עם זאת אין בכוונת העירייה לממש אותו. יתרה מזאת, העירייה הוסיפה תמיכות לקומות השנייה והשלישית ומתכוונת עם פינוי המשפחות לבצע שיחזור מקיף לבניין שיוציאו מרשימת המבנים המסוכנים".