שולמית אלונליין

דווקא שולמית אלוני בעד צנזורה? עם כל הכבוד, כשאני צריך מישהו שישמור לי על המסך אני מפעיל סקרין סייבר

מסימני הזמן: במוסכי דרום ת"א אפשר כבר למצוא מדי פעם, בין אגזוז מעושן לקרבורטור מקרטע, הדפסות צבע איכותיות שופעות ושזופות הישר מהאינטרנט. נערות האמצע של "להיטון", שפנפנות החשק הדהויות מ"בול" ותמונות הכרום של בו דרק מ"לאישה" הן עולם הולך ונעלם במציאות שבה יכול כל מכונאי זוטר להוריד תמונות וסרטי פורנו מהרשת בשני קליקים.

את זה, תגידו, כל אחד יודע. אחת שלא יודעת את זה היא דוקא שולמית אלוני. מאינטלקטואלית שומרת זכויות ובעלת חזון הפכה אלוני לפראפרזה על פער הדורות ועל היגיון בריא, כשהחליטה להגיש בג"צ עם ח"כ זבולון אורלב מהמפד"ל נגד חברת YES וערוץ הפורנו המפוקפק החדש שלה, בלו.

נכון, הם משכו בעצת השופט ברק את העתירה ונכון, על ערוץ בלו אפשר לרדת שעות. ובעצם למה לא? הרי הכל התחיל כשישבו להם אנשי YES וחשבו, איך נכבוש את לב העם? "סרטים כחולים" צעק מישהו, "גם זול, גם טיפשי, גם ממכר, גם פרובוקטיבי וגם אין את זה לאף אחד!". "רעיון גדול" צווחו המשקיעים, "אבל איך נקרא לו?". "מממ... ערוץ הפורנו?" הציע רעיונאי הדגל. "שקוף מדי. הערוץ הכחול?" ניסה איש השיווק המיוזע. "לא רע... אבל לא מצטלצל טוב. אולי בלו?" הבריק שוב הקופירייטר ספורט-אלגנט-ארבע-על-ארבע דרך משקפי השמש האלגנטיות שלו. "גדול!" שאגו כולם. "גם אמריקאי, גם חו"ל, גם איכותי! איזה קונספט! אתה גאון!" והעניקו לו בונוס שמן ופורנו חינם לכל החיים.

כצפוי ממהלך העניינים הדמיוני (אך הגיוני) הזה, הבשורה הכחולה מאכזבת בגדול – בלו הוא אחד הערוצים הפחות מושקעים והיותר מופלצים בהיסטוריה של הטלויזיה העולמית. קנייני YES רוכשים הפקות סופר-זולות שנעשו בתקציב של שתי סצנות מפרסומת לקורנפלקס, מתרגמים אותן ברישול ומשדרים אותן בזו אחר זו מדי יום בין עשר בערב לארבע בבוקר.

והנה יש לנו עוד ערוץ! ועוד מבוקש, ועוד מדובר, ועוד פרובוקטיבי! אז מה אם בכל וידאומט אפשר למצוא מאה סרטים יותר טובים/מגרים/חדשים/מעניינים. סוף סוף ערוץ כחול, כחול-לבן! ועוד הברקה שיווקית - בואו נשים אותו עם PLAYBOY במשהו שנקרא לו... "חבילת הארוטיקה"! מצויין! יש לנו חבילות, יש לנו טירינג, והנה אנחנו אנשים מתקדמים עם ראש פתוח ובטח שלא שמרנים כמו הכבלים.

כאילו לא די בזילזול המחפיר באינטליגנציה של הצופים, באה שולמית אלוני ומזלזלת בחזרה. זעקתה של אלוני היתה מובנת יותר אם הערוץ היה משודר בשמיים הפתוחים ללא הגנה, אבל חייבים הרי להתחבר ללוויין כדי לקלוט אותו, וגם להקיש קוד סודי. לא, היא לא מוטרדת שאיזה ילד יצפה בו בטעות. היא פשוט לא מוכנה שאף אחד יצפה בו, בכלל! אף פעם! לעולם! כי זה ערוץ רע, משחית, לא מוסרי, גורר לאלימות, מקלקל את החברה. איחסה!!

מהטיעונים של שולמית אלוני אפשר להבין בקלות שהיא לא ממש גולשת כבדה באינטרנט, או לפחות לא מבינה את השינוי שעבר העולם בכמה השנים האחרונות, אחרת היא היתה צועקת הרבה קודם והרבה יותר חזק. הצנזורה מתה, גברת אלוני. אין יותר. נגמר. דווקא את, אושיית חופש ביטוי בדימוס, צריכה להכנס לכמה אתרי פורנו כדי להבין סופית שאם מישהו רוצה לשדר משהו – כבר אי אפשר לעצור אותו. ימי הערוץ הבודד נגמרו – ברוכה הבאה לגיהנום.

מה לעשות. הנה אוטוטו הטלויזיה נהיית דיגיטלית, האינטרנט מתחבר לוידאו, הדי-וי-די מתקשר עם הכספומט ואופס – כבר אי-אפשר לפקח על כלום. אפילו קוד סודי אין שם. רק שלפני שנשלח לגברת אלוני רשימה מומלצת של אתרי פורנו קיצוניים, אולי כדאי לה לגשת דוקא לכמה אתרים של החיזבאללה, של מכחישי שואה, של כתות מתאבדים קיצוניות, של פדופילים, ולהבין סוף-סוף מה המשמעויות של הדבר הזה שנקרא "אינטרנט" חוץ מצ'אט בפלאפון כשאתה בתור לאורולוג.

אז מה עושים, צווחים שומרי המוסר למיניהם. איך מגינים על החברה? ומה אם מישהו יכתוב בפורום של בריכת גורדון שצריך לחסל את הכלב שוקי? ואיך נתגונן נגד סכנות האלימות, הפשיזם והסקס אלוהים ישמור?

ובכן, בוקר טוב לכל הגולשים. מזג האוויר יהיה נוח, אבל הגלים – גבוהים. העולם החדש מכתיב דפוסי חשיבה חדשים, ובמה שאי-אפשר להילחם אין טעם להילחם. זה הצד הבעייתי של העניין, כי באמת אי-אפשר. עניין טכני לחלוטין, אולי, אבל ניסיונות הצנזורה באינטרנט נכשלים אחד אחד.

בהחלט ניתן לעצור פדופילים, סוחרי סמים וניאו-נאצים כשם עוברים על החוק, אבל מיום ליום מסתבר שלמחוק תועבה מהאינטרנט או לסגור ערוצי שידור זה עניין לחלוטין לא מעשי. אם לא ניתן לגונן על התרבות באמצעות חסימה, סגירה, מידור וצינזור – עדיף אולי להפעיל כמה כלים ישנים כמו שיקול דעת, חינוך, הסברה ויצירת מודעות. זה כמובן הרבה יותר קשה, לטפל לשם שינוי בתופעה ולא בסימפטומים, אבל תהליך כזה עשוי דוקא להיות בריא ומשתלם בטווח הארוך.

קצת ריאליזם. זה כל מה שאנחנו מבקשים. מה שאפשר אפשר, מה שאי-אפשר אי-אפשר, ולא להתבכיין סתם. במקום קריאות "גוואלד" כשבאתר של מושיקו כתוב על סמים, אם יש לכם מה להגיד - תכתבו את זה, תשדרו את זה, תשכנעו עם זה. אין לכם מה להגיד? אתם לא חייבים. עם כל הכבוד, גברת אלוני, כשאני צריך מישהו שישמור לי על המסך אני מפעיל סקרין סייבר.