"זו התקופה הכי קשה שחוויתי במילואים. מבחינת האינטנסיביות, הלחץ והסיכון, זאת תעסוקה חריגה. יש קפיצת מדרגה של ממש בקושי של שירות המילואים". כך אומר היום (ג') סא"ל יואב הנגבי, מג"ד גדוד טנקיסטים המשרת בגדוד שלו מאז שנת 89', שעבר את האינתיפאדה הראשונה עם חייליו ואת תקופת תהליך השלום שאחריה, וכן את לבנון.
סא"ל הנגבי משרת בגזרת שבי שומרון מצפון מערב לשכם. תחת אחריותו נמצא אחד האזורים בעייתיים ביותר בגדה המערבית, וכוח שמורכב בעיקר מחייליו נמצא גם באזור חומש, בו נמצא הכביש שהמתנחלים מגדירים כ"כביש הרולטה הרוסית".
את הדברים אמר הנגבי ליו"ר הכנסת אברום בורג, וחברי הכנסת אבשלום וילן ויוסי פריצקי, שהגיעו לביקור לקראת הצעת החוק שיגישו מחר יחד להסדרת שירות המילואים בישראל.
"הרבה אנשים גילו קושי פתאומי להגיע למילואים"
הנגבי סיפר לח"כים כי "הרבה אנשים גילו קושי פתאומי להגיע לכאן וחיפשו פתרונות חריגים. חייל שלא נוח לו יכול בקלות יחסית לא להיות פה. לדעתי צריך להתייחס לשירות המילואים גם בהיבט המקל ולא רק של הגזר".
הנגבי וסגנו, רב סרן מאיר עמר, גילו לפני תקופת המילואים הנוכחית שהחלה לפני כחודש ומסתיימת ביום ה' הקרוב, שורת תירוצים לאי הגעה לתעסוקה. חלק מהחיילים הלכו לרופא, היו שהלכו לקב"ן, היו כאלה שפשוט לא הגיעו ויוכרזו כעריקים כעבור חודש. והיו גם מי שנסעו לחו"ל בדיוק בתקופת המילואים.
יותר מכל מפריעה להנגבי התנהגותם של גופים ממשלתיים המונעים מעובדיהם לצאת לשירות המילואים. "יש לנו חייל שעובד בחברת אבטחה, שהיא קבלן משנה של משרד הבריאות. קצין הביטחון של משרד הבריאות אמר לחברה המעסיקה אותו שאם החייל הולך למילואים, אין לו מה לחזור. המדינה צריכה להחליט שכל גוף ממשלתי או ארגון שנסמך על המדינה תקציבית, צריך לשלוח את העובדים שלו למילואים עם כרטיס ברכה, ולא להקשות עליהם. בכך נפתור בעיית ההתייצבות של 30% מהחיילים".
"בפעם הבאה אנשים לא יגיעו"
רס"ר עמר משרת בגדוד מזה 19 שנה. באזרחות הוא קצין מג"ב באזור התפר. "אני חושב על הפעם הבאה, וחושש שאנשים לא יגיעו. אנשים לובשים שכפ"ץ כבד, יוצאים למשמרת עם צוואר תפוס, ותנאי המחיה פה, אין מזגנים - התאילנדים במושב שאני גר בו חיים כך, אם לא טוב יותר".
שליש הגדוד, סרן יובל סופרו, מספר כי לתעסוקה התייצבו כ-60% מהחיילים בגדוד, מתוכם 20% מעל גיל 41, שלמעשה התנדבו לתקופת המילואים. לדבריו, בדרך כלל מתייצבים לתעסוקה מעל ל-70% מהחיילים.
"החברה הישראלית דורשת מאנשים להתייצב למילואים, ובו בזמן הצבא משחרר מחזורים שלמים בגיל השירות הסדיר בצה"ל", אומר קצין המודיעין של הגדוד, עופר טל, משרת במילואים מזה 27 שנים. "יש בחברה הישראלית לגיטימציה לא לשרת. אנחנו בני 40, כבר לא נשתנה ונשרת עד שיזרקו אותנו מפה. אבל צריך לחנך את הציבור מחדש ולהחזיר אנשים לשירות".
חברי הכנסת אופטימים
יו"ר הכנסת בורג מגלה מידה רבה של אופטימיות לגבי גיבוש חוק סביר עבור אנשי המילואים, שיש בו משום תחילתו של פתרון. בחודשים האחרונים, לבד מהצעות הח"כים וילן ופריצקי, ובמקביל להכנת חוק המילואים במשרד הביטחון, הגישו כ-30 ח"כים הצעות שונות בעניין שירות המילואים. בורג גיבש את ההצעות לכדי הצעה משותפת שתעלה בקרוב.
"צריך לתקן חלקים במערכת", אמר בורג. "ואנו נכונים לעשות זאת. החקיקה שאנו מקדמים היא ערב המחאה החברתית, אנחנו רוצים להראות שאפשר להזיז דברים במדינה גם לפני שמגיעים אל התהום". בורג ביקש מחיילי המילואים להמשיך בעבודה גם כשהם יוצאים לאזרחות ולדבר עם החברים על החשיבות של שירות המילואים, וכך לעודד את המערכת הפוליטית להמשיך ולקדם את הפתרון.
ח"כ וילן אמר כי דווקא בסוגיית אנשי המילואים הוא רואה סיכוי לא רע לפתור את הבעיות.
מפקד חטיבת שומרון, אל"מ יוסי אדירי, שבגזרתו משרתים החיילים, אמר כי "חשוב מאוד שחברי כנסת הגיעו לבקר וחשוב להמשיך ולשמור על הנושא בכותרות. החיילים האלה לא הספיקו לעבור אפילו שלושה ימים ולהתרגל לגזרה, וכבר נאלצו לתת פתרונות לאירועים מבצעיים. כשעלו החיילים על מטען בעלייה להר עיבל, שמעתי את מפקד הגדוד מדבר בקשר ברוגע ובמקצועיות, והבנתי שאני לא צריך אפילו להגיע לשם, שהם מנהלים את האירוע כמו שצריך. חשוב שגם המערכות שמסביבנו ינהלו כך את הדברים".