על הנייר נחשב הפסדו של אגאסי לצרפתי אנרי קלמנט (3:6, 2:6, 4:6) להפתעה מרעישה, אבל לפרשנים ולאלה שקרובים לטניסאי האמריקאי התוצאה של המפגש בין השניים לא באה בהפתעה.
אגאסי היה טרוד במהלך הקיץ בטיפול באמו ואחותו שלקו בסרטן, בהחלט לא הכנה אידיאלית להגנה על התואר. במהלך הקיץ כמעט ולא שיחק, וכששיחק בסינסינטי היה חוזר כל ערב במטוס פרטי ללאס וגאס לשהות עם בני משפחתו. אגאסי הגיע לטורניר עם רצון עז לשים הכל בצד לשבועיים וללכת על עוד תואר, בידיעה שלא נותרו לו הרבה הזדמנויות בגיל 30, אבל לא היה צריך להיות פסיכולוג כדי להבין כבר מנצחונו בסיבוב הראשון שהבן אדם לא ממש מפוקס.
ההגרלה זימנה לאגאסי בסיבוב השני בדיוק את אחד מאותם השחקנים שיקפצו על המציאה הזאת - כוכב על שאינו בכושר. אנרי קלמנט, 37 בעולם לפני הטורניר, הוא שחקן סבב טיפוסי, חזק כמו סוס, המכסה את המגרש הרמטית. מהקו האחורי יש לו חבטת גב יד אבסולוטית, שהביאה לו את רוב הנקודות המכריעות. כל התכונות האלו לא יספיקו לו מול אגאסי ב-99 מתוך 100 משחקים, אלא שאתמול הטרגדיה המשפחתית של אגאסי הפכה ליום המאושר בחייו של קלמנט. אגאסי נראה חיוור, בעל שפת גוף שלילית ומבט זגוגי בעיניים. לעתים נראה כאילו שכבר רצה שהמשחק ייגמר, וגם במסיבת העיתונאים לא הצליח לשכנע אף אחד שזה לא כך.
לאגאסי שישה תארי גראנד סלאם, והסטטיסטיקה אומרת שלא הגן על אף אחד מהם בשנה שלאחר הזכייה. כדי לשבור את הסטטיסטיקה יצטרך אגאסי לחכות עד ינואר, עת ינסה להגן על תואר אלוף אוסטרליה.
עם ההדחה של אגאסי וההפסדים המוקדמים של קוארטן וראפטר מוצא את עצמו פיט סמפראס בודד בצמרת. סמפראס רעב לתואר בניו יורק, שבה לא זכה מאז 96'. בשנה שעברה נפצע ופרש לפני הטורניר, ובשנה שלפני כן נפצע בחצי הגמר מול ראפטר. סמפראס, שסובל מפציעות חוזרות ונשנות, שומר על עצמו ומכין את גופו בעיקר לטורנירים הגדולים, וההנחה הרווחת היא שאם הוא בריא אז הכל תלוי בו. אגאסי, ראפטר וקוארטן, שלושה שחקנים שכבר זכו בתארים גדולים, היו מהיחידים שמסוגלים להתמודד עם סמפראס מנטלית, ויציאתם מהטורניר פותחת את ההגרלה לחלוטין, בעיקר עבור שחקנים צעירים כמו סאפין והיואיט, וצעירים פחות כמו קורטצ'ה וטוד מרטין.
תופעה ושמה קורניקובה
בטורניר הנשים לא נרשמו הפתעות, אבל אין זה אומר שלא היה בו עניין. להפך. האחיות וויליאמס ממשיכות להשתלט על הסבב, והפעם, בניגוד לווימבלדון, ייפגשו רק בגמר. ונוס ניצחה 22 משחקים ברציפות מאז זכייתה בווימבלדון; סרנה ניצחה ב-16 מ-18 משחקיה האחרונים.
גם הינגיס ודבנפורט מתקדמות בקלות ואפילו סלש חוזרת לכושר טוב בעזרת מאמן כושר אישי ודיאטה קפדנית. אבל אין ספק שאת ההצגה גונבת אנה קורניקובה. יש לא מעט בחורות יפות כמו קורניקובה, ויש גם לא מעט טניסאיות יותר טובות מקורניקובה, אבל השילוב של שחקנית טניס ברמה גבוהה (אם כי לא הגבוהה ביותר), גוף של דוגמנית צמרת והתנהלות של כוכבת קולנוע הוא כנראה יותר מדי בשביל חובבי הטניס והמפרסמים.
קורניקובה, במקום ה-18 בעולם, מרוויחה יותר מהינגיס שנמצאת בראש הרשימה וזה דווקא כן בגלל העיניים היפות שלה. היא נמצאת בכל מקום, בפרסומות, בקירות ברכבת התחתית וכן, גם על המגרש. אתמול הלכתי לאיצטדיון לואי ארמסטרונג לראות את התופעה מקרוב, והאמת, די נהניתי. מעבר למראה, לקורניקובה יש הרבה מה להציע גם על המגרש, והיא ניחנת בעוצמה גבוהה מאוד, למרות הרושם העדין שהיא מותירה. בניגוד לשחקניות רבות, היא די אוהבת לבוא פנימה לרשת וניחנת ברגש טוב. אתמול במשחקה בסיבוב השני מול סנדרה קלינובה הצ'כית נראתה קורניקובה בלתי עצירה ונתנה משחק נטול טעויות, אבל אסור לשכוח שהיריבה מדרוגת רק במקום ה-92 בעולם. בדרך כלל כשקורניקובה מעפילה לשלבים הגבוהים ונתקלת בשחקניות מהחמישייה הראשונה מתגלים הבקיעים במשחקה: היא מרבה לטעות מהקו האחורי, בייחוד בכף היד, וחבטת הפתיחה השנייה שלה קצת בעייתית. בעבר סבלה מעליות וירידות דרסטיות בריכוז, אולם היום נראה שהיא דווקא לומדת להסתדר לא רע עם תשומת הלב האדירה שהיא מקבלת ואפילו ליהנות ממנה. כמה שחקניות כבר העבירו ביקורת מרומזת על החשיפה המוגזמת וההתנפלות התקשורתית על שחקנית שלא זכתה מעולם בשום תואר בסבב, אולם גם הן יודו שבסופו של דבר התופעה ששמה אנה קורניקובה טובה לענף כולו.