נהריה בלוז

"דיכאון מלבב שטף לי את הלב. ליד גלידת פינגווין עמדו ילדים וליקקו, ליד פיצת פינגווין עמדו ילדים ונגסו ובקפה פינגווין ישבו מבוגרים וליהגו. " עמרי דולב ממשיך לחפש חוף מושלם, ואפילו מוצא

תצחקו, אבל יש אנשים שאסור להם להרגיש יותר מדי טוב. בדיוק ברגע ההוא שהם ממש, אבל ממש, מאושרים נוחת להם אסימון גדול של באסה על הלב. מתיישב וחוסם את מעיין השמחה. אצל האנשים האלה האושר תמיד קצרצר וזמני.

אפילו אם יש לאושר סיבה של ממש, למשל הצלחה גדולה וברורה בחיים, אחרי מספר רגעים של HIGH מיד הוא מתכסה באותה עננה שחורה. בתוך קבוצת חובבי הבאסה הזו ישנה תת-קבוצה של סופר-מזוכיסטים שדואגים לנפק לעצמם שברון לב מדי איזה זמן מוגבל. לחברי תת קבוצה זו, שאגב היא הרבה יותר גדולה ממה שאפשר לדמיין, אני ממליץ מאוד על נופש בנהריה.