חולה אפילפסיה: חברות הביטוח מסרבות לבטח אותי

מיקי, בעל עסק עצמאי בשרון ומפרנס יחיד, מנסה כבר חמש שנים לרכוש ביטוח חיים, אך לשווא, חברות הביטוח מסרבות לבטח אותו והחוק, מסתבר, נמצא לצידם. ד"ר אילן גלס מבית החולים איכילוב: "הרוב הגדול של האפילפטים אינם מסתכנים במוות יותר מאדם רגיל. זה לא קביל שחברות הביטוח לא בודקות כל מקרה לגופו". מ"מ מנכ"ל מנורה: "אנחנו חברה עסקית. לא פילנטרופים"

חולי אפילפסיה לא צריכים ככל הנראה ביטוח חיים, כך חושבות חברות הביטוח. מיקי, בן 33 מאזור השרון, נשוי ואב ל-4 ילדים החולה במחלה, דווקא רצה מאוד לרכוש ביטוח חיים. האיש, בעל עסק עצמאי, הוא המפרנס היחיד במשפחה ומשנת 1996 הוא פועל כדי לרכוש ביטוח חיים, אולם בשל מחלת האפילפסיה שלו, עלו כל הניסיונות בתוהו. חמש שנים עברו ולמיקי עדיין אין ביטוח חיים.

מיקי לקה במחלת האפילפסיה במהלך שירותו הצבאי, בסוף שנות השמונים. "זו מחלה עם סטיגמה נוראית", הוא אומר, "ויש לה כינוי נורא – מחלת הנפילה. אפילו הילדים שלי לא יודעים שיש לי את המחלה. בטח שלא החברים. אני חי בסוד עם העניין הזה".

מיקי פנה לחברות הביטוח השונות במטרה לרכוש ביטוח חיים לפני חמש שנים וגם שם נתנו לו להבין – שיש לו במה להתבייש. מיקי דיווח לסוכנים כי הוא אכן סובל ממחלת האפילפסיה. לתדהמתו, ארבע חברות – מגדל, כלל, מנורה ואררט - סרבו למכור לו את הביטוח ואילו חברה רביעית, חברת הביטוח שמשון, מכרה לו פוליסת ביטוח חיים עם הרבה אותיות קטנות. כאשר קרא מיקי את אותן אותיות הוא הופתע לגלות, כי הפוליסה בכלל לא שלו. חברת הביטוח ביטחה את רעייתו, ולא אותו.

"הייתי המום", אומר מיקי ל-ynet. "דיברתי איתם, הסברתי את הבעיה הרפואית שלי ובסוף מה אני רואה, שעשו לי פוליסה על שם אישתי. אני המפרנס היחיד בבית, כלומר אם יקרה לי משהו – אשתי תצטרך להמשיך לשלם את הפוליסה. מאיפה היא תשלם להם אם היא איננה עובדת. כל הרעיון היה שאני מבקש לבטח את עצמי".

מאוחר יותר, חברה נוספת מכרה לו ביטוח חיים, וגם כאן האותיות הקטנות היו לרעתו. בפוליסה נכתב שבמקרה של מוות כתוצאה מהמחלה – חברת הביטוח לא תפצה אותו. מיקי עצר את הפוליסה עוד לפני שחברת הביטוח החלה לגבות ממנו את התשלום החודשי ושוב נשאר בלי ביטוח.

 

החוק לצד חברות הביטוח

 

בדיקה במשרד האוצר מעלה כי החוק עומד לצידן של חברות הביטוח. נמסר כי חברות הביטוח הן חברות פרטיות שמבטחות אנשים למטרות רווח. "על פי החוק הן אינן חייבות לבטח אנשים שנראה שהסיכון הביטוחי שלהם גבוה ולא ריווחי. כמובן שניתן לבטח כל אדם, אבל לפעמים עלולה חברת הביטוח לקבוע גובה פרמיה כל כך גבוה שכל העיסקה לא משתלמת", דברי האוצר.

לאחר שמיקי נענה שוב ושוב בשלילה, הוא פנה לאגודת אי"ל, האגודה הישראלית לאפילפסיה, וסיפר להם את סיפורו. כאן הוא מצא אגודה שמשתתפת בצערו, אך ידיה קשורות משום שהחוק אכן תומך בחברות הביטוח. "זו שערוריה", קובלת יו"ר אי"ל נעמה ארזי-מלכוב. "למה לחולה סכרת יש ביטוח חיים ולחולה אסטמה יש או לחולים אחרים והאפילפטים מופלים".

לדברי ארזי-מלכוב, "ב-1995 נערך דיון בנושא בוועדת העבודה והרווחה בכנסת ובדיון טענו חברות הביטוח שהם כן עושים ביטוחי חיים וביטוחי נסיעות לחולי אפליפסיה. הוועדה ביקשה מהנוכחים לחזור עם תשובות מגובשות תוך 10 ימים, אבל מאז נעלמו עקבותיהם".

"אחוז האנשים שמתים מאפילפסיה הוא אפסי", מוסיפה ארזי-מלכוב. "רוב האנשים מתפקדים כרגיל ואלה שנחשבים נכים – מספרם קטן ביותר. הרי מי שמעוניין בביטוח חיים אלה אנשים שמוכנים לשלם עבורו ואלה בדרך כלל אנשים עובדים. אז מדובר אנשים שמקבלים פעם בשנה התקף, אז מה?"

כ65 אלף חולי אפילפסיה חיים בישראל ומהווים כאחוז מכלל האוכלוסיה. ד"ר אילן גלס, מ"מ מנהל המחלקה הנוירולוגית בבית החולים שיבא בתל השומר מסביר, כי רק במקרים נדירים עשוי אדם למות בשל מחלת האפילפסיה וכי למחלה יש תווית שלילית שלא תמיד קשורה בתיאור המחלה.

"הרוב הגדול של האפילפטים אינם מסתכנים במוות יותר מאדם רגיל. אני חושב שאם חברות הביטוח סרבו למכור ביטוח חיים לחולה אפילפסיה – בלי לחקור ולבדוק אותו, זה לא קביל ויש סיבה לתלונה. למחלה הזו יש תווית שלילית ואת זה אני אומר לא רק בהקשר של חברות הביטוח, אלא בהקשר חברתי רחב", אומר ד"ר גלס.

 

"אנחנו חברה עסקית; לא פילנטרופים"

 

דובר חברת "מגדל" מסר בתגובה לידיעה, כי "נראה לנו לגיטימי ביותר לדחות מועמד לביטוח, אם לדעתנו המחלה שהוא חולה בה אינה מאפשרת קבלה. אני מבקש להדגיש כי אינני מוכן להתייחס באופן ספציפי למקרה שהפניתם אלי בגלל צנעת הפרט וחיסיון המידע הרפואי שבידינו".

נציבת תלונות הציבור בחברת הביטוח כלל, סימה יאיר, אמרה ל-ynet, כי "כל מבוטח בביטוח חיים נדרש לחתום על הצהרת בריאות או למלא שאלון או לעבור בדיקה אצל רופא. אנחנו קובעים אילו מסמכים נדרש האיש להציג. במקרה של האיש המדובר הוחלט שהוא סיכון לביטוח ולא עשו לו ביטוח".

לדבריה, "אין לנו שום מדיניות לגבי מחלות, אנחנו בודקים כל מקרה לגופו ואין חריגות גורפות בשום מקרה".

אורן אל-און, מ"מ מנכ"ל חברת הביטוח 'מנורה', אמר כי "כל מקרה נבחן לגופו של עניין. אנו מחוייבים לסודיות רפואית של כל מבוטח או מועמד לביטוח בחברה ולכן לא נוכל להתייחס למקרה הספציפי. אנחנו פועלים בהתאם לשיקולי החיתום שלנו. אנחנו חברה עסקית ולא פילנטרופים. אין כאן שאלה מוסרית".